הסתגלות לאח חדש

יערה1

New member
הסתגלות לאח חדש

ילדתי לפני שבועיים את לירון. אחרי כשבוע ירין היה מאד חולה (דלקת אזניים, חום, שיעול ואינלציה), אני חשבתי שזו איזו תגובה לאח החדש, אבל כנראה שלא. אתמול שמתי לב שכל פעם שאני מניקה את לירון, ירין נצמד אלי מאד (הוא בן שנה וחמישה חודשים) ודווקא אז הוא רוצה שאני אשחק איתו, לי זה ברור שזה בא מקנאה שאני עם לירון ולא איתו, וזה מאד מקובל עלי שזה יהיה ככה טזה גם היה מאד צפוי. באותו זמן הוא גם מנסה להרביץ ללירון ולזרור עלי ועליו דברים, כמובן שאני אומרת לו, מספיק ודי, ואני משתדלת להיות מאד ברורה, אבל בלי להרים את הקול, כי אני לא רוצה שירין ירגיש שבגלל שיש עכשיו את לירון, אז היחס אליו משתנה (אני אף פעם לא צועקת עליו), או שמעמדו ניזוק איפושהו והוא לא מקבל את אותו היחס, כמובן שזה לא עוזר וירין ממשיך לזרוק עלינו דברים או לנסות להרביץ ללירון. מה עוד אני יכולה לעשות על מנת לתת לירין את אותו היחס כמו קודם (עד כמה שאפשר) וגם להניק את לירון, מבלי שירין ירגיש מאויים. אני לוקחת המון את ירין לטיולים ונותנת לו תשומת לב אישית, והחלטנו אני ובעלי שהיות וירין דורש עכשיו המון תשומת לב, אז כל עוד אני לא מניקה, אני עם ירין, זה עובד טוב אבל בכל זאת זה לא מספק אותו, הוא רוצה שאני אהיה כל הזמן איתו. איך אני עוזרת לו להבין שיש עכשיו אח חדש, אבל הוא לא בא במקומו והוא לא בא על חשבונו אבל הוא כן צריך תשומת לב מדי פעם (שכרגע מבחינתי זה רק הנקה - כמובן בזמן שירין בבית, במשך היום - כשירין לא בבית, לירון מקבל הרבה יותר מרק הנקה). יצאה לי שאלה קצת מבולבלת, מקווה שתבינו. תודה יערה
 

zimes

New member
ית יכולה, למשל, לקרוא סיפור תוך כדי

הנקה (ולבקש מירין שיעזור - יחזיק את הספר, וידפדף). את יכולה לעשות לירין הצגות עם בובות-אצבע או יד. את יכולה לדבר אתו. כשתשתפר טכניקת ההנקה שלך, ירין יוכל אפילו לשבת לך על הברכיים לפעמים. את יכולה להראות לירין איך לירון יונק, להראות חלקי גוף - אצל לירון, אצל ירין, ואצלך. אתם יכולים לשבת יחד מתחת לשמיכה ענקית, ולראות בטלויזיה משהו שירין אוהב (תוך כדי הנקה, וגם לא
). אפשר גם לעשות אמבטיות ביחד (באמבטיה, בישיבה, ירין בהחלט יכול להחזיק את לירון, ואת תרחצי אותם.) אסתר מפורום הנקה סיפרה שלבנות (הגדולות) שלה היה צעצוע קבוע, שהיא נתנה להן רק בזמן הנקה של הקטנה (נדמה לי שבצק או משהו כזה). כך, באופן קבוע, הגדולות חיכו למני ההנקה. בקיצור - תפעילי את הדמיון. אין שום סיבה "לגרש" את ירין כי עכשיו אמא מיניקה, ואסור להפריע. להפך. וחוץ מזה - איך את מרגישה?
 

נעה גל

New member
מזל טוב ענק!

אני חושבת שקודם כל כדאי לגרש את התחושות שאת לא תוכלי לתת לירין את מה שנתת לו לפני כן. את תוכלי לעשות את זה, את תעשי את זה, ואפילו יותר טוב. לוקח טיפה זמן להתארגן עם הרעיון שיש שני ילדים, ובהתחלה הכל קצת נראה עמוס, והמון עיסוקים וצריך לעשות המון דברים (והנקה, ועיפים ולא ישנים טוב), אבל התחושות האלה חולפות ותוך זמן קצר את תראי שתצליחי להתארגן כך שירין יקבל הכל ואף יותר ממה שהיה לפני כן. אהבתי את הרעיונות של צימס ביחוד את הרעיון של קרבה גופנית עם ירין בזמן ההנקה. שמתי לב, שבזמן האחרון, בכל פעם שאורן באה להתיישב עלי, תוך רגע צץ גם איתמר עם אותה דרישה. מכיוון שירין ואיתמר באותו גיל (בדיוק, אם אני לא טועה), אני משערת שגם הוא נוהג כך. ובגלל שזה לא הכי נוח להחזיק שני ילדים בו זמנית (גם בלי להניק) על כסא, אני מציעה לך לנסות לארגן לך פינת הנקה על הרצפה - מזרון, כריות נוחות (כריתי היא קלאסית לענין זה), ואז גם יהיה קל יותר ליצור מגע גופני עם ירין בזמן ההנקה.
 

לאה_מ

New member
המון מזל טוב, יערה!

אני מסכימה עם כל מה שכתבו לפני (מעלי), ורציתי רק לחדד נקודה אחת - התחושה של ירין, היא לא רק לגיטימית, היא גם הכי נכונה בעולם. מבחינתו, אין לאח החדש הזה שום יתרונות, רק חסרונות. בספר המוצלח של אדל פייבר ואליין מייזליש "אחים ללא יריבות" הן משוות את תחושת האח הבוגר עם לידת אח חדש לתחושתה של האשה הראשונה כאשר הבעל לוקח לו אשה שניה (ועוד אומר לה "תראי את האשה החדשה שלי, נכון שהיא יפה ונחמדה? עוד מעט תכירו ותהיו חברות טובות. תוכלי לעזור לה בכל מיני דברים..."). אז נכון שזו לא סיבה לא ללדת עוד ילדים, אבל התחושה של האח (בעיקר הבכור) עם הולדת האח החדש, היא קשה, וכדאי להבין זאת, להכיר בכך, לתת לכך לגיטימציה ולהיות מסוגלים להכיל את זה. קראתי שם בספר דוגמא שמאד מצאה חן בעיני, שאמא (לילדים יותר גדולים, כלומר, גם האח הקטן היה כבר גדול יותר) אמרה לאח הבכור "יש לך שני רגשות ביחד כלפי אחיך. אתה אוהב אותו אבל גם מקנא בו / כועס עליו". זה היה תאור מאד נכון של הדואליות שבאחווה. אז אני חושבת שזה על הכיפאק שירין מרגיש חופשי לבטא את הכעס שלו, אם כי אני מסכימה איתך שרצוי שהוא לא ירביץ ללירון (אבל אולי כדאי שתנסי פשוט לתעל את זה למקום אחר במקום לומר לו "לא". אני מתכוונת "אתה רוצה לזרוק משהו? אולי נשחק במסירות בכדור"). שוב, מזל טוב, ואני מאחלת לך הסתגלות קלה למצב המשפחתי החדש.
 

עירית ל

New member
הדוגמא על שני הרגשות

הדוגמא הזו ניתנת בספר השני של שתי המחברות (שכל כך הומלץ פה): איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו. אני בדיוק קוראת אותו עכשיו, כך שזה חי בזכרוני.
 
למעלה