הספק או הודאות?

[sheketz]

כן ולא

אנחנו יכולים לדבר על המוות בהקשר של החיים או על החיים בהקשר של המוות, אבל זה אותו הדבר, רק הופכים את הראש, לא?

 

[Continuum]

למה המוות בטוח?

"אני חושב, משמע אני קיים." זה הדבר היחיד שבטוח. היחיד.

 

[sheketz]

מישהו אמר פעם בפאראפראזה

אני חושב שאני חושב, משמע אני חושב שאני קיים. והטענה האחרונה כמובן לא מחדשת שום דבר. ננסח זאת בשאלה , מי חושב? האם יש משהו חוץ מהמחשבה שראוי להקרא אני? האם האני במקרה זה הוא הסוביקט או האובייקט של המחשבה? צריך להזהר ולא לבלבל בין מבנים של שפה לבין שאלות אונטולוגיות.

 

[Continuum]

אם כך

עצם המחשבה יכולה להיקרא אני. מה זה משנה? העיקר שזה קיים.

 

[sheketz]

המחשבה קיימת

אבל האם היא יכולה להקרא אני? הרי יש מחשבה אחת, ושניה ושלישית. ה"עצם" יש לו תכונה מאוד חשובה - התמדה בזמן, זוהי העצמיות. זה לא שעצמים לא משתנים בזמן אבל הם לא הופכים מדבר א' לב' כהירף עין וללא התרעה מוקדמת. ואילו המחשבות הן מאוד נזילות, חמקמקות. מתחלפות.

 

[lmatan1]

הספק הוא הוא המוות ../images/Emo103.gif

המטרה כשלעצמה היא לא העיקר העיקר היא הדרך להגיע אל המטרה המטרה היא לא לעשות הדמיה של המציאות המטרה היא לחיות במציאות וללכת בדרך בטוחה בלי ליפול לספק ,היום אנחנו לא יותר בוגרים אלה יותר מבולבלים מרוב ריבוי של ספקות בהבנה שלנו את המציאות שמחליש אותנו בחקר המאומץ של הודאות להגיע לודעות או לשלמות יש צורך להשקיע מאמץ שכרוך בקורבן והיום רובינו רוצים להנות מבלי להשקיע שום מאמץ בא בקלות הולך בקלות ונשאר רק תסכול.