הערב בערוץ 10

מירבי*

New member
קשר גנטי

בכל תהליכי הפונדקאות המאושרים במדינת ישראל קיים קשר גנטי לאחד ההורים.
כידוע ניתן לעשות פונדקאות עם תרומת ביציות אבל הזרע תמיד יהיה של האב המיועד, אין תרומת זרע בתהליך פונדקאות.
למרבה הצער לדעתי העובדה שהיא נכה ב-100%, סייעה לבית המשפט לשלול ממנה את האפשרות לגדל את הבת שנולדה.
במדינת ישראל לא מאשרים זוגות ששניהם נכים ולא מתפקדים.
אני מכירה כמה נשים נכות הנשואות לגברים בריאים ומתפקדים שאושרו בוועדה.
מחובתה של המדינה לדאוג לטובת הילד ולוודא שהחוק לא יופר, במקרה המצער והכל כך מכאיב הזה עברה האישה על כמה סעיפים בחוק הפונדקאות.
 

gami088

New member
מבהירה את עמדתי

במה שכתבתי כלל לא התייחסתי לאם.. ההתייחסות שלי הייתה נטו הילדה, עם כל הכבוד לרצונות והמאויים שלה שמובנים מאוד, יש טובת הילדה וזה הדבר הראשון במעלה מעל כל דבר בעולם, תינוקת חסרת אונים לא צריכה להגיע בידיעה שאין מי שיטפל בה, גם אם יש מטפלת. מטפלת היא לא אם ולא אב. המדינה חוקקה ככה מהסיבה הזו שדואגים לטובת הילד, כי שוב עם הכבוד האישה מסוגלת להתמודד, הילד לא!!!
 

reuti30

New member
מקרה מאוד עצוב...

אף אחד לא יכול לשפוט אותה ואת מה שעשתה החטא הגדול שלה הוא בסך הכל להיות אמא ,אותי מדאיג הוא איך האם הפונדקאית הסכימה לכזה דבר? מה היא לא ידעה שמשהו פה לא חוקי? איפה המוסריות? למה לשחק כך בנשמה טהורה מראש?
 

MAMALY

New member
גם נכים זכותם לאהוב

האמת, אני דיי מזועזעת מהתגובות פה.

הגברת הזו יושבת בכסא גלגלים
היא חולה במחלה מאוד קשה
אבל הלב שלה והנפש שלה בריאות מאוד
היא לא תחתל בלי עזרה
היא לא תוכל להתכופף ולהרים את הילדה שלה בשנים הראשונות
היא בהחלט יכולה לאהוב ולהיות אמא
להחליף טיטול או לרוץ אחרי הילד שלך בגן שעשועים לא עושה אותך אמא ומטפלת יכולה בהחלט לעזור

אני בת של אבא שמרותק לכסא גלגלים
כל ימי חיי זה היה ככה הוא נכה פוליו מאז שהיה תינוק

מעולם הוא לא רץ אחרי או חיתל
מעולם הוא לא עשה שום דבר שאבא בבית רגיל עושה כי יש לו מגבלות פיזיות קשות

אבל הוא בהחלט אבא שלי
על כל ההבטים

אני מכירה המון נכות קשות
הן אמהות נהדרות
כולן נעזרו במטפלות
והילדים שלהן ידעו היטב מי זו אמא

זכותה להיות אמא

מי אתם שתשפטו בכלל???
צריכים לתת לה את הילדה שלה
לא היתה לה ברירה הרצון לאמהות היה עז מהכל
זה רק מראה לי כמה היא תאבק בשביל הילדה שלה
כמה היא חזקה ונחושה

מגיע לה.
היא אמא
מזמן אני יודעת שביולוגיה לא עושה אותך אמא
ואני יודעת שמגבלה גופנית לא מונעת ממך להיות אמא
ואנשים הם רעים
מאוד

