הסיפור שלי
אני עושה הפסקה מהלימודים, ובמקום לקחת סיגריה אני אכתוב כאן על עצמי איך התחלתי לעשן... אז כתבתי כבר שאני מעשן שנה (ואני בן 26) אבל זה לא ממש מדוייק, יש לי נטייה לפעמים ליפות את ההתמכרות שלי. לעשן סיגריות התחלתי בגיל 21. באותה תקופה התודתי למריחואנה ואחת הדרכים לצרוך את הסם הזה היא בעזרת טבק. ככה למעשה עישנתי את הסיגריה הראשונה שלי (ואני מניח שזאת הסיבה שעד עכשיו הייתי מעשן טבק גילגול ולא סיגריות מוכנות -עבורי זה חלק מההנאה של העישון). מריחואנה הפסקתי לעשן אחרי פחות משנה מסיבות אישיות (שבכיף אני אספר אותם אם זה מעניין). הפסקת עישון הגראס, לא עורר אצלי רצון לעשן טבק נקי ובאמת כמעט ולא הייתי מעשן. לעיתים רחוקות הייתי משנורר סיגריה בפאב. לפני שנתיים, כשהייתי בן 24, הכרתי את אשתי לעתיד. היא הייתה (אם יש דבר כזה בכלל) מעשנת קלה. בהתחלה סרבתי לכל הצעת סיגריה מצידה, והאמת שהיא כמעט ולא עשנה באון כללי (שלוש סגריות בשבוע -באמת יחסית מעט מאוד). כשהתחילה ללמוד, ואנחנו עברנו לגור יחד, מספר הסיגריות שעשנה עלה, והיא שכנעה אותי לעשן איתה.... אפשר לומר, שהשאר היסטוריה. מסיגריה יחד איתה פעמיים שלוש בשבוע, זה הפך לסיגריה ביום ומשם הדרך לעישון יומיומי היה קצר ומשם מעישון בחברותה התחלתי לעשן גם לבד ועד לפני יומיים הייתי מעשן 6-7 סיגריות ברגיל וכ10 אם הייתי יוצא לפאב או כאלה דברים. ניסיתי להפסיק כבר פעמיים בשנה האחרונה מלעשן. בפעם הראשונה נפלתי מכיוון ששכנעתי את עצמי שאם אני אקח רק שכטה אחת, זה לא נורא (בראש אמרתי לעצמי "הרי כבר נגמלתי, אני לא באמת צריך את זה"). משם הדרך חזרה לעישון קבוע היתה מיידית. הפעם השניה שניסיתי להפסיק היתה לא מזמן, לפני שלושה חודשים, אבל אז מצב בעייתי בבית גרר אותי חזרה לעישון (אני מבין שזה לא תרוץ), פשוט לא היה לי כח רצון להתמודד עם שני דברים יחד. -שני הפעמים שניסיתי להפסיק היו לזמן קצר, פחות מחודש. אני מאוד מקווה למדתי מהניסיון שלי. עבורי כל פעם ההפסקה ההחלתית היתה יותר ויותר קשה. אני אפילו חושב שחלק מהסיבה שההפסקה הראשונה נכשלה, כי ההגמלות היתה קלה מידי. זה עזר לי לשכנע את עצמי שאני עדיין לא ממש מכור לסיגריה.
אני עושה הפסקה מהלימודים, ובמקום לקחת סיגריה אני אכתוב כאן על עצמי איך התחלתי לעשן... אז כתבתי כבר שאני מעשן שנה (ואני בן 26) אבל זה לא ממש מדוייק, יש לי נטייה לפעמים ליפות את ההתמכרות שלי. לעשן סיגריות התחלתי בגיל 21. באותה תקופה התודתי למריחואנה ואחת הדרכים לצרוך את הסם הזה היא בעזרת טבק. ככה למעשה עישנתי את הסיגריה הראשונה שלי (ואני מניח שזאת הסיבה שעד עכשיו הייתי מעשן טבק גילגול ולא סיגריות מוכנות -עבורי זה חלק מההנאה של העישון). מריחואנה הפסקתי לעשן אחרי פחות משנה מסיבות אישיות (שבכיף אני אספר אותם אם זה מעניין). הפסקת עישון הגראס, לא עורר אצלי רצון לעשן טבק נקי ובאמת כמעט ולא הייתי מעשן. לעיתים רחוקות הייתי משנורר סיגריה בפאב. לפני שנתיים, כשהייתי בן 24, הכרתי את אשתי לעתיד. היא הייתה (אם יש דבר כזה בכלל) מעשנת קלה. בהתחלה סרבתי לכל הצעת סיגריה מצידה, והאמת שהיא כמעט ולא עשנה באון כללי (שלוש סגריות בשבוע -באמת יחסית מעט מאוד). כשהתחילה ללמוד, ואנחנו עברנו לגור יחד, מספר הסיגריות שעשנה עלה, והיא שכנעה אותי לעשן איתה.... אפשר לומר, שהשאר היסטוריה. מסיגריה יחד איתה פעמיים שלוש בשבוע, זה הפך לסיגריה ביום ומשם הדרך לעישון יומיומי היה קצר ומשם מעישון בחברותה התחלתי לעשן גם לבד ועד לפני יומיים הייתי מעשן 6-7 סיגריות ברגיל וכ10 אם הייתי יוצא לפאב או כאלה דברים. ניסיתי להפסיק כבר פעמיים בשנה האחרונה מלעשן. בפעם הראשונה נפלתי מכיוון ששכנעתי את עצמי שאם אני אקח רק שכטה אחת, זה לא נורא (בראש אמרתי לעצמי "הרי כבר נגמלתי, אני לא באמת צריך את זה"). משם הדרך חזרה לעישון קבוע היתה מיידית. הפעם השניה שניסיתי להפסיק היתה לא מזמן, לפני שלושה חודשים, אבל אז מצב בעייתי בבית גרר אותי חזרה לעישון (אני מבין שזה לא תרוץ), פשוט לא היה לי כח רצון להתמודד עם שני דברים יחד. -שני הפעמים שניסיתי להפסיק היו לזמן קצר, פחות מחודש. אני מאוד מקווה למדתי מהניסיון שלי. עבורי כל פעם ההפסקה ההחלתית היתה יותר ויותר קשה. אני אפילו חושב שחלק מהסיבה שההפסקה הראשונה נכשלה, כי ההגמלות היתה קלה מידי. זה עזר לי לשכנע את עצמי שאני עדיין לא ממש מכור לסיגריה.
