קצת תשובות - בלי לקרוא תגובות של אחרים, אולי אני חוזרת
אם היא לא אוהבת לכתוב, אז יתכן שאחיזת העפרון שלה לא תקינה וזה גורם לה להתאמץ יותר מידי בכתיבה. מציעה לך לבדוק.
 
תופעת האיבודים מאד שכיחה. בראשית כיתה א' קשה להתמודד עם זה. יש להם יותר מידי התמודדויות על הראש. תקני ציוד זול. אני הודעתי לבן שלי בכיתה ב' או ג' שיש לו מלאי של ציוד שאמור להספיק לו לכל השנה (היה שם ציוד ליותר משנתיים), ושהוא צריך להסתפק בזה ואם זה לא יספיק אז יאלץ לקנות מדמי הכיס שלו. ככה הפסיק לאבד. אבל לא בכיתה א'. בטח שלא כל כך מוקדם. חכי עם זה.
 
לגבי הנשיכה - קודם כל, ממליצה לך בחום, כאמא לילד שהיה חוזר הביתה כל שני וחמישי עם איזה "סיפור" מבית הספר (על מריבה, הפרעה, התחצפות ושאר מטעמים) - תשתדלו מאד לא לכעוס עליו בגלל ארועים שקורים בבית הספר. אפשר לדבר, להטיף מוסר מידי פעם, לנסות לנתח את מה שקרה, אבל לא לכעוס, כי אז תזכו לשמוע מה קרה בבית הספר רק מהמורה או מהורים אחרים. הילדה לא תשתף אתכם. קל וחומר אם תענישו אותה. בכלל, אני תמיד גרסתי, שעל ארועים שקורים בבית הספר, בית הספר אחראי. לכן אם צריך להעניש, שהמורה תעניש ולא את. אני גם מאד לא אהבתי את זה שסיפרת שילד חיטט לה בתיק. זה לא מצדיק נשיכה אבל מה פתאום מחטטים לה בתיק? בקיצור, בתגובה לארוע כזה הייתי משוחחת עם הילדה ברוגע, מנסה להבין מה בדיוק קרה שם, להבין איך זה קרה ומה לעשות בפעם הבאה שיקרה מצב דומה. בנוסף, הייתי מדברת/מתכתבת עם המורה, מיידעת אותה על כך ששוחחת עם הבת שלך, ומאידך מבקשת לדעת מה בדיוק היא עושה כדי למנוע חיטוט בתיקים. אני דוקא יכולה להבין את הבת שלך - בא ילד, מחטט לה בתיק נגד רצונה, אולי הוא חזק ממנה ואין לה דרך אחרת להתנגד מלבד נשיכה. בראשית כיתה א' הילדים לפעמים מרגישים מאד מאוימים. כבר אין גננת שמשגיחה בהפסקות, יש מורה תורנית אחת על המון ילדים. החצר גדולה ואיש הישר בעיניו יעשה. והזמן הכי גרוע, מנסיוני, הוא הדקות האלה שבין ההפסקה לשיעור. כשהם נכנסים לכיתה, המורה עדיין לא הגיעה ואז אין אפילו מורה תורנית שתשגיח עליהם. מצד שני הם צפופים כולם יחד, ואין לאן לחמוק. ואז קורים הכי הרבה חיכוכים ובעיות.
 
אני חושבת שאם תפנו אליה בגישה שמראש מבינים אותה ומגלים אמפתיה אליה ולא כועסים עליה, אז לאט לאט היא תפתח ותפסיק לסובב את הראש כשקורה משהו לא נעים.
 
אני הייתי מנסה להשאיר עוד קצת בצהרון באמת בגלל שזה משמעותי מבחינה חברתית. אלא אם כן את מעבירה לצהרון פרטי שגם בו יש ילדים מהכיתה.