הערב

mr_lonely

New member
הערב

כל היום היא מחכה, לצאת הלבנה מצפה, ערב מיוחד לה הערב יבוא אהובה. את גופה רחצה היטב במים, שושן צחור הניחה בין השדיים, מיטב מחלצותיה לבשה על חמוקיים, אהוב לבה יבוא אחר הצהריים. לעת ערביים הוא יגיע, בחיבוק ארוך יתאחדו השניים, נשיקה רכה על שפתיה יטביע, אהבתו ותשוקתו באזנה יביע.
 

ריקי די

New member
עת נפגש

עת נפגש נביט בעיניים נראה את האמת שבלב. ובנשימה שניה כנחשול מתפרץ נדע תרועת גיל, נהרת אהבה קרובה. ותעלומת לבבות אחוזת חלום תעבור על ראשינו צופה מבטים. כוכבים נוגעים עינינו עצומות לחש קולות משולבים ונפש שמותינו שלך ושלי.
 

mr_lonely

New member
ליל אמש

מנגינה שקטה הפכה סוערת, המנצח רגש, התזמורת רועשת, אלף סוסי פרס דהרו ברטט, כשנמלטת לתוך גני בליל אמש ואלפי נגוהות כקרניים של שמש.
 

ריקי די

New member
לטבוע

עיניים ים של אהבה לטבוע עד כלות, ידיים ליטוף של שמש וגוף מתנגן על גוף כמו שיר ללא סוף. ברגעים ארוכים לבלוע יותר לרצות עוד ועוד חלומות לשמר.
 

mr_lonely

New member
פורט על מיתרייך

פורט על מיתרי גופך מנגן ניגון עלי חופך, מסיר אט אט מלבושים כעלי שלכת נושרים. שטה בקצב המגעים כסירה משייטת בגלים. שקטה על פני אדווה, נרעשת בסערה. פורט על מיתרייך, מקשיב לניגונייך, רגועה ואט נסערת נסערת ואט נרגעת.
 

ריקי די

New member
סלסול

מסלסל אליה סלסולי אהבה, גוף מתקמר מתעגלת אליו שוקקה, תאבה. כוכבים מבטיחים ליל מושלם עגול כנשיקת שפתיו שם, בין סלסולי ערווה מטביע אהבה.
 

mr_lonely

New member
בין סדין ומלמלה

רגעים של סערה בין סדין ומלמלה רגע ארוך של טלטלה חיבוק ונשיקה ושוב מהתחלה....
 

ריקי די

New member
איש ואישה

פרח בניחוח אהבתי על דש חולצתך לבקש את הזמן שלך לחלק בינינו, איש ואישה. געש בלב, פעמון השעות מרעיד באיושה, לחלק את התשוקה בינינו, איש ואישה.
 

mr_lonely

New member
בגן האהבה שלנו

בגן האהבה שלנו, עדיין ניצב לו אותו ספסל. כולו חלוד וישן, רוחות הזמן קילפו צבעיו, כתשוקתנו...כאהבתנו... בגן האהבה שלנו הישן, צמחים שוטים בכל פינה. כבר אין זכר לאותם פרחים, כבר לא משוטטים בו אוהבים, כולו נטוש...כאהבתנו. בגן האהבה שלנו תמו ימי הרז. אילו רק יכולנו שוב לטייל בו יד ביד, אילו רק יכולנו שוב להתעלס על אותו ספסל...
 

ריקי די

New member
ואולי

ואולי נהיה כשני פרחים נפרח בערוגת הגינה אדום וזהוב שני פרחים משלימים. ואולי אהיה אדמתך שורשיך שולח בי נעטפת בך,מזינה סופג אהבתי בתוכך. ואולי כשני ענפים משתרגים זה בזו מטפסים,נתלים עורגים בשקט מתפתלים .
 

mr_lonely

New member
פרחים

יש פרחים שריחם נשמר ויופים נצור בזכרוננו שנים לאחר שנבלו.... יש גם אנשים כאותם בפרחים...
 
למעלה