הסתה מצד הסבים
שלום רב,
אני אלמנה צעירה. בני היה בן 8 חודשים כשבעלי, אביו, נפטר.כיום הילד בן שנתיים וחצי.
לאחר תקופה התחלתי זוגיות חדשה. היום אנחנו חיים יחדיו ואף מצפים לילד.
בהחלטה משותפת של בן זוגי ושלי החלטנו שברצונינו שהילד יקרא לבן זוגי "אבא". (מיותר לציין שאין הוא מכיר אבא אחר...)
משפחתו של בעלי ז"ל מאוד לא אהבה את הזוגיות החדשה שלי ואף "איימה" עלי בשלל קללות ואיומים אם זה יפגע בקשר שלהם עם הילד, הם אף בדקו איך הם יכולים לדרוש משמורת על הילד (כולל הכפשות על תפקודי כאמא). הם לא מוכנים להכיר בזוגיות החדשה, והם שמו להם למטרה לגרום לילד לרצות לעבור לגור איתם. (הכל מגיסתי היקרה שכרגע "גיס חמישי" ומעבירה אלי את כל מה שנאמר בחדרי חדרים אצלם)
בפגישותיהם עם הילד הם עסוקים בלשטוף לילד את הראש באמירות שבן זוגי הוא לא אבא שלו, ושלא יקרא לו אבא, שהוא רע ושלא טוב בבית עם אמא ועוד כהנה וכהנה אמירות... הם מקווים לכשהילד יגדל הוא ישנא אותי ויבקשה לעבור לגור איתם...
כרגע הילד עוד קטן אך כבר מתגלים סימנים של שטיפת מוח- כל פעם שהוא חוזר מהם הוא לפתע לא מוכן להיות עם בן זוגי או שבכלל בן זוגי יפנה אליו או יגע בו.
יש לציין שהקשר שלהם מצויין "ורגיל" לגמרי, ובימים רגילים הם אוהבים אחד את השני...
כרגע לא הגענו לבית משפט מתוך אהבה וכבוד עצום לבעלי שנפטר, אני מנסה להבליג, כל עוד הם פגעו בי ולכלכו עלי ועל התפקוד שלי כאמא ובת זוג לבנם, עצמתי עיניים, אך עכשיו משזה מגיע לבריאותו של הבן שלי- אני שמה את הגבול.
בנם שמת היה "המלך" בבית ומרגע שהלך כל כובד שמחת חייהם עברה לכתפיו של הבן שלי, כל החיים שלהם הם סביב הבן שלי, למרות שהם איבדו בן אחד, הם ממשיכים לריב ולנתק קשרים עם שאר ילדיהם ונכדיהם, אך לבן שלי יש להם אובססיה שלא מניחה לי (הם קעקעו את שמו של בעלי ושל הבן שלי על צווארם..)
הם בטוחים שאני מוחקת את בנם מחיי ומחיי בנם ובכל פגישה עם הילד שלי הם עסוקים בלהראות לו מי זה אבא שלו. אם זה בישיבה אינסופית עם אלבומים וסרטים של בנם ובשינון שמו של אבא שלו.
אין לי שום כוונה למחוק את זכר אביו, אך יש לי את כל הכוונות לתת לבן שלי את החיים הרגילים שמגיעים לו. והוא איבד אבא נהדר אבל הוא גם זכה באבא מקסים שמגדל אותו ומחנך ומפרנס... ופשוט אבא.
אני מאוד מעוניינת לפנות לטיפול משפחתי\לילד\זוגי וקצת להבין ולדעת יותר איך לעזור לבלאגן שיש לבן שלי בראש, איך לעזור לבן זוגי להתמודד עם ההסתה נגדו ועם נוכחתו של בעלי המת..
אם יש פה מישהו שיכול להפנות אותי לפסיכולוג\מטפל מומלץ אשמח מאוד (בפרטי כמובן)
במקביל, אני לא יודעת האם זה המקום אבל הייתי רוצה לפנות לפסיכולוגית לילדים או משהו כזה על מנת לדעת איך להתמודד עם ההסתה נגדינו ועם ה"סלט" שיש לילד שלי בראש עכשיו....אני רוצה לעשות איתם שיחה ולבקש מהם שיפסיקו להסית נגדי ונגד בן זוגי אבל הם כאלה שקרנים שהם וודאי יגידו שהם לא עושים כלום...
