הסכם גישור

[איריס אבידן]

הסכם גישור

בקורס גישור וכן בפרקטיקום בגישור אנו למדים כיצד לערוך הסכמים וכיצד לנסחם. כך שמגשר, בין אם הוא עו"ד או לא - כותב הסכמים. לפי חוק לשכת עורכי הדין - אסור למי שאינו עו"ד לנסח הסכם ואם עושה כן - אזי עובר על החוק. כך שכיום מתקבלות שתי גישות: גישת עו"ד - רק עו"ד יכולים לנסח הסכם, וזאת עפ"י חוק. גישור מגשרים שאינם עו"ד - חוק לשכת עו"ד תקף לעו"ד בלבד וגם מגשרים שאינם עו"ד יכולים לנסח הסכם, והראייה היא שהסכמים כאלו, מתקבלים ע"י בתי המשפט כהסכמי גישור לכל דבר ועניין. אשמח לפתוח את הדיון בסוגייה זו ולשמוע את דעתכם בעניין.

 

[שילה1]

ראשית-יש להבדיל בין סוגי ההסכמים.

למשל:הסכם גרושין,הכולל חלוקת רכוש,הסדרי ביקור ומזונות,מוטב,וכך אני נוהגת,שיערוך עורך דין.רואה בהסכם זה ענין מהותי, היכול לשנות את אורח חיהם של הלוקחים בו חלק,ושל ילדיהם,לעתיד. הסכמים אחרם,אין סיבה שלא יערכו על ידי המגשר. ובכל זאת,תמיד עדיף,בהסכמים מסובכים,שיעזר המגשר בעורך דין,ליתר בטחון,וכמובן אם אינו עורך דין בעצמו. ואם כבר העלית את הנושא-טוב תעשה הלשכה אם תחליט לקיים השתלמות או קורס בנושא הסכמים.אישית-מרגישה כי יש בו צורך.

 

[איריס אבידן]

אם הלשכה סבורה כי רק עו"ד יכולים לנסח הסכם,

אזי ברור שקורס כזה לא יהיה פתוח בפני מגשרים שאינם עו"ד.

 

[שילה1]

איריס-התכונתי ללשכת המגשרים.זו אמורה לדעתי

לשקל קורס שכזה.

 

[דובי דוניץ]

תחום אפור ליד הסגת גבול המקצוע

הדין הישראלי אוסר על מי שאינו עורך דין לתת ייעוץ משפטי לזולתו- ובכלל זה ניסוח הסכמים משפטיים. זאת גם הסיבה שאיריס צודקת באומרה שלא ניתן למעשה להעביר קורס כפי שמציעה שילה- ולשכת המגשרים (שאגב אינה מוסדרת בחוק כמו לשכת עורכי הדין) אינה מוסמכת לפעול להסגת גבול מקצוע עריכת הדין. עם זאת, ידוע לכולנו כי הליך הגישור הוא הליך של הצדדים לו. המגשר עוזר להם לקרב את עמדותיהם ולהגיע להסכמות. הנחת העבודה הבסיסית היא שהסכם הגישור מנוסח על ידי הצדדים (שנעזרים כמובן במגשר) וזאת גם חזקה שעוזרת להימנע מהמהמורה של הסגת גבול מקצוע עריכת הדין. לא בכדי מובאים הסכמי גישור לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין. ביהמ"ש בודק הסכמים אלה בקפידה. אם יש בהם "חורים" הוא מחזיר את ההסכמים לתיקון ואם אינם מעידים על גמירות דעת הצדדים- הם לא יאושרו. לפיכך, כל עוד מקפידים על הכללים וההסכם מנוסח לכאורה על ידי הצדדים לו- אין כאן הסגת גבול המקצוע. ברור לי ששילה לא אוהבת את זה- אבל אין מה לעשות: בתחום זה יש למגשרים שהם עורכי דין יתרון מסויים 0שאינו אומר שהם טובים יותר ממגשרים שאינם עורכי דין). עורכי הדין שבינינו אינם פועלים בתחום האפור ושאלות מסוג זה אינן מתעוררות. אבל אל פחד: בתי המשפט מודעים לכך שמגשרים רבים אינם עורכי דין ואינם באים בטרוניות על הגת גבול מקצוע עריכת הדין כאשר מוגש לידיהם הסכם גישור שהןשג באמצעות מגשר שאינו עורך דין.

 

[zfryder]

מעט תמוהה

על פי דיני חוזים הבנתי שניתן לערוך הסכם בין כל אדם כולל בין הדיוטות. כמובן בכדי שהסכם יהיה תקף המחוקק קבע קריטריונים שיש לקיימם, האם אחד הקריטריונים הוא שהסכם מחוייב שיעשה ע"י עו"ד? והסכם בכלל אינו מחייב בכתב, רצוי שיהיה במקרה ויהיה צורך בראיות. ויש כיום מונח של טוענים אם של האגודה לצרכנות, אם מטעם ההיסתדרות ואם בבית הדין הרבני. גם הם לא יכולים לתת יעוץ משפטי?? (כמו עזרה בתביעות קטנות) נכון שיש סיכון של תביעה כנגד עושה ההסכם, אך בזה אני מבין שהדיון אינו עוסק.

 

[דובי דוניץ]

בוא נעשה קצת סדר בדברים

חופש החוזים הוא ברור, מוחלט וקבוע בדיני החוזים של מדינת ישראל. הדיוטות יכולים להתקשר בהסכמים- ורבים המם אפילו אינם עולים על הכתב ונחתמים. עם זאת- לא בזה עסקינן. הצדדים לסכסוך יכולים ומוסמכים לכתוב הסכם ביניהם ולחתום עליו- אין כל מחלוקת בעניין זה: צד שלישי (שאינו אחד הצדדים) שאינו עורך דין אינו יכול לתת להם ייעוץ משפטי ולנסח הסכמים עבורם ועוד לקבל שכר עבור זה. בהחלט מקובל, שישנם מוסדות כמו ש.י.ל. בהם עוסקים סטודנטים למשפטים בהתנדבות בעזרה כזאת- אך הדבר נעשה במסגרת סדנא ובפיקוחו של עורך דין - כאשר האחריות היא על עורך הדין ומנהלי הסדנא (מטעם פקולטה למשפטים כזאת או אחרת)..אם הטוענים של המועצה לצרכנות עושים תפקידם במסגרת כזאת- זה מקובל. אם לא והם אינם עורכי דין- מלאכתם מסיגה את גבול המקצוע.

 

[ariegur1]

כשנגיע לימים בהם הסכמים שנערכו

על ידי עורכי דין יהיו "ללא חורים" אני אישית אהיה מוכן לצחצח את הנעליים של כל עורכי הדין במדינה. אריה

 

[שילה1]

דובי-יתרון עורכי דין שהם מגשרים בנושאי עריכת

הסכמים,ברור לחלוטין,וזו עובדה קימת,לרוחי או שלא לרוחי,בדיוק כפי שלמגשר מהנדס בנין יש יתרון בגישורים בנושא מקצועו. אלא שתמיד אפשר להעזר בעורך דין לעריכת ההסכם,כפי שיתןלהעזר בחות דעת של בעל מקצוע לצורך כזה או אחר.

 

[דובי דוניץ]

כן. אך ורק בהסכמה-

כדי שלא להפר את חובת החיסיון...

 

[שילה1]

זה ברור.כוונתי:להגיע לעורך דין עם הזוג,

ועם ההסכמות איהן הגיעו,ובלי לפרט דבר ע הליך הגישור.