s h o o s h a
New member
העצב הפרטי שלי
כמה שאני עברתי במהלך החצי השנה האחרונה כמה בכי ודמעות כמה כאב ואובדן תקווה כמעט טוטאלי איבדתי את ביתי מבצרי ויחד עמו כמעט את חיי אבל שרדתי והמשכתי הלאה בתהליך של חיזוק והתחזקות ועם הזמן יבשו הדמעות והחיוך החל לשוב אל פניי ולהיות חלק ממני ובכל התהליך הזה היה לי מלאך (למי מכם שזוכרים, סיפרתי עליו) שליווה אותי, שמר עלי והיה שם תמיד, למקרה שאפול ואזדקק ליד כדי לקום, שלא וויתר לי ולו לרגע (והיו רגעי שבירה). המלאך שלי שנמצא גם היום לצדי ושומר עלי. וחלפו החודשים, השינויים התחוללו, רואה דברים קצת אחרת, מבינה, מיישמת את התובנות החדשות אבל, לא יודעת, (מאד יודעת), משהו בפנים, עמוק בבטן, מרגיש לי עצוב ומצליח מידי פעם להעלות דמעות גדולות שזולגות ומציפות, כמו אז, את העיניים והפנים. אין לי הרבה זמן לחשוב על זה במשך השבוע, על העצוב הזה. כי שגרת היומיום הזו והמרוץ המטורף הזה לשרוד יום ועוד אחד. ואז מגיע סוף השבוע. מחכה לו בכיליון עיניים, כל כך זקוקה לו וכשהוא מגיע, משתדלת לישון את רובו כדי לא ... כי עצוב לי שם בפנים, עמוק עמוק, למטה למטה. והעיניים מתמלאות דמעות אז קמה עכשיו. לישון? משהו אחר שיעסיק אותי? רק לא לחוש את העצוב הזה ושבת היום ... ואתם בטח לא בעונש ... אז ... סליחה
כמה שאני עברתי במהלך החצי השנה האחרונה כמה בכי ודמעות כמה כאב ואובדן תקווה כמעט טוטאלי איבדתי את ביתי מבצרי ויחד עמו כמעט את חיי אבל שרדתי והמשכתי הלאה בתהליך של חיזוק והתחזקות ועם הזמן יבשו הדמעות והחיוך החל לשוב אל פניי ולהיות חלק ממני ובכל התהליך הזה היה לי מלאך (למי מכם שזוכרים, סיפרתי עליו) שליווה אותי, שמר עלי והיה שם תמיד, למקרה שאפול ואזדקק ליד כדי לקום, שלא וויתר לי ולו לרגע (והיו רגעי שבירה). המלאך שלי שנמצא גם היום לצדי ושומר עלי. וחלפו החודשים, השינויים התחוללו, רואה דברים קצת אחרת, מבינה, מיישמת את התובנות החדשות אבל, לא יודעת, (מאד יודעת), משהו בפנים, עמוק בבטן, מרגיש לי עצוב ומצליח מידי פעם להעלות דמעות גדולות שזולגות ומציפות, כמו אז, את העיניים והפנים. אין לי הרבה זמן לחשוב על זה במשך השבוע, על העצוב הזה. כי שגרת היומיום הזו והמרוץ המטורף הזה לשרוד יום ועוד אחד. ואז מגיע סוף השבוע. מחכה לו בכיליון עיניים, כל כך זקוקה לו וכשהוא מגיע, משתדלת לישון את רובו כדי לא ... כי עצוב לי שם בפנים, עמוק עמוק, למטה למטה. והעיניים מתמלאות דמעות אז קמה עכשיו. לישון? משהו אחר שיעסיק אותי? רק לא לחוש את העצוב הזה ושבת היום ... ואתם בטח לא בעונש ... אז ... סליחה
