הדיכאון והעצב....יבואו ויחלפו להם
עם הזמן....תמיד קשה בהתחלה. וידעת את זה כבר לפני, שהולך להיות קשה. אבל ההבדל מקודם הוא, שאז היתה לך הרגשה של חוסר וודאות....לא ידעת בדיוק מה יקרה, את מי תפגשי, איך יתנהגו אליך.... והנה - גילית שהמסגרת קשה ותובענית, אבל בשביל זה יש חברות. ואת כבר יודעת שאת לא לבד. וזה המון. על הדמעות והבכי אני דווקא שמחה לשמוע. לא כי אני שמחה שרע לך. כי טוב שאת מצליחה להוציא לפחות חלק החוצה. קצת לשחרר לחצים, ולא לשמור הכל בבטן. אם שומרים בבטן זה רק מתאסף ומתאסף....עד שזה יוצא, אבל בצורה הרבה יותר קיצונית והרסנית. אז בכי לך, ואם את רוצה - אני אבוא לנגב לך את הדמעות. העיקר להוציא. בקשר לדיכאון - אני בטוחה שאם המצב יהיה כל כך רע לאורך זמן, יעזרו לך גם בזה. ואתלא צריכה לפחד מכדורים נגד דיכאון. חלק לא מבוטל מתושבי העולם שלנו לוקחים משהו, שיעזור להם קצת להתמודד עם דברים. כי החיים לא קלים בכלל, ויש תקופות שהם עוד יותר קשים. ולפעמים צריך עזרה. אז תזכרי לך - אנחנו תמיד פה. מחכות לך כדי לתת חיבוק, נשיקה, מילה טובה, או סתם לבכות יחד איתך. אוהבים אותך פה. את חשובה לכל כך הרבה אנשים........ החזיקי מעמד. אנחנו איתך. שלך, אוהבת מאיה
