הסרט בת הרב

[מאי 411]

הסרט בת הרב

על בנות רבנים שיצאו בשאלה... סרט מעניין.. קצת חסר אמירה.. מה אומרים???
http://vimeo.com/49837592

 

[שראליס]

ריגש אותי כמעט עד דמעות

אולי כי גם אני בן הרב ואין לי סיכוי שאבא שלי יתייחס כך אלי אם אצא בשאלה

 

[comicsgirl]

מקסים ומרגש

אבל קצת חסר.
אני חושבת שהיוצרת לא נכנסה מספיק בעובי הקורה ולא נתנה פתח בכלל לדיון.
מאוד התחברתי לדמויות, אבל אולי זה גם בגלל שאת אחת מהן אני מכירה באופן אישי...

 

[גניפר לופז10]

איזה סרט יפה, הדבר הכי מענין

זה כמובן יחסי הבנות עם ההורים.

יש את תמר אבינר, שהיא יצור מארץ היצורים. בן אדם מענין, היא חיה בוואן בלי מים זורמים.
האשה המענינת הזאת חייבת שיעשו עליה סרט משלה, וואו איזה דבר זה.
ואבא שלה גם נראה הכי לא קונבנציונאלי שם.

ועוד דבר בנימה אישית כאחת שההורים שלה "התחזקו" איזה ציבור יפה זה הדתיים לאומיים, הם כל כך מיוחדים. כל כך חבל שהציבור החרדי רחוק רחוק רחוק..

 

[damtiela]

דווקא נורא אהבתי

למרות שהרגשתי כמו מציצנית.. לא יודעת למה, אבא שלי לא רב, אבל הבנתי קצת מה עובר עליהן.

 

[miss messed up]

נחמד!

אבל לא מתקרב להתמודדות של היוצאים החרדים

 

[damtiela]

it's not a pissing contest...

 

[miss messed up]

wow, someone knows english here

i know, but it still much easier for them
u see they talk with their parents about it and all of that
by the charedim u wouldn't be able to do that

 

[כבשה תוהה]

נכון...

אבל גם אני לא יכולתי להימנע מההשוואה, זה הבדל של שמים וארץ.

 

[משה פרשנובסקי]

נחמד..הצעה למחקר- האם פנטזיית בת הרב בחברה

החרדית מחליפה את פנטזיית המורה בחברה החילונית ומה הסיבות, אם נתעלם לרגע מהזקן של הרב, לכך.

אצלי בישיבה הייתה תחרות גלויה וסמויה בין כל העילויים על הזכות להשתדך לבתו של ראש הישיבה, אך בסוף, לאחר כל החברותות, הפלפולים, הלימוד לתוך הלילה ובערב שישי, היא התחתנה עם איזה בלגי.
3 עילויים נטשו את הדת עוד באותו ערב.

 

[שיר למחשבה]

תודה רבה!

הייתי שמחה לעוד כמה שעות צילומים של תמר אבינר, נראית בחורה מרתקת.

 

[תמיד בעד]

מחשבה אחרת על הסרט והתופעה

אני רואה בשלילה את הסרט ואת התופעה. להורים שלנו יש זכות לבחור האם להתעמת עם היציאה בשאלה שלנו, או לברוח ממנה. בסרט, וגם בפורום - יש עידוד וראייה חיובית של "אאוטינג" להורים ורצון להתווכח איתם או להביך אותם, ועוד בפומבי. לדעתי זה לא ראוי ולא הוגן.
הסרט מציף את ההתייחסות של ההורים לבנותיהן ה"סוררות", והיא לחלוטין לא "מעור אחד". הרב וסרמן בוחר שלא לחשוף בפומבי כלל את הנושא, ההתייחסות של הרב צהר ואשתו מקסימה בעיני, אוהבת ומכילה - אבל גם הבת לא מתריסה, מכבדת ומבינה - וזה בהחלט ראוי ונאות בעיני. לעומת זאת, אצל הרב ביגמן הנושא מאד טעון, ואולי בגלל ה"שניות" של הילדים וההתנהגות שלהם בנושא (מגלים טפח ומכסים טפחיים).

נראה שאצל חלקנו [גם מהכותבים בפורום], היציאה בשאלה היא יותר מעין התרסה או קריאת תיגר על החברה הדתית-חרדית ועל המשפחה וההורים. אולי יש לנו רצון [נסתר] לגרום להורים שלנו להודות בטעות שלהם ולהתנצל על החינוך הסגור והפרימיטיבי, או על חוסר ההבנה שלהם לצעד שנקטנו בו. אולי יש לחלקנו רצון עז [וקצת נואש] ש"יקבלו אותנו כמו שאנחנו" - אבל במרבית המקרים, "אין מצב" - זה לא יהיה כך.

עדיף לראות את הצעד והתהליך שנקטנו בו כמשהו אישי, פנימי ותודעתי, מאשר כמשהו חברתי או משפחתי. צריך אומץ רב ותודעה אישית גבוהה כדי לשנות באחת את דרך החיים, לנטוש הכל ולהתחיל מאפס [-אצל חלקנו]. חבל להעמיס על זה התמודדות מיותרת עם ההורים ונסיון לשנות גם אותם.

