הסכנה שבמחלוקת.

הסכנה שבמחלוקת.

חברים יקרים. בשבת הקרובה נקרא את פרשת קרח בה אנו נתקלים במחלוקת הקשה של "קרח ועדתו". עצם השם שניתן למחלוקת כבר מעורר תהייה שהרי השם היה אמור להיות מחלוקת "קרח ומשה"?! אלא שקרח ועדתו היו חלוקים בינם לבין עצמם, כי כל אחד מהם רצה את הרווח האישי שלו ולא את טובת הכלל. מחלוקת אינה מפחידה אותנו. העולם היהודי בנוי על ליבון סוגיות בעזרת מחלוקות והדבר מבורך כל עוד הוא נעשה בלב אוהב וברצון כנה למען הכלל והאמת. על כן אומרת המשנה בפרקי אבות: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהוא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו". אין כל בעיה להיות בר פלוגתא, אבל העיקר לעשות זאת לשם האידאל הטהור והאמיתי, ובצורה המכובדת והראויה. הבהרה: אין בדברי כוונה לרמוז לכל חילוק דעות ספציפי, אלא כדבר כללי. שבת שלום. שלכם, יהודה ישרים
 
למעלה