שרון מירושלים
New member
הסנדלר הולך יחף
כבר דובר וסופר בהתקפי הקיץ... ועכשיו אולי יש לומר: מצבי אובדן השליטה של הקיץ... איך שלא יהיה, אחנו מודאגים מסף האלימות הכללי, ומקנאת האחים באופן ספציפי. הדרכה כלשהי ודאי תהיה לנו, עברנו כבר את מסלול האיבחונים לקראת הצוות הרב מקצועי בשערי צדק, והם ודאי ידעו לאן להפנות אותנו. ברור שגם צריך להגיע לשורש העניין מבחינת התנהלות המשפחה אבל - השאלה שלי הפעם היא בתחום פרקטי, לצורך יישום מיידי: איך לבנות תכנית חיזוקים פשוטה ביותר, לעידוד השליטה? לאחר השתלחות אלימה באחיו אתמול, ביטלתי לו כסנקציה מיידית את היציאה המתוכננת למקום מסויים אחה"צ והמסר היה ברור (וגם קשור, מפני שטענתי שלא אוכל לצאת למקום כזה ולדאוג למה שיהיה ביניהם). הוא בסך הכל חמוד, ותמים, והתלהב מיד מהרעיון שאלמד אותו איך יוצרים טבלה במחשב (הוא עולה לכתה א') והוא בחר את הצבעים האהובים עליו (זהב וכסף...) כדי לסמן את פרקי הזמן בהם הוא מתנהג ללא אלימות (שעת כסף) ומקרים מיוחדים של התנהגות מתחשבת בזולת,מהרמת חפץ שנפל ועד ניסיון להצחיק את אחיו שנפצע (נקודת זהב). קבענו שאם יעברו יומיים טובים - נצא למקום ההוא שבוטל. בהמשך נגדיר מטרה לשלושה ימים וכו הלאה. מה דעתכם? אני יודעת שודאי אמצא הרבה מידע בפורומים אחרים, ספציפיים לבעיות התנהגות אבל בכל זאת אני מאמינה שכאן הצטבר ניסיון וידע, ובעיקר הבנה של הקשיים הספציפיים לת"ט. האם לדעתכם הכיוון שלנו נכון? היום למשל, עוד לא הדפסנו טבלה, אבל הדיבורים על כך תרמו למודעות, ומקרים בים במהלך היום הודגמו כ"מתאימים לנקודת זהב"... וחל שיפור יחסי. מה הניסיון שלכם, גם לגבי הפרטים הטכניים וגם לגבי הגישה - למשל, עד כמה לשתף אותו בגבולות ובחיזוקים, כמה התיחסות לדברים השליליים וכמה לפולחן ההצלחות?
כבר דובר וסופר בהתקפי הקיץ... ועכשיו אולי יש לומר: מצבי אובדן השליטה של הקיץ... איך שלא יהיה, אחנו מודאגים מסף האלימות הכללי, ומקנאת האחים באופן ספציפי. הדרכה כלשהי ודאי תהיה לנו, עברנו כבר את מסלול האיבחונים לקראת הצוות הרב מקצועי בשערי צדק, והם ודאי ידעו לאן להפנות אותנו. ברור שגם צריך להגיע לשורש העניין מבחינת התנהלות המשפחה אבל - השאלה שלי הפעם היא בתחום פרקטי, לצורך יישום מיידי: איך לבנות תכנית חיזוקים פשוטה ביותר, לעידוד השליטה? לאחר השתלחות אלימה באחיו אתמול, ביטלתי לו כסנקציה מיידית את היציאה המתוכננת למקום מסויים אחה"צ והמסר היה ברור (וגם קשור, מפני שטענתי שלא אוכל לצאת למקום כזה ולדאוג למה שיהיה ביניהם). הוא בסך הכל חמוד, ותמים, והתלהב מיד מהרעיון שאלמד אותו איך יוצרים טבלה במחשב (הוא עולה לכתה א') והוא בחר את הצבעים האהובים עליו (זהב וכסף...) כדי לסמן את פרקי הזמן בהם הוא מתנהג ללא אלימות (שעת כסף) ומקרים מיוחדים של התנהגות מתחשבת בזולת,מהרמת חפץ שנפל ועד ניסיון להצחיק את אחיו שנפצע (נקודת זהב). קבענו שאם יעברו יומיים טובים - נצא למקום ההוא שבוטל. בהמשך נגדיר מטרה לשלושה ימים וכו הלאה. מה דעתכם? אני יודעת שודאי אמצא הרבה מידע בפורומים אחרים, ספציפיים לבעיות התנהגות אבל בכל זאת אני מאמינה שכאן הצטבר ניסיון וידע, ובעיקר הבנה של הקשיים הספציפיים לת"ט. האם לדעתכם הכיוון שלנו נכון? היום למשל, עוד לא הדפסנו טבלה, אבל הדיבורים על כך תרמו למודעות, ומקרים בים במהלך היום הודגמו כ"מתאימים לנקודת זהב"... וחל שיפור יחסי. מה הניסיון שלכם, גם לגבי הפרטים הטכניים וגם לגבי הגישה - למשל, עד כמה לשתף אותו בגבולות ובחיזוקים, כמה התיחסות לדברים השליליים וכמה לפולחן ההצלחות?
