שעון קוקיה
New member
הסצנה הראשונה
שבה הבנתם שאתם צופים במשהו אחר לגמרי. אני חייב להודות: בסך הכול, אני לא אוהב טלויזיה, אין לי טלויזיה בבית, לא ידעתי מה זה "עמוק באדמה", ויום אחד הוזמנתי לאנשים, והקדמתי ב-20 דקות. הושיבו אותי בשקט, אמרו: יש "עמוק באדמה", נדבר בעוד 20 דקות. בדרך כלל, אלה אנשים נחמדים. הבלגתי, ותוך 25 דקות, הבנתי שאני צופה בסדרת הטלויזיה הטובה ביותר שראיתי, מאז "חשיפה לצפון". זו זכות גדולה, ועוד אחרי 20 דקות. הייתה סצנה אחת שהדהימה אותי, אבל אני עדיין נבוך לספר עלי ועל האופן שבה היא השפיעה עליי. אספר בהתחלה על הסצנה השנייה: רות שרה את וודסטוק של ג'וני מיטשל, בפרק "BACK TO THE GARDEN". עדיין לא הוספתי את תאריך הלידה שלי לשרשור ימי ההולדת, אבל אפשר בהחלט לרמוז שלהבדיל מכל מי שכבר נרשם, אני לא במחזור של קלייר, אלא פחות או יותר בגיל של נייט. כל ליברל אמריקני בין הגילאים 20-60 בוחן את עצמו ואת תפישת עולמו על פי היחס שלו לחוויית שנות ה-60.בניגוד לרוב תעשיית הקולנוע והטלויזיה בארה"ב, אפשר לראות בסדרה שלושה דורות: את דור המייסדים, שחוו את שנות ה-60 כצעירים, את הדור השני, דור המפספסים, של נייט ודיוויד (אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי) והדור השלישי, "דור הפירות" שגדל וחונך על ידי יוצאי וודסטוק, וצריך להתמודד עם מציאות חדשה של עולם פתוח ופרוץ גבולות (ברנדה, בילי, קלייר). רות היא טיפוס שיוצר רושם שהגל הליברלי של שנות ה-60 דילג מעליו. היא התחתנה בגיל צעיר עם קברן, גידלה ילדים, חיה חיים שמרניים, וניסתה ככל האפשר לשמור על מרחק מהטירופים הקטנים של החיים בחוץ, ובעיקר בפנים. שרה, אחותה היא דמות הצל שלה, ואולי דווקא רות היא הצל ושרה האור? תלוי באיזה פרק, הדינאמיקה משתנה. כשקלייר נוסעת לבקר את שרה וליהנות מהעולם הצבעוני המטורף של חגיגות פגאניות אצל הדודה, נוצר גשר. בבת אחת אנחנו רואים נגד איזה עולם מת ואפל פרצו שנות ה-60, ועד כמה פריצת הגבולות הזאת גבתה מחיר מפורצי הגבולות, מהשמרנים ומהילדים של כולם שצריכים לעצב את עצמם מחדש, בלי מצפן של עולם ערכים מוגדר של ההורים. כולם מנסים לחזור לגן עדן, המאונן עם פלח הלימון בפה, בפתיחת הפרק, ברנדה בהרפתקאות המיניות, נייט במפגשו עם הרבנית (עדיין בעיניי האישה המתאימה לו ביותר, תוחזר ארי!!!) משתתפי האורגיה אצל שרה, קלייר והחבר הפוסט-היפי העדין שלה, שרוצה להכיר אותה לפני שהוא שוכב איתה. כולם מחפשים אקסטזה עם משמעות, וכולם מסתבכים, מאבדים את הדרך. בסדרה הזאת, הניגודים מתמוטטים אלה לתוך אלה, השמרנים נפתחים, המתרינים מנסים לחזור בתשובה, כל אידיאולוגיה קורסת אל העמדה שכנגד, כתוצאה מניסיון חיים. הדבר המשותף לכולם הוא חלום החירות הפנימית, הקשה כל כך להשגה. בפרק הזה, נראה כל הזמן שקלייר היא זו שמגשרת בין הניגודים בדור הזקנים. נדמה שרק היא תוכל לגרום לרות להפסיק לפחד משרה, שהקשר בין האחיות תלוי בה, כי רק היא מסוגלת לראות את היופי בשתיהן. ואז, בסוף, רות מפתיעה, לוקחת את הקלטת ושרה את ג'וני מיטשל כל כך יפה. גם היא שותפה לחלום, גם היא הייתה צעירה בשנות ה-60 והבינה בדיוק מה קרה שם, אבל אז היא פחדה להראות, הציגה עמדה שמרנית כלפי חוץ. בפנים, היא הייתה