אמירה שיטחית
אין שום פלא בסדר, כמו שאין שום פלא בכאוס.
אלו הם ניגודים תפיסתיים שלא קיימים בשלם.
הכוכבים לא נעים במסלול "מושלם". הם מתנגשים, הם סוטים ממסלולם. יש פרק זמן קצוב לתנועה המעגלית שלהם עד שהיא משתנה. אמנם לוקח לה פרק זמן אדיר להשתנות, אבל היא משתנה מכיוון שהיא פונקציה של כוחות שונים שפועלים על הכוכב.
במילים אחרות- אין זו תנועה מושלמת, אין זו תנועה מעגלית אלא בקירוב. אין שום צורה מושלמת שקיימת בטבע. יש רק קירובים.
הכל בטבע דינמי. שום דבר לא עוצר, אף פעם.
הדפוסים שאנחנו מזהים בטבע הם אופני התפיסה שלנו עצמנו. בטבע אין חוקים אלא יש רק הכרחים בעלי דמיון זה לזה, שאנו מקטלגים בתוך קטגוריות של חוקים מתוך הכרח שימושי שלנו, הכרח שרידתי, שהוא בעצמו אינו חוק אלא אוסף של תופעות הכרחיות חד פעמיות בעל עקומת פעמון של דמיון הדדי אשר מתחילה בנקודת זמן מסויימת ונגמרת בנקודת זמן אחרת.
במילים אחרות- לא הטבע בעל סדר, ולא ההכרה המשליכה עליו קטגורית חוקיות היא בעלת חוקיות. החוקיות פשוט אינה קיימת בשום מקום חיצוני או פנימי.
החוק, כמושג, הוא רדוקציה של אופני החשיבה שלנו, ביחסם ההדדי זה לזה.
כאשר אנחנו אומרים על תופעות טבע שיש להן חוקיות מסויימת, אין אנו מתכוונים אלא לכך שבין אופני החשיבה שלנו שמתייחסים לתופעה הזו הושגה הסכמה הדדית שלא להביא בחשבון את מקור אופני החשיבה הללו, אלא להתייחס אליהם כאל מכריעי שיפוט בעלי כוח קרוב או רחוק בהתאם לצורת האפשרות הרלוונטית.
אין פירושו של דבר שמקורם של אופני החשיבה הללו לא קיים יותר, אלא שאינו מובא בחשבון לצורך ידיעת ההיגיון הפנימי של האפשרות הרלוונטית שהוא צורך שאינו מעיד על קיומה של אפשרות בטבע, אלא רק על כך שההכרה מתייחסת לטבע באמצעות קטגוריית האפשרות.