הסיפור שלי
ארבע עונות עם בית"ר ירושלים ב-FM5. עונה ראשונה לקחתי את גביע הטוטו. היו לי הגרלות קשות: מקום ראשון בשלב הבתים (מכבי חיפה הייתה איתי בבית), 1:0 על מכבי חיפה ברבע גמר בטדי, 4:0 על הפועל ת"א בחצי גמר ואז הגיע הגמר מול מכבי ת"א: עד הדקה ה-90 מכבי הובילו 1:0, אבל אז הגיעה בעיטה של אינדיו מכ-25 מטר והלכנו להערכה, שבה חלק השני שלה אסולין כבד והביא לי תואר ראשון. אגב, שתי הקבוצות סיימו את המשחק עם עשרה שחקנים בגלל פציעות וחוסר בחילופים. בגביע הגעתי בסה"כ לשמיניתי הגמר למרות הגרלות קלות. בליגה סיימתי מקום שישי. עונה שנייה נכשלתי בכל המפעלים. לא עברתי את שלב הבתים בגביע הטוטו, הגעתי בסה"כ לשמינית גמר גביע במדינה למרות הגרלות קלות ובליגה סיימתי מקום חמישי. עונה שלישית שידרגתי את הקבוצה באופן דרמטי. לקחתי את גביעי הטוטו (1:0 על הפועל ת"א משער של יצחקי בדקה ה-90, דרות ספורות אחרי שהכנסתי אותו). שוב הגעתי בסה"כ לשמינית גמר הגביע למרות הגרלות קלות. בליגה רצתי 22 מחזורים לאליפות ביחד עם הפועל חיפה, אבל עשיתי סיבוב שלישי גרוע ביותר: שני ניצחונות, שלושה תוצאות תיקו ושישה הפסדים. סיימתי את העונה במקום חמישי מאכזב. העונה הרביעית והאחרונה הייתה הדובדבן שבקצפת: אמנם לא עברתי את שלב הבתים של גביע הטוטו (מקום רביעי בבית), אבל הגעתי את חצי גמר גביע המדינה (גם זה בקושי ואחרי הארכות ושערים בדקות האחרונות. הפועל פ"ת הבעיפה אותי בהארכה). בליגה זה היה ממש חוויה: אני (בית"ר ירושלים), מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל חיפה רצנו לאליפות. מכבי חיפה והפועל חיפה התרסקו איפשהו בתחילת הסיבוב השלישי, ורק אני ומכבי ת"א נשארנו. אני הייתי עם ההגנה הטובה ביותר וההתקפה הטובה ביותר בליגה, אבל עם אותו מספר נקודות כמו של מכבי ת"א. מחזור 27: מכבי ת"א מובילה עלי בשתי נקודות. הפסד - אני יוצא מהמאבק. תיקו - משאיר אותי בחיים. ניצחון - השמיים הם הגבול. לירן כהן מקפיץ את האוהדים בבלומפילד בשער מוקדם (דקה 8). שוב דקה 90: פנדל לטובתי. ארז מסיקה (בבית"ר) בפנדל של שלוש נקודות: כובש, ואני עדיין במאבק האליפות. אחרי המשחק הזה הסתכלתי בלוח המשחקים: נשארו לי משחקים קשים מאוד, לעומת משחקים קלים מאוד של מכבי ת"א. זה היה נראה אבוד, בנוסף ליתרון שתי הנקודות שלהם. למרות זאת - ניצחתי 5 ניצחונות ברציפות. במקביל מכבי מנצחים שניים ויוצאים עם שלושה תוצאות תיקו רצופות במחזורים 30-32, ואני מבטיח לי את האליפות במחזור 32 עם שני שערים של ארבייטמן ובן-שושן בדקות 90 ו-90 (כן, שוב 90...). בין לבין העפתי כמה שחקנים והבאתי כמה שחקנים: ארז מסיקה, משה ביטון, ברנרד האגן, אנן פרו, שלומי ארבייטמן. עכשיו כשאני סמקר את הארבע עונות האלו, שמתי לב כמה פעמים כבשתי בדקה ה-90... איי - איזה כיף!
