העצרת בכיכר

ghahamov

New member
היה

המון אנשים כל הזמן הגיעו עוד לא כל כך אהבתי את הדוחק וחיפשתי פינה צדדית ובאמצע חתכתי הביתה (אני גר 4 דקות הליכה משם) היו ביצועים מרגשים לשירים. את דייויד כבר ראיתי בטלוויזיה. בשיר שלו עם מירי מסיקה אני חושב שזו פעם ראשונה שראיתי אותו שר בלי גיטרה. שנראה אותו רק בשמחות...
 

glitter8

New member
אני ראיתי בטלויזיה

וקצת היה לי תמוה החיוך שכמעט לא ירד לו מהפנים בשיר הראשון, אפילו קצת חרה לי. לעומת זאת מאד אהבתי את הביצוע לשיר "הנסיך הקטן", בעיקר בגלל שהוא היה עם ליווי של נגנים אחרים, ודיויד כולו התרכז בשירה, היה חשוף יותר פיזית ומנטלית ולראות את דיויד תלוי לחלוטין בליוי מוזיקלי חיצוני זה דבר נדיר במחוזותינו, היה אפשר לראות בשלב מסוים את חוסר האונים שהתבטא בהבעת פניו כשהיתה שניה שהוא לא היה בטוח בשבריר שניה של "מתי להיכנס" עם מילה זו או אחרת כנראה שגם לא היה הרבה זמן לחזרות.. זה כבר יותר משקף בעיני אוירה של יום זיכרון. החוסר וודאות שהשכול יכול להקיש על מפתנך בכל רגע.
 

ghahamov

New member
גם שמתי לב לחיוך

נראה שאולי הוא רגיל לשיר את השיר במצב רוח מסויים בהופעות שלו וזה שונה לגמרי מהופעה ביום הזיכרון כאילו הוא נזכר שאסור לו לחייך ועצר את עצמו. בקשר לשיר עם מסיקה - אולי זה פשוט נראה לנו מוזר כי אנחנו לא רגילים לראות אותו נופיע ככה. גם היד שלו הייתה תלויה מוזר על החגורה. ואי - איזה זקנים מהחבובות אנחנו. לא יודעים לפרגן :)) כל הכבוד לו (ולשאר האמנים) שאני מניח שהופיעו בהתנדבות בערב זה.
 
למעלה