גם בוודסטוק, כל הזמן. כשהצד הזה שלה נחשף בעדינות כזאת, במטבח, כשרק היא ואנחנו רואים את זה, יש תחושה שהסדרה לוחשת לנו סוד באוזן: "לכולם כאן יש המון צדדים, היזהרו משטחיות". זה הרגע שבו התחלתי לאהוב את רות, שנתפסה בעיניי כאישה ואימא האיומה בתבל. דעה קדומה קטנה נשברה, ויש בזה המון סיפוק. הלוואי על כולנו, גם במציאות. WOODSTOCK by Joni Mitchell I came upon a child of God He was walking along the road And I asked him, where are you going And this he told me... I'm going on down to Yasgur's farm I'm going to join in a rock 'n' roll band I'm going to camp out on the land And try and get my soul free Chorus* We are stardust We are golden We are billion-year-old carbon And we've got to get ourselves Back to the garden Then can I walk beside you I have come here to lose the smog And I feel to be a cog in something turning Well maybe it is just the time of year Or maybe it's the time of man I don't know who l am But life is for learning * We are stardust We are golden We are billion-year-old carbon And we've got to get ourselves Back to the garden By the time we got to Woodstock We were half a million strong And everywhere there was song and celebration And I dreamed I saw the bombers Riding shotgun in the sky And they were turning into butterflies Above our nation * We are stardust We are golden Caught up in the devil's bargain And we've got to get ourselves Back to the garden
שבה הבנתם שאתם צופים במשהו אחר לגמרי. אני חייב להודות: בסך הכול, אני לא אוהב טלויזיה, אין לי טלויזיה בבית, לא ידעתי מה זה "עמוק באדמה", ויום אחד הוזמנתי לאנשים, והקדמתי ב-20 דקות. הושיבו אותי בשקט, אמרו: יש "עמוק באדמה", נדבר בעוד 20 דקות. בדרך כלל, אלה אנשים נחמדים. הבלגתי, ותוך 25 דקות, הבנתי שאני צופה בסדרת הטלויזיה הטובה ביותר שראיתי, מאז "חשיפה לצפון". זו זכות גדולה, ועוד אחרי 20 דקות. הייתה סצנה אחת שהדהימה אותי, אבל אני עדיין נבוך לספר עלי ועל האופן שבה היא השפיעה עליי. אספר בהתחלה על הסצנה השנייה: רות שרה את וודסטוק של ג'וני מיטשל, בפרק "BACK TO THE GARDEN". עדיין לא הוספתי את תאריך הלידה שלי לשרשור ימי ההולדת, אבל אפשר בהחלט לרמוז שלהבדיל מכל מי שכבר נרשם, אני לא במחזור של קלייר, אלא פחות או יותר בגיל של נייט. כל ליברל אמריקני בין הגילאים 20-60 בוחן את עצמו ואת תפישת עולמו על פי היחס שלו לחוויית שנות ה-60.בניגוד לרוב תעשיית הקולנוע והטלויזיה בארה"ב, אפשר לראות בסדרה שלושה דורות: את דור המייסדים, שחוו את שנות ה-60 כצעירים, את הדור השני, דור המפספסים, של נייט ודיוויד (אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי) והדור השלישי, "דור הפירות" שגדל וחונך על ידי יוצאי וודסטוק, וצריך להתמודד עם מציאות חדשה של עולם פתוח ופרוץ גבולות (ברנדה, בילי, קלייר). רות היא טיפוס שיוצר רושם שהגל הליברלי של שנות ה-60 דילג מעליו. היא התחתנה בגיל צעיר עם קברן, גידלה ילדים, חיה חיים שמרניים, וניסתה ככל האפשר לשמור על מרחק מהטירופים