הלוואי שיתנו לה את הילדה שלה אני מתפללת בשבילה
ויודעת שהילדה הזו תהיה לה דוגמא כל החיים של אמא לביאה בכיס גלגלים אמנם אבל לביאה
היא תדע לדבר איתה ולשיר לה ולתמוך בה וכל מה שבאמת חשוב.
היא הביאה אותה לעולם
הדרך לא רלוונטית

אני זוכרת ששאלו אותי פעם שאלה היפוטטית אם אני מוכנה שהפונדקאית שלי תהיה חירשת
שאלתי למה זה חשוב בכלל?? ברור שכן היא בריאה פוריה מתאימה לתהליך היא בנאדם? מה אכפת לי אם היא חירשת??? יותר טוב לא תשמע אותי בהיסטריה...

הסתבר שהמון זוגות לא רצו... ממש התפלאתי

ופונדקאית שתראה אמא מיועדת בכיסא גלגלים.. לא תרצה אותה??? למה??? אני לא מבינה את זה בכלל
אני מכירה נשים בריאות לגמרי שיולדות ילדים בעצמן ואני עציץ לא הייתי נותנת להן לגדל
ואני מכירה נשים נכות קשות שהן אמהות שהלוויא שאני הייתי סבלנית וחזקה כמותן ואני יודעת! אני יודעת מה דוגמא של אבא בכיסא גלגלים נותן כמה כוח נפשי מקבלים ועל מה מסתכלים באמת
צריך להסתכל על מה שחשוב באמת
על האהבה ועל הנתינה
וכל מגבלה יכולה להיפטר אבל אהבת אם יש רק אחת בעולם.
גם אם היא בכיסא גלגלים
 

nando

New member
תגובה מן הכיוון המדעי, הצורך במגעבגיל הרך מאד

הצורך במגע הוא חיוני להתפתחות נפשית תקינה. זהו דבר ידוע. חסכים בתחום הזה עלולים לגרום לפאתולוגיות בלתי הפיכות ברמת ההתפתחות הנפשית של ילדים אשר לימים עתידים להיות שותפים בקהילת הבוגרים. זאת כמובן במידה ויזכו להגיע לשם. כי לפי זכרוני קיימים מחקרים על בתי יתומים (ברומניה או רוסיה), בהם ילדים לא שרדו, (נפטרו אם לא הייתי ברור) למרות שפיזיולוגית קבלו את כל מה שנדרש. פיזיולוגית אני מתכוון לאוכל, מים, תרופות והגיינה.

בהתאם לכך מי יהיה ההורה הפונקציונאלי בעיניי הילד? האם המטפל הסיעודי שישיר שירי ערש לרך הנולד? וזה שיחליף לו חיתול כל יום? האם יש תחליף לליטוף שכל אחת או כל אחד מאלה שכאן חולם להעניק ולכן נלחם כאן כדי להוליד את ילדו?

אל מי הילד ייקשר ומה המשמעות של זה? אנחנו יודעים שחיוכו של תינוק בתחילה איננו רצוני, זה אינסטינקט השרדותי של הטבע שיודע כיצד המבוגרים מגיבים אל מי שמחייך אלינו שיגרום לנו לדאוג ולטפח את הקשר שבבסיסו הוא תלותי. באהבת הורה שהיא אינה תלויה בדבר, זה בסדר אבל אהבת מטפל היא כן תלויה בדבר מטפל איננו עבד ותחלופה של המשאב האנושי עלולה לקרות. גם היד המלטפת והדואגת בפועל תהיה תחליף מהימן ומעולה נקרא לו "נאמן למקור", עדיין הוא איננו המקור! מה אז? מעבר לשאלת האותנטיות של הצורך הבסיסי שהמטפל/ת יעניק. האם יתכן שזה יעזוב כי עבורו.ה זאת עבודה בסופו של דבר? השאלה היא רטורית , ברור שיצכן אך מה השלכותיה על ילד שצריך לא רק אותנטיות ונחמה שאיננה נרכשת בכסף.

