העבודה או הבריאות?

לקשמי

New member
העבודה או הבריאות?

בחודש וחצי האחרון סבלתי ואני עדיין סובלת מכאבים בכתף שמקרינים לכל היד. בהתחלה חשבתי שזה קרה כתוצאה מתרגול לא נכון של יוגה. השבוע התחלתי בטיפול פיזיותרפיה. הפיזיותרפיסט, אחרי שסיפרתי לו שאני עובדת כקלדנית בבית משפט, אמר שזה בא גם מיציבה לא נכונה וגם העובדה שאני יושבת הרבה שעות מול מחשב, דבר שמאלץ אותי לשבת כפוף יותר. כבר הרבה זמן שאני מודעת לעובדה הזאת ובעבודה כשאני נכנסת לאולם אני מנסה למצוא כיסא שיתאים, מנסה לסדר לעצמי את המקום בצורה בריאה כמה שאפשר אבל בדרך כלל התנאים שם גרועים והנזק נעשה, במיוחד לאור העובדה שעכשיו אני לא עובדת באולם קבוע. אני לא רוצה להמשיך להזיק לעצמי. כשהתפקיד שלי בעבודה שונה הגבתי בצורה קשה וגם כתבתי על זה כאן. אחר כך ניסיתי להתרגל. כבר שנה אני מתרגלת יוגה ורוצה להמשיך בזה. אלא שבתקופה האחרונה היו פחות ופחות תרגילים שיכולתי לתרגל ועכשיו אני לא יכולה לתרגל בכלל כי כל התנועות מגבירות את הכאב בכתף. אם אמשיך לעבוד באותם תנאים שאני עובדת בהם, אני יודעת שלא אבריא. יחד עם זאת להתפרנס צריך. אני יודעת שיש דרך לצאת מזה ולמצוא עבודה יותר בריאה. עכשיו אני רק מנסה למצוא את הדרך.
 
בריאות

יש ביוגה עיקרון שנקרא "גבול המאמץ האפשרי", רוצה לומר שכאשר את מבצעת תנוחה מסוימת, יכולה להיות לך במחשבה התמונה של עצמך בתנוחה האידיאלית, לעומת זאת הגוף יכול להגיע עד מקום מסוים. באותו רגע מתחיל דיאלוג פנימי עם "גבול המאמץ". את יכולה להיות מונעת מצורך להראות לעצמך, למורה ולאחרים את האופן בו את מבצעת את התנוחה ואז יש סיכוי טוב שתנסי להפעיל על עצמך יותר כוח מאשר את ממש בשלה מבחינת הגמישות, הכוח וההרפייה. אותה תנוחה תסב איזה שהם נזקים, פיסיים ואחרים. לעומת זאת, כאשר התנוחה נעשית בהקשבה לכניסה לכאב, ועצירה שם, הרפיה והתארגנות פנימית להמשך התרגיל מגיעות איכותיות חדשות, ועבורי היו אלה מלוות בתובנות להרבה תחומים. לכן מצאתי לנכון שמתאים להתחיל כאן את החלק שלי בשיחה. כבר זמן שאת מודעת ובכל זאת המשכת, משהו שם הקשה עליך להקשיב לכאב, לשלבים הראשונים שלו. זה מצב שקורה או יכול לקרות לרבים, גם למי שמרגל הקשבה, מודעות פנימית, או כל עבודה אחרת. זאת בריאות במובן הכולל ביותר של המילה שאת מתעסקת בה. היד במקרה הזה היתה כמו נציגה של מכלול עצמך. עשי טוב, הקשיבי, נסי לעשות פסק זמן ולתת לכל מחשבה לעלות. יום טוב אמיר
 

לקשמי

New member
אני כותבת אחרי העבודה

חזרתי היום לעבודה אחרי שבוע של חופשת מחלה. אתמול וגם היום הרגשתי שיפור גדול בכאבים ולכן חשבתי שאוכל לחזור לעבודה. ובכל זאת, למרות שלא עבדתי הרבה שעות היום, עם ההקלדה הכאבים חזרו במלוא העוצמה. בעצם עכשיו אני מברכת את הכאב. אם לא היה כואב, הייתי שוכחת מההחלטה שלי לעזוב את העבודה ונתקעת שם, אולי לנצח. הכאב מזכיר לי שוב ושוב שאני צריכה לעזוב את העבודה בהקדם האפשרי.
 
למעלה