אסור לשכוח שמבחינת ההורים - היציאה בשאלה של ילדם היא כשלון מהדהד, שלא לדבר על הסטיגמה החברתית, העלבון והפגיעה במעמד ובשגרת החיים, בבית ומחוצה לו (שידוכים לאחים והאחיות, ועוד). אמנם יותר אצל החרדים, אבל גם אצל הסרוגים זה די משמעותי [לחרדים שבינינו: לא תאמינו כמה זה משמעותי אצל הסרוגים]. די להם בכך, עלינו להבין אותם ולתת להם לבחור בעצמם את הדרך בה יתמודדו עם זה. אל לנו "לחנך" אותם ולנסות לגרום להם להתייחס אלינו כמו שאנחנו היינו רוצים. יש הורים שבוחרים, במודע, להדחיק ולהתעלם, ויש כאלו שמוכנים להתמודד עם הנושא ישירות - גם נתק וכעס מצידם זה לגיטימי. מה שלא לגיטימי בעיני, היא תחושת ה"מגיע לי" של הילדים מול ההורים, והרצון "לאלף" אותם בינה ביחס אלינו.

אני מכבד ומעריך הרבה יותר את אלו מבינינו שבוחרים לבוא להורים עם כיפה / או עם חצאית, מאשר את אלו שבוחרים להתריס ולעשות דווקא. אני מעדיף את אלו שמבינים וזורמים עם רצונם של ההורים להתעלם ו"לא לדבר על זה" או "ללכת מסביב", מאשר את אלו שחשוב להם להצהיר, להודיע, "להטיל פצצה", להתווכח ולהתעמת [גם מול שאר בני המשפחה] ובהמשך גם לצאת עם זה לתקשורת [כתבות, סרטים, בלוגים ועוד]. זה ילדותי, כמעט לא מוסרי ולחלוטין לא הומני.

לטעמי, זה ממש לא נחוץ ולא מסייע לנו בתהליך ובדרך החדשה. זה בזבוז אנרגיות והתעסקות עם רגשות שליליים שלא מקדמים ולא תורמים כלום, מעבר לכך שיש להם השפעה שלילית על הנפש פנימה.

מנגד, אולי זה גם עניין של גיל...

 

[כבשה תוהה]

עזוב שטויות

באיזה אאוטינג מדובר? לא ראיתי אף הורה כפות ועם אקדח מוצמד לרכה כדי שידבר.

אתה לא יודע אם מכבדים את ההורים או לא דרך הסרט, הדבר היחיד שראית זה שהבחורות (חלקן) מסתובבות עם מכנסיים ליד ההורים, ביג דיל, אני בטוחה שהם ראו כבר בחייהם בחורות עם מכנסיים והם מספיק מחוסנים נפשית כדי להתמודד עם זה.

עשה טובה, תן קצת קרדיט לגיבורי הסרט.

ולא, זה לא עניין של גיל, ראשית כי אתה לא באמת יודע מה גיל הדמויות בסרט ושנית אני יצאתי בגיל מאוחר לכל הדיעות ועדיין לא הייתי משנה מדרכיי בכהוא זה.



< בחיי, הצלחת לעצבן אותי על הבוקר וזה לא קורה לי הרבה>.

 

[תמיד בעד]

נו באמת...

את הסרט הבנתי טוב, ואני מכיר חלק מהנפשות הפועלות. אפשר לראות באופן ברור את הקושי של הרב ביגמן ואשתו להתמודד עם הנושא, במיוחד כאשר רות בוחרת להטיח בהם את האמת תוך כדי צילום. שלא לדבר על הרב וסרמן שמסרב במפורש להצטלם בשיחה על הנושא.
דווקא תמר צוהר בחרה להראות את הצד החיובי ולא את העימותים, והיא גם מדברת על כך שהיא לא מתעמתת עם ההורים ישירות. קצת בעקיפין דרך הסרט, אולי.
אגב, בנות במכנסיים זה לאו דווקא מאפיין חילוני אצל רבים בציבור הדתי, במיוחד בקיבוצים הדתיים שחלק מהבנות בסרט נמנות עליהם. גם גיל הדמויות בסרט ברור מאד לכל צופה.

ממש לא הבנת את מה שכתבתי. התייחסתי לתופעה, שקיימת במפורש אצל חלק מהיוצאים ושהסרט מנסה לתת לה גיבוי, וזה המסר העקיף שלו.

<כדאי שקודם תשתי קפה על הבוקר, אחר כך הכל ירגיז אותך קצת פחות>

 

[גניפר לופז10]

אני מסכימה מאוד.

הדמות שענינה אותי בסרט זאת תמר אבינר. וגם אני זעתי באי נוחות, בעימות של ביגמן עם ההורים שלה.

אבא שלה ענה לה. בצורה הכי נכונה. זה לא נכון וזה לא פייר.


