הספד

הספד



הלכת, בטח לא רצית היה לך עוד הרבה מה לאמר היה לך עוד הרבה למי לעזור לא רצית ללכת אבל הם לקחו אותך ושלחו אותך רחוק מאיתנו ואנחנו? נשארנו מיתמים הלב שבור והעיניים קרועות והדמעות שורפוץ במורד הלחי נוטפות נגרות אל הארץ כמו גשם ואתה לא עוד לא איתנו עוד מוקדש לדוקטור שמואל גיליס חבר יועץ ורופא נהדר שנרצח בדרכו הביתה במלחמה הארורה הזו...
 
צביטה בלב...



השיר שלך, גרם לי לצביטה בלב. השרה עליי עגמומיות מסויימת ומציאות שכבר ידעתי...לכל אדם כזה יש משפחה שהוא מותיר,חברים,מכרים שנשארים עם הכאב... אני משתתפת בכאבך ובצערך,איש פשוט... ומאחלת לכולנו שלא נדע את הצער שבאובדן הזה. מאחלת לנו למצוא דרך לקיום משותף,כי אין דרך אחרת. שלך...עדיין מקווה, אלת האהבה.
 
למעלה