הסתגלות לגן

הסתגלות לגן

התחלתי לשלוח את ילדי בן השנה וחצי לגן. ביומיים הראשונים הוא התנהג רגיל ולא הייתה לו בעייה עם זה שאני לא שם. מהיום השלישי הילד שינה לחלוטין התנהגות. מהרגע שאני יוצאת איתו מהבית והולכת לכיוון הוא מתחיל לבכות ולעשות "לא" עם הראש. כשמגיעים לגן הוא מתנגד פיזית לצאת מהעגלה ונאחז בי כמו חתול בצפורניים. כשאני איתו שם, הוא נרגע לאט לאט, ואפילו כשאני הולכת, אחרי פרק זמן, הגננת מרגיעה אותו אבל הוא נראה עצוב מאוד. כל פעם כשאני מגיעה לשם כדי לקחת אותו בחזרה, הבעת הפנים העצובה שלו ממש לא מוכרת לי,והוא מתחיל לבכות מחדש כשהוא מבחין בי. יש לי כמה שאלות: 1. מדובר בילד מאוד עצמאי, אין לו בעיה להשאר עם ביביסטר לכמה שעות, או עם אנשים אחרים מהמשפחה. הוא מעולם לא בכה כשהלכתי, או הראה סימני תלות בי כמו הרבה ילדים אחרים. הייתי בטוחה שהוא ישמח מאוד ללכת לגן. יכול להיות שהמקום לא מתאים לו? או שחמישה ימים זה עדיין זמן מוקדם מידי בכדי להחליט??? 2. חוץ ממנו ומאוד 2 ילדים בגילו (שנה וחצי) כל שאר הילדים בני 3,4,הפעילויות מותאמות לגדולים כי הם הרוב. האם גם זה יכול להזיק לילד לדעתכם? (הגננות אומרות שזה בסדר גמור והוא ילמד לשבת בריכוז לאט לאט). 3. מהרגע שהוא חוזר הבייתה הוא הופך לילד שמח כמו שהוא תמיד, רק ששואלים אותו על הגן הוא אומר: "לא...." אודה למי שיביע את דעתו, הדס.
 

GAL L1

New member
לדעתי האישית 5יעמים זה עדיין מוקדם

לקבוע לגבי האם טוב לא או לא. הוא רגיל להיות איתך בבית, פתאום הוא במסגרת שונה עם הרבה ילדים וצומת לב של מטפלת מתחלקת בין כמה ולא מאוכזת רק בוף יכול להיות שלא מייד נהנים לצרכים שלו, יכול להיות שיש הרבה גירויים מסביבה וזה מציק לו. צריך לטת משהו כמו חודש כדי שילד יתרגל ויכנס לשיגרה ואז לראות האם הוא שמח או עצוב האם הוא רוצה לבוא לגננת לידיים או לא. ולדעתי פעילות של גדולים לא תזיק לו זה כיףצ להם להיות בחברה של ילדים יותר גדולים. תעשי ביקור פטע באמצע היום לראות מה קורה ואיך הוא
 
תני לו עוד קצת זמן, ואם את פנויה

בבוקר תלכי להציץ בלי שהוא יראה אותך ככה תקבלי תמונה יותר כוללת של מה שקורה עם מצב רוחו במשך היום.
 
למעלה