ארבע עונות עם בית"ר ירושלים ב-FM5. עונה ראשונה לקחתי את גביע הטוטו. היו לי הגרלות קשות: מקום ראשון בשלב הבתים (מכבי חיפה הייתה איתי בבית), 1:0 על מכבי חיפה ברבע גמר בטדי, 4:0 על הפועל ת"א בחצי גמר ואז הגיע הגמר מול מכבי ת"א: עד הדקה ה-90 מכבי הובילו 1:0, אבל אז הגיעה בעיטה של אינדיו מכ-25 מטר והלכנו להערכה, שבה חלק השני שלה אסולין כבד והביא לי תואר ראשון. אגב, שתי הקבוצות סיימו את המשחק עם עשרה שחקנים בגלל פציעות וחוסר בחילופים. בגביע הגעתי בסה"כ לשמיניתי הגמר למרות הגרלות קלות. בליגה סיימתי מקום שישי. עונה שנייה נכשלתי בכל המפעלים. לא עברתי את שלב הבתים בגביע הטוטו, הגעתי בסה"כ לשמינית גמר גביע במדינה למרות הגרלות קלות ובליגה סיימתי מקום חמישי. עונה שלישית שידרגתי את הקבוצה באופן דרמטי. לקחתי את גביעי הטוטו (1:0 על הפועל ת"א משער של יצחקי בדקה ה-90, דרות ספורות אחרי שהכנסתי אותו). שוב הגעתי בסה"כ לשמינית גמר הגביע למרות הגרלות קלות. בליגה רצתי 22 מחזורים לאליפות ביחד עם הפועל חיפה, אבל עשיתי סיבוב שלישי גרוע ביותר: שני ניצחונות, שלושה תוצאות תיקו ושישה הפסדים. סיימתי את העונה במקום חמישי מאכזב. העונה הרביעית והאחרונה הייתה הדובדבן שבקצפת: אמנם לא עברתי את שלב הבתים של גביע הטוטו (מקום רביעי בבית), אבל הגעתי את חצי גמר גביע המדינה (גם זה בקושי ואחרי הארכות ושערים בדקות האחרונות. הפועל פ"ת הבעיפה אותי בהארכה). בליגה זה היה ממש חוויה: אני (בית"ר ירושלים), מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל חיפה רצנו לאליפות. מכבי חיפה והפועל חיפה התרסקו איפשהו בתחילת הסיבוב השלישי, ורק אני ומכבי ת"א נשארנו. אני הייתי עם ההגנה הטובה ביותר וההתקפה הטובה ביותר בליגה, אבל עם אותו מספר נקודות כמו של מכבי ת"א. מחזור 27: מכבי ת"א מובילה עלי בשתי נקודות. הפסד - אני יוצא מהמאבק. תיקו - משאיר אותי בחיים. ניצחון - השמיים הם הגבול. לירן כהן מקפיץ את האוהדים בבלומפילד בשער מוקדם (דקה 8). שוב דקה 90: פנדל לטובתי. ארז מסיקה (בבית"ר) בפנדל של שלוש נקודות: כובש, ואני עדיין במאבק האליפות. אחרי המשחק הזה הסתכלתי בלוח המשחקים: נשארו לי משחקים קשים מאוד, לעומת משחקים קלים מאוד של מכבי ת"א. זה היה נראה אבוד, בנוסף ליתרון שתי הנקודות שלהם. למרות זאת - ניצחתי 5 ניצחונות ברציפות. במקביל מכבי מנצחים שניים ויוצאים עם שלושה תוצאות תיקו רצופות במחזורים 30-32, ואני מבטיח לי את האליפות במחזור 32 עם שני שערים של ארבייטמן ובן-שושן בדקות 90 ו-90 (כן, שוב 90...). בין לבין העפתי כמה שחקנים והבאתי כמה שחקנים: ארז מסיקה, משה ביטון, ברנרד האגן, אנן פרו, שלומי ארבייטמן. עכשיו כשאני סמקר את הארבע עונות האלו, שמתי לב כמה פעמים כבשתי בדקה ה-90... איי - איזה כיף!