העומר
או כיצד מגולם העולם לעומת 7 הרמות הפנימיות המאירות אותו במשולב .
כל יום ספירה הוא בשביל לשים לב לשינויים המטאפיזיים , הרי האור מתחיל להיכנס ב-א ניסן
וב-14 פסח , או יד =14 , דהיינו תירגום האור לתפישה , ואז כל יום במתרגמים של האורות למטאפיזיקה ופיזיקה
שעוברת דרך כולנו , עד 49 יום כאשר ביום החמישים חג שבועות , דהיינו האורות המיתרגמים חגים אותנו .
והופכים חלק מהמציאות .
בין התאוריה שאנו יוצרים את המציאות לבין איך זה מתרחש בפועל .
ואז כל יום אומר משהוא אחר , דוגמת היום - גבורה שבחסד , או התגברות ה-בר במרחב המעוצב המשתלשל ופועל כמסובב
ההבדלות , דהיינו התפישות על מה שאנו מאירים מתגבר כ-בר , (אותו חלק בבריאה שיורד מההארה כמציאות ) ,
ואז מה לשים לב בכל יום , ומה לכוון ולכייל את זרימתינו הפנימית החוצה .
ואז בקריאה של העומר של היום אנו עובדים על ציחצוח וחוטר של הצינורות בהם זה מתרגם ומאיר והופך למציאות .
הפנימי כנפרס בחיצוני והחיצוני עד היכן הוא מגיע לתוך הפנימי , ועל כן הניקיון המקדים לפסח , שבו יהיה מרחב נקי של פנימיותינו
שיהיה קל יותר להאיר , ופחות אנרגיה מהחיצוני תקבול אותנו , וזה יאיר עם תחזוקה שוטפת את כל השנה בזורם הליניארי ,
ובטיפוס פנימה מעל המקום והזמן יאיר את מרחבי פנימיותינו ויתן עוד כוח חיים ,
ועל כן כמו שהגבר צריך להקים את הסוכה כי בזה כבודו , כך הוא צריך לעשות את ניקיון הפסח (ולא העוזרת או הילדים והאשה ),
שלא נדבר שהוא זה שצריך לנקות לפני כל שבת .
במידה ואתם רוצים כניסת אורות שפע וחיות , ולא אפשר להתנהל בהטענה הכללית של ניקוי האישה או העוזרת או הילדים ,
שזה לפי חכמים כניסת מאור בין ע ל-ע , וללא הכנסת ה-א ל-ע של הגבר , או לשון אחרת ההתגברות שלו כגבר לא באה לביטוי .
ועל יתפלא אם אשה תסובב גבר אם לא ינקה את ביתו בעצמו .לא שזה רע , רק זה איבוד מסלול וחיוניות לגבר .
אז ספירה נעימה לסופרים .
דוד
או כיצד מגולם העולם לעומת 7 הרמות הפנימיות המאירות אותו במשולב .
כל יום ספירה הוא בשביל לשים לב לשינויים המטאפיזיים , הרי האור מתחיל להיכנס ב-א ניסן
וב-14 פסח , או יד =14 , דהיינו תירגום האור לתפישה , ואז כל יום במתרגמים של האורות למטאפיזיקה ופיזיקה
שעוברת דרך כולנו , עד 49 יום כאשר ביום החמישים חג שבועות , דהיינו האורות המיתרגמים חגים אותנו .
והופכים חלק מהמציאות .
בין התאוריה שאנו יוצרים את המציאות לבין איך זה מתרחש בפועל .
ואז כל יום אומר משהוא אחר , דוגמת היום - גבורה שבחסד , או התגברות ה-בר במרחב המעוצב המשתלשל ופועל כמסובב
ההבדלות , דהיינו התפישות על מה שאנו מאירים מתגבר כ-בר , (אותו חלק בבריאה שיורד מההארה כמציאות ) ,
ואז מה לשים לב בכל יום , ומה לכוון ולכייל את זרימתינו הפנימית החוצה .
ואז בקריאה של העומר של היום אנו עובדים על ציחצוח וחוטר של הצינורות בהם זה מתרגם ומאיר והופך למציאות .
הפנימי כנפרס בחיצוני והחיצוני עד היכן הוא מגיע לתוך הפנימי , ועל כן הניקיון המקדים לפסח , שבו יהיה מרחב נקי של פנימיותינו
שיהיה קל יותר להאיר , ופחות אנרגיה מהחיצוני תקבול אותנו , וזה יאיר עם תחזוקה שוטפת את כל השנה בזורם הליניארי ,
ובטיפוס פנימה מעל המקום והזמן יאיר את מרחבי פנימיותינו ויתן עוד כוח חיים ,
ועל כן כמו שהגבר צריך להקים את הסוכה כי בזה כבודו , כך הוא צריך לעשות את ניקיון הפסח (ולא העוזרת או הילדים והאשה ),
שלא נדבר שהוא זה שצריך לנקות לפני כל שבת .
במידה ואתם רוצים כניסת אורות שפע וחיות , ולא אפשר להתנהל בהטענה הכללית של ניקוי האישה או העוזרת או הילדים ,
שזה לפי חכמים כניסת מאור בין ע ל-ע , וללא הכנסת ה-א ל-ע של הגבר , או לשון אחרת ההתגברות שלו כגבר לא באה לביטוי .
ועל יתפלא אם אשה תסובב גבר אם לא ינקה את ביתו בעצמו .לא שזה רע , רק זה איבוד מסלול וחיוניות לגבר .
אז ספירה נעימה לסופרים .
דוד