הסיפור שלי

[סיוון 33]

הסיפור שלי

אני בת 33 ונמצאת זה שלוש שנים עם בחור בן 39. במשך השלוש שנים האלה לא היו לנו כמעט משברים. אחותי בת ה 30 היא אמא חד הורית לילדה מקסימה בת 6. לאחרונה התדרדרה אחותי לסמים וחובות והרשויות מאימים להוציא את הילדה מהבית לטובת משפחה אומנת. האופציה היחידה חוץ מהמשפחה האומנת היא שאני אקח אותה אלי. אני מאוד קשורה לאחינית שלי ולא רוצה שהיא תלך למשפחה אומנת. אם זה היה תלוי בי מזמן היתי לקחת אותה אלי. הבעיה זה החבר. לפני תשע שנים הבת שלו שהיתה אז בת שבע נהרגה בתאונת דרכים. והוא אומר שהאחינית שהיא בגילה של ביתו אז מזכירה לו אותה יותר מידי. שכואב לו שהוא נקרע מבפנים שהוא לא יכול. ואני קרועה מצד אחד החבר מצד שני ילדה בת שש שיכולה לאבד את משפחתה. מה עושים? אם הילדה תעבור אלי זה לפחות לשלוש שנים. ואני כבר לא צעירה ולא רוצה להיפרד מהחבר אותו אני כה אוהבת. לפעמים באירועים משפחתיים כשהאחינית שלי והחבר שלי נפגשים אני רואה את הכאב והדמעות בעינים שלו מה לעשות?

 

[איש המערות]

ואם תיוולד לכם ילדה שתזכיר לו?

הבחירה שעומדת בפנייך היא קשה, אבל אולי נוצרה הזדמנות לחבר להתמודד עם מות ביתו ולהתגבר על עוד נדבך במשבר שלו. אולי אימוץ הילדה יחד עם טיפול משלים לבן הזוג (טיפול פרטני שלו או זוגי שלכם) יכול להיות לא רק פתרון לבעיה אחת אלא לכמה. נסי לשכנע אותו על בסיס זה.

 

[אמא של בנות]

אחיינית וחבר

נשמע שאת "קרועה" בין שניהם ומרגישה שאת צריכה לבחור. אני מבינה מאוד את הכאב של החבר שלך והאבל שלו על בתו. האם הוא היה עם האחיינית שלך כמה שעות? לא במפגש משפחתי שרואים לשתי דקות אחד את השני אלא ממש דיבר איתה וצפה בה? יכול להיות שדווקא אם יהיה איתה יותר זמן הוא ירגיש קצת "סגירת מעגל", יש לו הזדמנות לתת למישהיא אחרת חיים טובים. אמנם זו לא הבת שלו אבל מישהיא קרובה אחרת. נסי לדבר איתו, לראות האם הוא מוכן לראות את האחיינית שלך מכיוון אחר. לא כמישהיא שרק מכאיבה לו דרך הזכרונות אלא כמישהיא שתוכל לגרום לו לתעל את הכאב לטובתה, לסגור מעגל קטן ואולי קצת להקהות את עצמת הכאב.

 

[המיתבונן]

עוד זוית ראיה

התדרדרותה של אחותך לסמים האם היא זמנית לדעתך? האם היא בטיפול גמילה שלדעתך יחזיר אותה לחיים בלי סמים? לדעתי, חשוב גם להביט על עצמך- שהרי אם אחותך תהיה לאורך שנים שבויה בסמים משמעו לעולם לא תוכלי לבנות את חייך באופן שליוו. רציונאלית אגיבך- כאשר איבר מגופינו נמק, עם כל הצער קוטעים אותו לטובת שאר חלקי הגוף. אני מבין את האמוציות העצומות, אני מבין את נפש הילדה, אך אני יודע מניסיון שאלה הם בני חלוף, ביום שאחותך תאיים על שלוות חייך, וכמו תטביע אותך בעולמה בתחושותיך, ביום הזה, היא תחדל להיות אחותך ותתחילי לחוש ברצון להשיל אותה מעליך. ולבסוף- אני מעלה נקודת זוית קצת קשה לעיכול מבחינה רגשית, אך היא מיצגת מקרה שאני מכיר. ההמלצה שלי כמובן היא לבחון היטב היטב מה מידת עומק שקיעתה של אחותך בסמים האם עמוקה? אל תקחי את הילדה עם כל הכאב. כי תמיד החוק יהיה לטובת האם הביולוגית, וכשזו אינה בקו הנורמה, היא תהפוך את חייך לא בקו הנורמה. ובאופן הכי הכי קר שניתן לחשוב- פעלי על פי שיקולים אשר חייך ורק חייך הם עיקר ועיקרים. מצטער אם אני חורג מן הקו האמוציונאלי. גם גישה שכזו צריכה להיבחן. בהצלחה

 

[niva99]

תתפסי שיחת-נפש עם החבר בה תסבירי

לו :כמה את אוהבת אותו ,עד כמה הוא חשוב לך וכו א ב ל יש לך בעיה גדולה ואת נקרעת את זקוקה לעזרתו ולהבנתו בעניין .זה מין מבחן למערכת היחסים בינכם. האחיינית היא דם מדמך וזקוקה לך.כולי תקווה שהוא יבין ואם לאו... סימן לבאות?את זו שתצתרכי לוותר תמיד.

