הסכמים מיטיביים עם עצמנו

הסכמים מיטיביים עם עצמנו

אתמקד כרגע בהסכם אחד שאפשר לעשות עם עצמנו והוא - שימוש לטובה במילים שלנו. כמעט כל אדם שנפגוש ברחוב סביר שעושה שימוש שלילי במילותיו (או על עצמו או כלפי אחרים). לא אכנס כרגע למה זה קורה ואיך בני אדם התחילו להשתמש בהרגל זה....(אם אחרים רוצים הם יכולים לפרט). אותי יותר מעניין שהשרשור יציע דרכים לחיזוק הסכם זה. אני אתחיל בכלי אחד לחיזוק ההסכם: (1) מדי פעם לתת לעצמנו פידבקים חיוביים. האתגר יהיה לתת אותם לא רק כשנעים לנו והכל נפלא, אלא גם כשאנו נמצאים בדרמה רגשית או משהו מעין זה. אפשר להתחיל מ...עכשיו! תנו לעצמכם כעת כמה פידבקים חיוביים. שימו לב גם לטון בו אתם משתמשים. אולי אתם מדברים אל עצמכם בטון כזה (אאאאאאאא, או בטון כזה ההההההה.) למשל, ישנם אנשים שעשויים לגלות שהדו שיח הפנימי שלהם הוא כועס, או שהטון נשמע מוכיח. לעומת אחרים שמדברים אל עצמם בלחש, או בעדינות, או ברכות, או באהבה. בקיצור, שימו לב לטון ולסגנון בו אתם נותנים את הפידבק. אוקיי: תנו עוד כלים ותמספרו אותם.
 
למה אנשים התחילו להשתמש במילים בצורה שלילית.

אנשים די תקועים בהרגל הזה כי הם לא מבינים את כוחן של המילים. זה מתחיל עם השם של הסכמה... אפשר להבין כל מיני דברים על "לשמור על טוהר המילה"... לדוגמה שמותר להשתמש במילים רק לתת מחמאות אך לא להגיד את האמת... אם היו קוראים את זה באנגלית גם היתה אפשרת לעוות את הנקרא... אבל קצת יותר קשה: "להשתמש במילים ללא פגם". לא לשקר, לדוגמא... לתת מחמאות למישהו אחר אם זה לא מה שאתה באמת חושב זה שקר, זה לא שימוש במילים ללא פגם. השיפוטיות המאפשרת לאנשים לשכנע את עצמם שיש שיפוט אחד שמותר ושיפוט אחר שאסור... זה שימוש במילים עם פגם... זה שימוש במילים על מנת לקבע את תפיסת העולם שלך ואיך אתה תופס את עצמך. ההיזון החוזר הפינימי והסביבתי מחזק את תפיסת העולם... ואם לא אז מתעלמים מזה, או משנים אותו כך שהוא יחזק את תפיסת העולם. יותר חשוב מלדעת מאיפה הוא התחיל זה להבין למה זה ממשיך... זה ממשיך בגלל כל מיני "מורים" שמלמדים שיש שיפוט שמותר... השיפוט ששופט את אותו המורה כ"נפלא" לדוגמה. גם יש מנהלי פורומים שמשאירים על גבי הדפים של הפורום רק "שיפוטים חיוביים"... אלו שהם שופטים באותו האופן כמו הכותב, כמובן.
 
למעלה