הקטנים של החיים בחוץ, ובעיקר בפנים. שרה, אחותה היא דמות הצל שלה, ואולי דווקא רות היא הצל ושרה האור? תלוי באיזה פרק, הדינאמיקה משתנה. כשקלייר נוסעת לבקר את שרה וליהנות מהעולם הצבעוני המטורף של חגיגות פגאניות אצל הדודה, נוצר גשר. בבת אחת אנחנו רואים נגד איזה עולם מת ואפל פרצו שנות ה-60, ועד כמה פריצת הגבולות הזאת גבתה מחיר מפורצי הגבולות, מהשמרנים ומהילדים של כולם שצריכים לעצב את עצמם מחדש, בלי מצפן של עולם ערכים מוגדר של ההורים. כולם מנסים לחזור לגן עדן, המאונן עם פלח הלימון בפה, בפתיחת הפרק, ברנדה בהרפתקאות המיניות, נייט במפגשו עם הרבנית (עדיין בעיניי האישה המתאימה לו ביותר, תוחזר ארי!!!) משתתפי האורגיה אצל שרה, קלייר והחבר הפוסט-היפי העדין שלה, שרוצה להכיר אותה לפני שהוא שוכב איתה. כולם מחפשים אקסטזה עם משמעות, וכולם מסתבכים, מאבדים את הדרך. בסדרה הזאת, הניגודים מתמוטטים אלה לתוך אלה, השמרנים נפתחים, המתרינים מנסים לחזור בתשובה, כל אידיאולוגיה קורסת אל העמדה שכנגד, כתוצאה מניסיון חיים. הדבר המשותף לכולם הוא חלום החירות הפנימית, הקשה כל כך להשגה. בפרק הזה, נראה כל הזמן שקלייר היא זו שמגשרת בין הניגודים בדור הזקנים. נדמה שרק היא תוכל לגרום לרות להפסיק לפחד משרה, שהקשר בין האחיות תלוי בה, כי רק היא מסוגלת לראות את היופי בשתיהן. ואז, בסוף, רות מפתיעה, לוקחת את הקלטת ושרה את ג'וני מיטשל כל כך יפה. גם היא שותפה לחלום, גם היא הייתה צעירה בשנות ה-60 והבינה בדיוק מה קרה שם, אבל אז היא פחדה להראות, הציגה עמדה שמרנית כלפי חוץ. בפנים, היא הייתה גם בוודסטוק, כל הזמן. כשהצד הזה שלה נחשף בעדינות כזאת, במטבח, כשרק היא ואנחנו רואים את זה, יש תחושה שהסדרה לוחשת לנו סוד באוזן: "לכולם כאן יש המון צדדים, היזהרו משטחיות". זה הרגע שבו התחלתי לאהוב את רות, שנתפסה בעיניי כאישה ואימא האיומה בתבל. דעה קדומה קטנה נשברה, ויש בזה המון סיפוק. הלוואי על כולנו, גם במציאות. WOODSTOCK by Joni Mitchell I came upon a child of God He was walking along the road And I asked him, where are you going And this he told me... I'm going on down to Yasgur's farm I'm going to join in a rock 'n' roll band I'm going to camp out on the land And try and get my soul free Chorus* We are stardust We are golden We are billion-year-old carbon And we've got to get ourselves Back to the garden Then can I walk beside you I have come here to lose the smog And I feel to be a cog in something turning Well maybe it is just the time of year Or maybe it's the time of man I don't know who l am But life is for learning * We are stardust We are golden We are billion-year-old carbon And we've got to get ourselves Back to the garden By the time we got to Woodstock We were half a million strong And everywhere there was song and celebration And I dreamed I saw the bombers Riding shotgun in the sky And they were turning into butterflies Above our nation * We are stardust We are golden Caught up in the devil's bargain And we've got to get ourselves Back to the garden