 

[seeyou]

לגשת לרב!../images/Emo140.gif

יכול להיות שהרב יצליח לשכנע את החבר ...גם במחיר של הוספת שם של ילדו ז"ל לשם של המקסימה בת 6!! מצד שני: -..."אני כבר לא צעירה(39) ולא רוצה להיפרד מהחבר".... זה עתיד? אחרי 3 שנים הוא לא יכול להחליט להקים משפחה איתך?

 

[ק א ר מ ה 1]

ערב טוב

קראתי מס´ פעמים את ההודעה שלך וסליחה אבל באמת זיעזעת אותי השלווה שנחה עלי הופרה כאילו חדר לתוכי הויקן ולא הפסיק להישתולל סליחה על הבוטת אבל המסר שלי חייב לעבור גם אם הוא לא יתקבל אם הוא מגיב ככה לצרכיים אנושיים שכאלה צריך פשוט מאוד לזרוק אותו ומייד איך אפשר להפקיר ילדה קטנה ולהרוס לה את הסיכוי שבטח נוצר נזק להמשך ולהיתקיים במצבים שכאלה אין את הפריוולגיה לחשוב את פשוט ניקאת לדגל ואת חייבת להיתייצב מייד אם השאלה היתה לעזור לאחות והחבר איבד מישהוא מסמים עוד אפשר לקבל אבל בחייך פה מדובר בילדה קטנה אומללה שאת ורק את נישארת להצייל אותה ואם הוא ובאמת שהוא חוצפן אנוכי נותן יד להפקיר אותה כדאי שתחשבי היטב על טייב הקשר בינכם אין שום הצדקה בעולם לנטוש ילדים אומללים שום סיבה ושום תירוץ לא יכול להיתקבל אני מיצטער אם הייתי בוטה אבל זו דעתי אומנם קיצונית אבל פה מדובר באומללים ילדים שאין להם את היכולת להגן על עצמם לבד. ואני לא מדבר מנק´ גבוהה פלספנית אני עמדתי בחיי הקצרים במצב דומה בלי אומנם חווית האבל של החבר אבל אני לקחתי עם גרושתי חסות על אחותה שהיתה בת שבעה עשרה לאחר מות האם והאב ממחלה קשה ושם כמו פה לא היה לי שום מקום לשיקול דעת אם או פשוט הייתי חייב להביא אותה אלי הביתה ומפה התחלנו להיתמודד וזה לא היה פשוט עבורנו. לך אשה אני מציע לך לשקול את ההצעה הזו בחיוב הילדה הזו היא דם שלך ואסור לך להפקיר אותו אבל גם אסור יהיה לך בשעת כעס משבר או סתם צניחה ליפול על הילדה בכעס ולהאשים אותו או לשים לה בצלחת מה ויתרת לה? אאחל לך סוף שבוע רגוע עם הגעה להחלטה יציבה ובטוחה עבור הילדה המיסקנה אז שבת שלום פופאי

 

[לארה1]

ישנם זמנים שבהם -

צריך להשתדל לא לשפוט את ההתנהגות של זה שמולנו. אין בעולם דבר נורא יותר ממותו של ילד!!! אני לא מאחלת לאף-אחד לעמוד במבחן הזה לעולם!!!. ככל שהרביתי לקרוא את ההודעה שלך הבנתי שנותר לי רק לכתוב לך לנסות ולהתעלות ולהבין את הכאב ,עד כמה שאפשר כמובן , של חברך לחיים ולהציע לך לערב גורם שלישי לפני שאת מקבלת החלטה לגבי האחיינית שלך.כתבת שמדובר ב 3 שנים , האם את התכוונת לכך שבתוך תקופה של 3 שנים אחותך תיגמל מהסמים ותחזור לתפקד? שוב - ממליצה לכם בחום להתיעץ במישהו חיצוני שיוכל גם ללוות אתכם בתקופה שהאחיינית תשהה אצל משפחה אומנת או אצלכם , זה מאוד מאוד חשוב . וכן , בהחלט להבין את החבר שלך . ואני מקווה שתגיעי להחלטה הנכונה עבור כולכם שם.

 

[רוח חופשית]

לסיוון

לפני שאת עושה צעד ולפני שאת לוקחת אליך את הילדה, חשוב מאוד שתשוחחי עם אנשי מקצוע. גם בקשר לבעיה של בן זוגך, שלא התגבר עדיין על מות ביתו (כאילו חייו נעצרו בקשר לילדים- ומה אם במקרה תכנסי להריון, הוא ידרוש שתפילי את העובר???) וגם בעניין אחותך המכורה לסמים. רק איש מקצוע יוכל לאמר לך אם עדיף שהילדה תהיה בקרבת האם המכורה, או עדיף להרחיקה לגמרי למשפחה אומנת אשר מטפלת בעוד ילדים עם אותה "בעיה". לא תמיד מה שהלב אומר לעשות, זה אכן הדבר הנכון לעשות.