העץ הנדיב...
בני הקטן חזר היום מהגן כולו שמח וצוהל ובידו ספר ספריה. רץ הזעטוט ישר אלי וכולו קורן ``אמא הבאתי ספר ספריה`` והכריכה הירוקה עם העץ הירוק והילד אשר ידיו בבקשה לעץ כל כך מוכרים לי וכולי דומיה וקפואה על מקומי הלא זה הספר שכה אהבתי כילדה הספר שיש בו... כל כך הרבה מסר אנושי, נדיבות העץ אשר מוכן להקריב ... והמסר שאנו בני האדם בעצם כמין מוצצי דם, עד כמה אנחנו יודעים להיות אינטרסנטיים ועד כמה אנו יודעים לנצל וכשאין מה לנצל יותר גם אז בעצם נמצא את האין. והעץ היה כה יפה כה שמח אך נכרת ע``י הילד שכה אהב.. העץ שכה רצה חבר ונתן לו את כולו עד ללא הכר, העץ שכה היה מאושר... אבל לא מאושר ממש. מה הסביר לבני הקטן והרוק חונק את גרוני אך העביר לזעטוט זה את המסר עד כמה אפשר לתת לעומת מה שמקבלים בחיים עד כמה כפויי טובה יכולים להיות אנשים, והוא עוד לא בן ארבע... והלב פועם והמחשבות רצות להם - ספר סיפריה הוא הביא לי ספר ספריה ``העץ הנדיב`` מאת של סילברסיין`` פעם אחת היה עץ...והוא אהב ילד קטן אחד. וכל יום הילד היה בא ואוסף את העלים של העץ הוא היה מטפס על הגזע ומתנדנד לו על הענפים ואוכל תפוחי עץ.והם היו משחקים במחבואים. וכשהילד היה מתעייף, הוא היה נרדם בצלו של העץ.והילד אהב את העץ...מאד מאד. והעץ היה מאושר. אך הזמן חלף לו. והילד הלך וגדל ולעתים קרובות העץ נשאר לבדו...(ואת כל השאר... מומלץ מאוד בחום לקחת את הספר מהספריה של הילד ולקרוא...)
בני הקטן חזר היום מהגן כולו שמח וצוהל ובידו ספר ספריה. רץ הזעטוט ישר אלי וכולו קורן ``אמא הבאתי ספר ספריה`` והכריכה הירוקה עם העץ הירוק והילד אשר ידיו בבקשה לעץ כל כך מוכרים לי וכולי דומיה וקפואה על מקומי הלא זה הספר שכה אהבתי כילדה הספר שיש בו... כל כך הרבה מסר אנושי, נדיבות העץ אשר מוכן להקריב ... והמסר שאנו בני האדם בעצם כמין מוצצי דם, עד כמה אנחנו יודעים להיות אינטרסנטיים ועד כמה אנו יודעים לנצל וכשאין מה לנצל יותר גם אז בעצם נמצא את האין. והעץ היה כה יפה כה שמח אך נכרת ע``י הילד שכה אהב.. העץ שכה רצה חבר ונתן לו את כולו עד ללא הכר, העץ שכה היה מאושר... אבל לא מאושר ממש. מה הסביר לבני הקטן והרוק חונק את גרוני אך העביר לזעטוט זה את המסר עד כמה אפשר לתת לעומת מה שמקבלים בחיים עד כמה כפויי טובה יכולים להיות אנשים, והוא עוד לא בן ארבע... והלב פועם והמחשבות רצות להם - ספר סיפריה הוא הביא לי ספר ספריה ``העץ הנדיב`` מאת של סילברסיין`` פעם אחת היה עץ...והוא אהב ילד קטן אחד. וכל יום הילד היה בא ואוסף את העלים של העץ הוא היה מטפס על הגזע ומתנדנד לו על הענפים ואוכל תפוחי עץ.והם היו משחקים במחבואים. וכשהילד היה מתעייף, הוא היה נרדם בצלו של העץ.והילד אהב את העץ...מאד מאד. והעץ היה מאושר. אך הזמן חלף לו. והילד הלך וגדל ולעתים קרובות העץ נשאר לבדו...(ואת כל השאר... מומלץ מאוד בחום לקחת את הספר מהספריה של הילד ולקרוא...)