הסליחה שלי
אם לא מאמינים אז זה תופס? אם עוצמים את העיניים חזק ומבקשים קצת שקט הוא שומע? איך זה הולך שם למעלה? יש מין צינור כזה שסנן בקשות של "טובים" עם זקן ופיאות, עם שביס והריון תמידי או שגם "סתם נחמדים" אוהבי אדם וחי אך רחמנא ליצלן אינם בקיאחם בתרי"ג יכולים לעבור גם הם בפילטר הזה שמסנן את הבקשות שמגיעות אליו? ואם לסמוך אז דווקא עליו? אם אבטיח לו שאהיה טובה יותר הוא "יעזור" לי? יאמין בכוונותי הטובות? איך מוכיחים לו שאני באמת "בסדר"? מוזר לי שבכלל צריכה לבקש סליחה דווקא ממנו. אנחנו הרי לא ממש מכירים. הוא היושב שם מעל ומביט בזלזול במאמצי כל מבקשי טובתו להתחבב עליו, לבטח גם מגחך בזוית פיו השמיימי לנוכח נסיונות ההתבטלות בפניו שלא לדבר על יראת השמיים. יראת שמיים-השמיים עבורי הם הכיפה הכחולה הזו, משובצת בכתמים לבנים, בשמש, ירח וכוכבים שכל יום נראית לי אחרת.אין בי יראת שמיים-יותר יראה אני מאלה המחליטים בהינף יד להעכיר אותם בענני עשן מיתמר כשציפורי ברזל ענקיות מתפוצצות בתוכם וממלאות אותם באובך. יותר אני יראה מאלה שהחליטו שאין בי מספיק יראת שמיים ומקדימים את עונשי בדרכים משלהם. ואני רוצה לבקש סליחה דווקא לא ממנו. רוצה לבקש סליחה מכל מי שלא כיבדתי, לא הערכתי בזכות מהותו ובכך הפכתי גם אני מאלו השופטים... מבקשת סליחה מעצמי. על כי שוכחת שהעולם יחייך אלי בתמורה לחיוכי, כי האושר שלי לא נתון בידי אף אחד מלבדי, סליחה על כי לא זכרתי להתרגש מספיק בהתחלות חדשות, כי התעקשתי לדעת את המשכה של כל התחלה, על כי לא היישרתי מבט ברגעי הפרידה, על כי לא העפתי מבט אחרון בטרם סגרתי את הדלת. סליחה על היותי גאה, ענווה, צנועה, יהירה, אוהבת ,שונאת,יצרית ותמימה, עולצת ונדכאת, עריצה ומושפלת, ידענית ותוהה. סליחה שאת חלקת האלוהים הקטנה שלי לא תמיד זוכרת להשקות. מוקדש לכל הפרחים בערוגה שלי.
אם לא מאמינים אז זה תופס? אם עוצמים את העיניים חזק ומבקשים קצת שקט הוא שומע? איך זה הולך שם למעלה? יש מין צינור כזה שסנן בקשות של "טובים" עם זקן ופיאות, עם שביס והריון תמידי או שגם "סתם נחמדים" אוהבי אדם וחי אך רחמנא ליצלן אינם בקיאחם בתרי"ג יכולים לעבור גם הם בפילטר הזה שמסנן את הבקשות שמגיעות אליו? ואם לסמוך אז דווקא עליו? אם אבטיח לו שאהיה טובה יותר הוא "יעזור" לי? יאמין בכוונותי הטובות? איך מוכיחים לו שאני באמת "בסדר"? מוזר לי שבכלל צריכה לבקש סליחה דווקא ממנו. אנחנו הרי לא ממש מכירים. הוא היושב שם מעל ומביט בזלזול במאמצי כל מבקשי טובתו להתחבב עליו, לבטח גם מגחך בזוית פיו השמיימי לנוכח נסיונות ההתבטלות בפניו שלא לדבר על יראת השמיים. יראת שמיים-השמיים עבורי הם הכיפה הכחולה הזו, משובצת בכתמים לבנים, בשמש, ירח וכוכבים שכל יום נראית לי אחרת.אין בי יראת שמיים-יותר יראה אני מאלה המחליטים בהינף יד להעכיר אותם בענני עשן מיתמר כשציפורי ברזל ענקיות מתפוצצות בתוכם וממלאות אותם באובך. יותר אני יראה מאלה שהחליטו שאין בי מספיק יראת שמיים ומקדימים את עונשי בדרכים משלהם. ואני רוצה לבקש סליחה דווקא לא ממנו. רוצה לבקש סליחה מכל מי שלא כיבדתי, לא הערכתי בזכות מהותו ובכך הפכתי גם אני מאלו השופטים... מבקשת סליחה מעצמי. על כי שוכחת שהעולם יחייך אלי בתמורה לחיוכי, כי האושר שלי לא נתון בידי אף אחד מלבדי, סליחה על כי לא זכרתי להתרגש מספיק בהתחלות חדשות, כי התעקשתי לדעת את המשכה של כל התחלה, על כי לא היישרתי מבט ברגעי הפרידה, על כי לא העפתי מבט אחרון בטרם סגרתי את הדלת. סליחה על היותי גאה, ענווה, צנועה, יהירה, אוהבת ,שונאת,יצרית ותמימה, עולצת ונדכאת, עריצה ומושפלת, ידענית ותוהה. סליחה שאת חלקת האלוהים הקטנה שלי לא תמיד זוכרת להשקות. מוקדש לכל הפרחים בערוגה שלי.