אני יצאתי מלאת תובנות על הקבלה וההכלה של הסרוגים, בעיקר לנוכח הקיצוניות החרדית.

 

[מאי 411]

אז לדעתי

אז לדעתי הסרט מעניין , אך כפי שכבר הזכרתי למעלה, טיפה חסר בסר אמירה.. אולי מפני שבדברים כאלה אין אמירה חד משמעית ומוחלטת.. זה מאוד אינדוודואלי.
תאמת קצת חרה לי בכח מחפשים את דמות הרב הלא רגישה לא מתחשבת, שבצילה חיה באימה ופחד בת הרב. רק שהסרט בסופו של דבר מעיד כן על הרגישות של ההורים.
הבת של הרב צוהר לעתי לא פשוטה בלי או עם קשר ליציאה שלה בשאלה.. כאב לי כיצד היא הציגה את הורייה בעבודות הצילום שלה-אכזריים ועיוורים אל המציאות...

* הסרט לא יהיה עוד זמן רב בצפייה יישירה באינטרנט.. למרות שלפעמים זה משתנה.. אז תהנו
שיהיה שבוע טאווובבב

 

[comicsgirl]

ואני חושבת שלא סתם

היוצרת בחרה לקרוא לסרט "בת הרב".

למי שמכיר את הסיפור המקורי ( של יעקב שטיינברג, אם אני לא טועה) כל הזמן קופצת לראש ההקבלה בין דמותה של שרה, הגיבורה בסיפור, לבין גיבורות הסרט.

הסיפור של שטיינברג מתאר את חייה של שרה, בחורה משכילה מבית דתי מאוד באירופה של לפני מלחמת העולם השנייה (או הראשונה...) שמכריחים אותה להתחתן בשל גילה המבוגר (27) ומהפחד שאיש לא ירצה בה, כיוון שהיא משכילה, קוראת וכו'. היא נאנסת ע"י ארוסה, מוצאת עצמה בהריון ומרוב תסכול מחוסר דיאלוג בינה לבין הוריה ותחושת האכזבה הקשה מהחיים ומהקהילה מחליטה לסיים את חייה.

 

[רחלי וסרמן]

משולחן העריכה

שלום לכם,
מחמם את הלב לראות שהסרט מעורר תגובות לכאן ולכאן, זה אומר שהוא הצליח לגעת במשהו.
הסרט לפני הכל הוא על יחסים בין הורים לילדים. אבא לבת.
וזה נושא אוניברסלי. "בשם האב" והצורך להכרה וקבלה מההורים קיימים כמעט בכל החברות.
אני בחרתי להאיר בספוט את העולם שלי, עולם לא סטרילי (בינינו אף אחד לא חי בעולם סטרילי), שלקהילה ולדמות האב יש תפקיד מפתח.
בחוויה שלי, נשאתי על ראשי כתר לא רצוני, מסרבל ומחייב לעמוד בציפיות הטייטל, ורציתי להתמודד איתו ועם זהות דתית לא פתורה באמצעות הסרט.

בפנטזיה שלי רציתי לקחת את הצופה יד ביד ל"מאחורי הקלעים" של בת הרב ולהראות שיש לה מערכת בחירות משלה, ושזה שהיא בחרה אחרת לא משליך כלום על השם של אבא שלה,
או הופך אותו לסנדלר ההולך יחף. איזשהו ניטרול לשיפוטיות שכולנו חוטאים בה.
לא אמירה מפוצצת, לא בוקס בבטן, תמונה מחייה של בת הרב באמצעות מצלמה שהיא קטליזטור לתהליך שהיא עוברת מול התואר שלה.

הטריקיות בפלטפורמה של סרט היא שאין לי כיוצרת שום שליטה על הצופה...
הוא מגיע עם מטען רגשי משלו ומתקשר באמצעותו עם המסך ומה שמוקרן ממנו.
ולכן אני מצליחה להבין את כל התגובות שצפות.. אני רק מקווה שהוא יעורר בכל אחד ואחת משהו על עצמו ולא רק על הדמויות בסרט.

מה שסיקרן אותי עד מאוד היה באמת הפער שעלה בין השורות ומתוכם על ההבדל בין המגזר שאני מגיעה ממנו "הסרוגים" לבין החרדים.
הייתי שמחה לשמוע עוד על התהליך של להיות שונה מההורים במגזר הזה.

מצרפת לכם את מאחורי הקלעים..
http://www.youtube.com/watch?v=EZrA-yEu2RE

 

[זיגי13]

יפה מאוד

אינטלגנטי, רגיש ועדין, אולי הייתן תופסות יותר כותרות אם הייתה פרובוקציה בסרט, אך הוא בוודאי מייצג את מה שאתן באמת מרגישות וחושבות. בקיצור מאוד נהנתי

 

[כבשה תוהה]

ברוכה הבאה רחלי

תודה שנכנסת להגיב.

אהבתי את זה שכתבת על המטען הרגשי שכל אחד מאיתנו מגיע איתו יכול מאד להיות שלכן יש כאן דעות שונות על אופי הסרט.