עם כל הצער והכאב, מדובר בטובת הילד הנה עוד שיקול לטובת הפס"ד שהתקבל.

מצורפת כאן כתבה מכתב עת אמריקאי ראוי המדבר על הצורך במגע אצל תנוקות.
 

MAMALY

New member
נכה יכולה לחבק את התינוק לשכב לצידו

זה פשוט קשקוש האנלוגיה שעשית.
 

גשם 11

New member
מצטערת אבל לא השתכנעתי

גם אם היה לך אבא בכסא גלגלים, אני כמעט בטוחה שהיתה לך אמא בריאה !
וגם יש הבדל בין נכות ברגליים לדוגמא, לנכה 100% !!


שוב, דעתי היא שהזכות להורות לא גוברת על הכל. לא.
 

MAMALY

New member
אבא שלי נכה 100 אחוז

נכה קשה מאוד
מה הקשר בכלל
אני ממש לא מבינה אותך.
 
התלבטתי המון איך להגיב

לכל התגובות המזעזעות פה.
גם אני אישה נכה. אומנם עם נכות קלה בהרבה מהאמא בכתבה, עם בן זוג ואבא תומך, אבל נכה.
גם לי היו המון חששות. האם אוכל לטפל בו לבד? להחזיק? לקלח?
כשהיינו בחודש שמיני הלכנו להופעה. בהופעה ראיתי אישה בכיסא גלגלים, משותקת ברגליים ובידיים. לידה עמד הילד שלה, בן 11-12 בערך. הסתכלתי עליהם המון. כמה אהבה הייתה בניהם!! כמה הערכה!! אמרתי לעצמי שכל הכבוד לה ולבעלה שבטח תומך בה המון ולקח על עצמו את הגידול הפיזי בילד.
ואז הגיע האבא.........נכה גם הוא, כמו האמא.
הייתי בשוק.
הילד הזה גדל, מן הסתם, עם מטפלת שחיתלה, קילחה, האכילה, הלבישה.
הילד הזה ידע מי ההורים שלו.
הוא אהב אותם.
הוא היה מסודר להפליא ודיבר בשפה רהוטה הרבה יותר מרוב הילדים בגילו.
ראיתי ילד מאושר.
נרגעתי.
כמה ילדים במשפחות עשירות גדלים עם מטפלת? כמה ילדים גדלים עם עוזרת שמחתלת ומאכילה ובהרבה מהמקרים גם מחנכת?? ילדים שבקושי רואים את ההורים שלהם, ובטח לא מרעיפים עליהם אהבת אם ואב כל היום?? מישהו נכנס להן לתחתונים?? מישהו לוקח להן את הילד?? ברור שלא, הן הרי יכולות להרות בעצמן..........
 

שמחה2008

New member
פיצ, כתבת כל כך יפה! תודה!!!

משמח לראות עוד קולות שפויים.
אני חושבת שמרוב שנכנסו לנו לכולנו ל... כתנאי לכך שנקבל אישור להביא ילד לעולם, מישהו עלול לטעות ולחשוב שזה בסדר...

גם ככה יש לי המוןןן ביקורת על האופן שבו המדינה בפטרנליזם מכעיס מנהלת את ענייני הפונדקאות.

להבדיל אלפי הבדלות, החוצפה של הועדה שמחליטה ששלושה ילדים למשפחה זה מספיק ולא מוכנה לאשר עוד תהליך פונדקאות. פתאום התהליך נהיה מסוכן כשמדובר בילד רביעי.
או כל סיפור רישום ילדי פונדקאות חול שרק לאחרונה הוסדר ועד היום גרם עוול להמון אנשים (בעיקר נשים!).

כל הסיפור הזה היה נחסך אם היו מכבדים את רצונם של אנשים ולא משנה מי הם, סטרייט/גייז, יחידנים או כל אחד אחר- להיות הורה!
 
למעלה