העולם הוירטואלי

זה ממכר

New member
העולם הוירטואלי

בבלוגיה בתפוז העלו תחרות זו השנה השנייה ברציפות לכבוד חג החנוכה. נושא אחד 8 רשומות בדיוק כפי שכד שמן אחד הספיק ל8 ימי אור. החלטתי להשתתף בתחרות היום הוא היום האחרון, באחד הרשומות שלי במהלך 8 הימים הללו כתבתי על החברים הוירטואלים, הייתי רוצה להביא את זה לפה "אני מחובר לאינטרנט כשלוש שנים, התקופה הראשונה שלי עברה ב- ICQ משם הרגשתי שמיציתי את עצמי ונמאס עליי העניין, המשכתי ועברתי לי לנענע, הייתי מעביר את רוב זמני באתר בקריאת כל הכתבות ובצאט.. ואז חברי הכיר לי את הבלוגTV בתפוז, מאז ועד היום עברו כבר שנתיים, שנתיים שאני גולש בבלוגTV בשילוב ה-MSN. במשך כל שלושת השנים הללו רכשתי לי חברים רבים, חברים וירטואלים. חברים אלו ליוו אותי במשך כל שהותי במחשב. העברתי איתם שיחות יום יומיות, על החיים, האהבה, הכאב, לימודים וכל מה שעובר עליי בלי יוצא מן הכלל. אותם חברים תפסו מקום חשוב בחיי, לכמה גם יכלתי לקרוא אחים או אחיות, עם כל האחיות שיש לי גם במציאות.. התחברתי אליכם כל כך. בבלוגTV הייתי בן משפחה, הכרתי את כל הקבועים, כל אלו שגולשים מידי יום באתר, שלא היינו שם היינו ב-MSN ובטלפון, היינו מחוברים כל כך ועדיין מחוברים שמארגנים מפגשים כל חוגג וחוגגים ימי הולדת.. כל זה עם אותם החברים שהכרנו דרך המחשב, כל זה עם החברים הוירטואלים. בשנים אלו שכל בית מחובר לאינטרנט, שתופס מקום חשוב בחיי של האדם ואף נותן להם ביטחון מסויים, חברים בשפע בארץ בפרט ובעולם בכלל. חברים שמלווים אותם מידי יום וממלאים את חייהם. אז אולי זה לא בדיוק כמו החברים מהמציאות שאותם אתה רואה מידי יום וכל כך קרוב אליהם, אבל במובן מסויים החברים הוירטואלים הם הקרובים אלינו כל כך, הם אלו שאנחנו יכולים לדבר איתם בביטחון מלא ולספר להם מה שאנחנו לא יכולים לספר גם לאלו במציאות, בחברים הוירטואלים נותנים יותר אמון, אני לפחות, כל הפתיחות וכל הבלוג שלי בא כתוצאה של אותם שיחות יום יומיות אם חברים אלו. אולי אי אפשר להרגיש אותם מידי יום, אבל בהחלט יש מפגשים. אולי אי אפשר לראות אותם תוך שניות שצריך, אך יש מצלמה ואפשר לשמוע אותם דרך הטלפון. אומנם הכתף שאנו בוכים עלייה במציאות אינה קיימת, אבל בהחלט יש את האוזן הקשבת ברחבי הרשת. חברים וירטואלים? בולשיט!!! זה לא וירטואלים, זה חברים!!!"
 

זה ממכר

New member
ומעט קטעים מן הרשומות האחרונות

מי הם חברים אמיתיים איש וכלבו מתו והגיעו לשמיים. במעלה גבעה לפניהם היה שער מדהים, עשוי כולו מפנינה, זוהר באור השמש. כשהגיעו לשער ראו אדם יושב בפתח. "סליחה", בעל הכלב אמר, "היכן אנחנו נמצאים?" "בגן עדן" ענה האיש. "אפשר לקבל כוס מים?" שאל בעל הכלב. "בוודאי", ענה השומר שבפתח. "הכנס ואדאג שיביאו לך כוס מים צוננים". "האם החבר שלי יכול להכנס גם הוא?" שאל המבקר "אני מצטער", ענה השומר. "איננו מאפשרים לחיות מחמד להכנס". האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת. הדרך הפכה להיות דרך עפר, והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו. מעבר לשער היה איש שנשען וקרא ספר. "סליחה" קרא לו המבקר, "יש פה מים?" "בטח. הכנסו" ענה לו האיש. הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם. "תודה. מה זה המקום הזה?" שאל המבקר. "גן עדן" ענה לו האיש. "זה מאוד מבלבל" אמר המבקר, "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן". "אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא. שם זה גיהנום". "ולא אכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם?" התפלא בעל הכלב. "לא", ענה האיש. "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלו שמוכנים להשאיר את חבריהם בחוץ...
 

זה ממכר

New member
מספר ציטוטים

"כדי לזכות בחבר צריך לעצום עין אחת. כדי להחזיק בו צריך לעצום את שתיהן." - נורמאן דאגלס "אני מעדיף שהוא יהיה באוהל שלי וישתין החוצה משיהיה מחוץ לאוהל וישתין פנימה." - לינדון ג`ונסון "אלוהים, הגן עלי מידידי. מאויבי אתגונן בעצמי." - פתגם עממי הוצאתי את זה מהספר "ציטטות לכל עת" בשביל אחת הרשומות שלי
 

זה ממכר

New member
לזכור את הטוב ולא את הרע

לזכור את הטוב ולא את הרע הסיפור מספר על שני חברים שהלכו במדבר. בנקודה מסוימת במסעם החל ויכוח בניהם. אחד החברים סטר לחברו על הלחי. החבר שקיבל את הסטירה נפגע מאד, אך ללא מילה פשוט כתב על החול : "החבר הכי טוב שלי סטר לי היום על הלחי" הם המשיכו במסעם, עד אשר הגיעו לנאת מדבר שופעת מים והחליטו להתרחץ במימי האגם. אותו חבר שקיבל את הסטירה, שקע בבוץ והתחיל לטבוע, אבל חברו הטוב בא והציל אותו. אחרי שהתאושש מהטראומה שעבר, הוא חרט על אבן: "החבר הכי טוב שלי הציל היום את חיי" החבר שסטר לשני על הלחי שאל אותו, "מדוע אחרי שסטרתי לך על הלחי כתבת בחול, ועכשיו חרטת את דברי באבן? השיב לו חברו: "כשמישהו פוגע בנו אנחנו צריכים לרשום את זה על החול, כך שרוח המחילה והסלחנות תוכל למחוק את זה ,אבל כשמישהו עושה לנו משהו טוב, אנו חייבים לחרוט את זה על אבן כך ששום רוח לא תוכל למחוק. לימדו לכתוב את עלבונותיכם ופגיעותכם על החול ולחרוט את הברכות והטוב שלכם על אבן.
 

זה ממכר

New member
חברים של אמת

"יש חברים של יום יום יש חברים של שבת יש חברים של פתאום יש חברים של תמיד יש חברים של לקחת יש חברים של לתת וכשיש באמת מזל יש חברים של אמת"
 
טים טים

מה זה ריגשת אותי עם הרשומה הזאת:) וגם כל הדברים שהבאת פה ממש ממש יפים!!!! חולה עליך למרות שזה לא הדדי:p
 
למעלה