תודה
עליה.
שלום רב,
אני אלמנה צעירה. בני היה בן 8 חודשים כשבעלי, אביו, נפטר.כיום הילד בן שנתיים וחצי.
לאחר תקופה התחלתי זוגיות חדשה. היום אנחנו חיים יחדיו ואף מצפים לילד.
בהחלטה משותפת של בן זוגי ושלי החלטנו שברצונינו שהילד יקרא לבן זוגי "אבא". (מיותר לציין שאין הוא מכיר אבא אחר...)
משפחתו של בעלי ז"ל מאוד לא אהבה את הזוגיות החדשה שלי ואף "איימה" עלי בשלל קללות ואיומים אם זה יפגע בקשר שלהם עם הילד, הם אף בדקו איך הם יכולים לדרוש משמורת על הילד (כולל הכפשות על תפקודי כאמא). הם לא מוכנים להכיר בזוגיות החדשה, והם שמו להם למטרה לגרום לילד לרצות לעבור לגור איתם. (הכל מגיסתי היקרה שכרגע "גיס חמישי" ומעבירה אלי את כל מה שנאמר בחדרי חדרים אצלם)
בפגישותיהם עם הילד הם עסוקים בלשטוף לילד את הראש באמירות שבן זוגי הוא לא אבא שלו, ושלא יקרא לו אבא, שהוא רע ושלא טוב בבית עם אמא ועוד כהנה וכהנה אמירות... הם מקווים לכשהילד יגדל הוא ישנא אותי ויבקשה לעבור לגור איתם...
כרגע הילד עוד קטן אך כבר מתגלים סימנים של שטיפת מוח- כל פעם שהוא חוזר מהם הוא לפתע לא מוכן להיות עם בן זוגי או שבכלל בן זוגי יפנה אליו או יגע בו.
יש לציין שהקשר שלהם מצויין "ורגיל" לגמרי, ובימים רגילים הם אוהבים אחד את השני...
כרגע לא הגענו לבית משפט מתוך אהבה וכבוד עצום לבעלי שנפטר, אני מנסה להבליג, כל עוד הם פגעו בי ולכלכו עלי ועל התפקוד שלי כאמא ובת זוג לבנם, עצמתי עיניים, אך עכשיו משזה מגיע לבריאותו של הבן שלי- אני שמה את הגבול.
בנם שמת היה "המלך" בבית ומרגע שהלך כל כובד שמחת חייהם עברה לכתפיו של הבן שלי, כל החיים שלהם הם סביב הבן שלי, למרות שהם איבדו בן אחד, הם ממשיכים לריב ולנתק קשרים עם שאר ילדיהם ונכדיהם, אך לבן שלי יש להם אובססיה שלא מניחה לי (הם קעקעו את שמו של בעלי ושל הבן שלי על צווארם..)
הם בטוחים שאני מוחקת את בנם מחיי ומחיי בנם ובכל פגישה עם הילד שלי הם עסוקים בלהראות לו מי זה אבא שלו. אם זה בישיבה אינסופית עם אלבומים וסרטים של בנם ובשינון שמו של אבא שלו.
אין לי שום כוונה למחוק את זכר אביו, אך יש לי את כל הכוונות לתת לבן שלי את החיים הרגילים שמגיעים לו. והוא איבד אבא נהדר אבל הוא גם זכה באבא מקסים שמגדל אותו ומחנך ומפרנס... ופשוט אבא.
אני מאוד מעוניינת לפנות לטיפול משפחתי\לילד\זוגי וקצת להבין ולדעת יותר איך לעזור לבלאגן שיש לבן שלי בראש, איך לעזור לבן זוגי להתמודד עם ההסתה נגדו ועם נוכחתו של בעלי המת..
אם יש פה מישהו שיכול להפנות אותי לפסיכולוג\מטפל מומלץ אשמח מאוד (בפרטי כמובן)
במקביל, אני לא יודעת האם זה המקום אבל הייתי רוצה לפנות לפסיכולוגית לילדים או משהו כזה על מנת לדעת איך להתמודד עם ההסתה נגדינו ועם ה"סלט" שיש לילד שלי בראש עכשיו....אני רוצה לעשות איתם שיחה ולבקש מהם שיפסיקו להסית נגדי ונגד בן זוגי אבל הם כאלה שקרנים שהם וודאי יגידו שהם לא עושים כלום...
תודה
עליה.