חדשה ומתלהבת
New member
הערבה על המפה!!!
מי שמעוניין לשמוע סיפור על החיים בתוך בועה: אני גרה בערבה מעט זמן. לפני כן-הייתי עירונית לכל דבר. כשעברתי לערבה-הבנתי מהר מאד שהכל פה שונה. לגור שעה וחצי מהעיר הקרובה (ב"ש או אילת) לשרוד קיץ אחר קיץ לחיות במושב אבל חברתית זה בעצם קיבוץ בקיצור- חיים בתוך בועה מיוחדת. אך מאחר ובריקודי עם עסקינן- יש פה הרקדה אחת. אפילו לא קוראים לה הרקדה- זה חוג של המתנ"ס. פעם בשבוע מגיע המרקיד המסור ירון אלפסי ממודיעין (כלומר נוסע 3 שעות הלוך ו3 שעות חזור!!!) ומקיים את החוג. הוא עושה זאת דרך אגב כבר הרבה שנים. השנה, מסיבות שונות, מספר הרוקדים ירד והמתנס לא רצה לסבסד יותר את החוג. כלומר- עמדנו לפני סגירה של החוג לריקודי עם!
תדמיינו לכם רגע- מבטלים לכם את ההרקדה היחידה, וצריך לנסוע שעה וחצי לכל כוון בשביל לרקוד!
כבר אמרתי שבערבה הכל שונה? אז ככה: הרוקדים עצמם החליטו שהגיע הזמן לקחת עניינים לידיים. לפרסם פליירים,כמו שעושים בעיר-פשוט לא תופס אצלנו. אצלנו,כך מסתבר, צריך משהו אחר- פנייה אישית, שכנוע עדין, אקדח ברקה... ביחד עם ירון, החלטנו לשנות את מתכונת החוג-מחוג של רוקדים מתקדמים בהגדרתו, לחוג עממי אמיתי- שעה ראשונה מתחילים, שעה שניה ריקודי נוסטלגיה ובהמשך-מתקדמים. ואז עשינו פרופגנדה מטורפת-טלפונים לכל מי שרקד אי פעם , ולכל מי שהתעניין, הוצאנו פירסום אחר פירסום בדואר, ובעיקר קיווינו. ביום הפתיחה החגיגית (שחלק ממנו תוכלו לראות בקישור המצורף) לא האמנו למה שקרה- הגיעו קרוב ל- 100 איש!!! תבינו, בשבילנו 100 איש זה כמעט אוכלוסיה של מושב שלם!!! והאווירה...והשמחה...פשוט לא יאומן מה שקרה שם באותו יום!!! ירון אלפסי עשה לנו כל כך שמח, שאף אחד לא רצה ללכת הביתה!!!
תוכלו לראות בקישור המצורף ,את חוסר הביטחון של המרואיינים- "אנחנו מקווים שימשיכו לבוא...רק שיתמידו...מקווים שזה לא חד פעמי..." אז זהו, כבר עברו כמעט חדשיים מאז, וטפו טפו טפו...אנשים ממשיכים להגיע, להירשם, להביא חברים... ובעיקר לרקוד ולרקוד ולרקוד... נכון שהסיפור נורא ארוך, אבל אם הגעתם עד לכאן, תלחצו בבקשה על הקישור- לדעתי זה דווקא מעניין. אולי גם תנסו לנחש מי אני...(סתם בצחוק
)| לסיכום- רציתי לחשוף בפניכם את עולם הריקודים שלי. עם היופי והקושי שבו. בפעם אחרת אתייחס לכך שיש בקושי 4 בחורים בהרקדה שלנו, אחד מהם הוא ירון...
מי שמעוניין לשמוע סיפור על החיים בתוך בועה: אני גרה בערבה מעט זמן. לפני כן-הייתי עירונית לכל דבר. כשעברתי לערבה-הבנתי מהר מאד שהכל פה שונה. לגור שעה וחצי מהעיר הקרובה (ב"ש או אילת) לשרוד קיץ אחר קיץ לחיות במושב אבל חברתית זה בעצם קיבוץ בקיצור- חיים בתוך בועה מיוחדת. אך מאחר ובריקודי עם עסקינן- יש פה הרקדה אחת. אפילו לא קוראים לה הרקדה- זה חוג של המתנ"ס. פעם בשבוע מגיע המרקיד המסור ירון אלפסי ממודיעין (כלומר נוסע 3 שעות הלוך ו3 שעות חזור!!!) ומקיים את החוג. הוא עושה זאת דרך אגב כבר הרבה שנים. השנה, מסיבות שונות, מספר הרוקדים ירד והמתנס לא רצה לסבסד יותר את החוג. כלומר- עמדנו לפני סגירה של החוג לריקודי עם!