הערב באה לי מחשבה
שקעתי בפרק בסידרה "מחוץ לחוק" כשאני ממש מתרכזת בשרירים החטובים והמזיעים של לורנצו לאמס הנערץ עלי, את כתובות הקעקע אני לא אוהבת, עד שהגיע השותף שלו, האינדיאני בובי סיקסקילר עם אחותו היפה והבלונדינית שיי (קתלין קינמון) אחרי שהם דיסקסו עם לורנצו את העניינים, הם חזרו לקרוואן שלהם והאינדיאני היה צריך ללכת לאיזה מקום לבד. הוא נפרד מאחותו בחיבוק חם ונשיקה והיא הביטה בו בגעגועים (טוב, ככה היא מביטה גם בלורנצו כשהוא רוכב לעבר השקיעה עם ההארלי שלו) ו...אז לפתע באה לי מחשבה. חשבתי ככה, היחסים הכי טובים במשפחה הם בין אחים חורגים. כן. שיי היא אחותו החורגת של בובי. הוא אינדיאני והיא בלונדינית. האימא שלה התחתנה עם האבא שלו. ככה הם הפכו לאחים. יש שם הרבה אהבה ודאגה הדדית אחת לשני. ולמה שלא יהיו? כאשר נפגשים שני אחים חורגים בתוקף הנסיבות של חתונת האבא שלו והאימא שלה, אין להם שום סיבה לא לאהוב אחד את השני. הרי הם לא היו צריכים לקבל אח קטן וצרחן (או אחות) כשהיו פעוטים ולהפסיד את כל הצומי. הם לא חיו עם השוואות של אחד לשני מי מוצלח יותר וכמובן שלא התעוררה קנאת אחים ביניהם. הם התאחדו למצב של אחים כאשר כבר בגרו ומכאן ישנה ידידות, חברות וגם אהבת אחים יפה. זה מזכיר לי שפעם כשבעלי חי איתי בתוקף חוזה הנישואים, החלטתי לאמץ ילד. שיהיה אח לשתי הבנות שלי. בכל משפחה צריך להיות אח. אני לא רציתי אף פעם ללדת בנים, אבל ממש לא הפריע לי לרצות לאמץ. אז בעלי הסכים לאמץ, אבל בתנאי שזה יהיה ילד בן עשרים וחמש לפחות, יעבוד במשהו ויגור בדירה משלו. היום אני מבינה כמה הגיון היה בתנאי שלו. אם הייתי מאמצת ילד בן עשרים וחמש, היה לבנות שלי אח גדול (כמו שהן רצו כל הזמן) וגם לא הייתה שם קנאת אחים. חבל שלא עשיתי את זה. אם מישהו חושב שזה שטויות, אז זה בגלל השעה ובגלל שאני נורא משועממת כי העוללית נשארה לשמור על הבסיס ואיתכם הסליחה, אבל בכל זאת תחשבו ותגידו, אני צודקת או לא?
שקעתי בפרק בסידרה "מחוץ לחוק" כשאני ממש מתרכזת בשרירים החטובים והמזיעים של לורנצו לאמס הנערץ עלי, את כתובות הקעקע אני לא אוהבת, עד שהגיע השותף שלו, האינדיאני בובי סיקסקילר עם אחותו היפה והבלונדינית שיי (קתלין קינמון) אחרי שהם דיסקסו עם לורנצו את העניינים, הם חזרו לקרוואן שלהם והאינדיאני היה צריך ללכת לאיזה מקום לבד. הוא נפרד מאחותו בחיבוק חם ונשיקה והיא הביטה בו בגעגועים (טוב, ככה היא מביטה גם בלורנצו כשהוא רוכב לעבר השקיעה עם ההארלי שלו) ו...אז לפתע באה לי מחשבה. חשבתי ככה, היחסים הכי טובים במשפחה הם בין אחים חורגים. כן. שיי היא אחותו החורגת של בובי. הוא אינדיאני והיא בלונדינית. האימא שלה התחתנה עם האבא שלו. ככה הם הפכו לאחים. יש שם הרבה אהבה ודאגה הדדית אחת לשני. ולמה שלא יהיו? כאשר נפגשים שני אחים חורגים בתוקף הנסיבות של חתונת האבא שלו והאימא שלה, אין להם שום סיבה לא לאהוב אחד את השני. הרי הם לא היו צריכים לקבל אח קטן וצרחן (או אחות) כשהיו פעוטים ולהפסיד את כל הצומי. הם לא חיו עם השוואות של אחד לשני מי מוצלח יותר וכמובן שלא התעוררה קנאת אחים ביניהם. הם התאחדו למצב של אחים כאשר כבר בגרו ומכאן ישנה ידידות, חברות וגם אהבת אחים יפה. זה מזכיר לי שפעם כשבעלי חי איתי בתוקף חוזה הנישואים, החלטתי לאמץ ילד. שיהיה אח לשתי הבנות שלי. בכל משפחה צריך להיות אח. אני לא רציתי אף פעם ללדת בנים, אבל ממש לא הפריע לי לרצות לאמץ. אז בעלי הסכים לאמץ, אבל בתנאי שזה יהיה ילד בן עשרים וחמש לפחות, יעבוד במשהו ויגור בדירה משלו. היום אני מבינה כמה הגיון היה בתנאי שלו. אם הייתי מאמצת ילד בן עשרים וחמש, היה לבנות שלי אח גדול (כמו שהן רצו כל הזמן) וגם לא הייתה שם קנאת אחים. חבל שלא עשיתי את זה. אם מישהו חושב שזה שטויות, אז זה בגלל השעה ובגלל שאני נורא משועממת כי העוללית נשארה לשמור על הבסיס ואיתכם הסליחה, אבל בכל זאת תחשבו ותגידו, אני צודקת או לא?
