הסיפור שלי

[רקפת22]

הסיפור שלי ../images/Emo63.gif

אני אמא ל-2 בנות מדהימות ושונאת את החיים שלי. לא יודעת איך הגעתי למצב הזה, כי אני יודעת שגם בערב החתונה לא אהבתי אותו. בעלי אדם קשה, קמצן בצורה נוראית וכל חיינו הם שקר אחד גדול. אני משקרת לו בכל דבר. אם זה מקניה במכולת או אצל הירקן, אם זה בגדים לילדות, אם זה חשבונות ואם זה בעיות בבנק. בכל אני מטפלת ולא מספרת לו כלום. כל דבר הוא מקבל בצורה היסטרית ומודאג מכל שקל שיוצא מהחשבון לכן אני מעדיפה להעלים ממנו. בעיה נוספת היא שהוא מקלל אותי בכל פעם שאנחנו רבים (וזה קורה המון), קללות נוראיות כמו שמדברים לאחת מהרחוב. הבנות שומעות ומפנימות והגדולה שלי (כמעט בת 7) מאוד מוטרדת מהמצב ביננו. הוא מאוד אוהב להתפרץ עלי דווקא כשאני מדברת בטלפון עם המשפחה ועושה לי בושות נוראיות. אני מצד שני לא מחזירה לו כי אני לא אעשה לעצמי בושות וארד לרמתו והוא מנצל את זה. בכל פעם שאנחנו רבים הוא זורק לי את עניין הרבנות ואומר שאין לו בעיה לגמור הכל, אחר כך הוא מתחרט ומבקש סליחה ואני כמו מטומטמת סולחת לו. אני רוצה לקום וללכת כי נשבר לי ממנו ומהתפרצויות הזעם שלו, לא יודעת איך להגיד לו ואיך להתמודד בכלל עם כל הקשיים, איפה אני אגור? איך אסתדר כספית? אין לי משפחה עשירה וגם אצל הורי אין מקום לבנות ולי, איך יוצאים מהבלגן הזה?

 

[פלסטיק]

הוא מצא אצלך נקודת תורפה

הפחד שלך מהפרידה ומנצל אותה עד הסוף. אין לי מושג מה מצבך הכלכלי, אם את עובדת וכל השאר אבל לפי הסיפור שלך את מתורגלת בחיים עמצאיים. תצטרכי לערוך את החשבון שלך אבל אם את שונאת את החיים שלך עד איזה גיל את מוכנה להמשיך כך? עוד כמה שנים?

 

[רקפת22]

לא חושבת

כשהוא זורק את עניין הרבנות אני מיד אומרת שאין לי בעיה ושיקבע מועד. בגלל שאני לא סומכת עליו בכלום אני מנהלת הכל לבד וסומכת רק על עצמי. אני עובדת מאז שאני זוכרת את עצמי, בעלת רשיון נהיגה ועצמאית לחלוטין. אין לי שום צורך בו כתומך. תמיד אמרתי שאסחוב ככה עד שהבנות יהיו גדולות ולא יהיה קשה כל כך, אבל אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי תוך כדי, האם זה שווה את כל ההשפלה מצידו? רק אתמול הוא אמר לי שאין לי מה להציע בחוץ ושעליו יהיו הרבה קופצות. אמרתי לו שיילך ומצידי כמה שיותר מהר. מהבחינה הזו אני עולה עליו בכמה מונים, אמנם אני די מלאה, אך אני מטופחת, נאה, סקסית, נחמדה והרבה יותר חכמה ממנו. לי למשל יש הרבה חברות ולו אין אפילו חבר אחד, בשביל לצאת למסעדה מבחינתו צריך לחסוך חודשיים, ועל נופש שנתי אין בכלל מה לדבר... בקיצור המצב קשה.

 

[פלסטיק]

זה נראה כאילו כבר החלטת...

כי פשוט לא נראה שיש סיכוי שתגיעו לעמק השווה. ובלי קשר אם הוא קמצן או את פזרנית שמנסה לחיות מעבר לאפשרויות, פשוט יש בינכם הרבה (אמרת קללות כדוגמה). התשובה שלך גם נראית כאילו כבר חשבת על כל העניין וסיכמת אותו לעצמך. מה שלא תחליטי, שיצליח לך

 

[shani2]

רקפת ../images/Emo20.gif

רקפת יקרה במצב דומה- שמחתי מאוד על העובדה שנהלתי חיים עצמאיים ושמשהו דחף אותי להיות תמיד בזכות עצמי ולא צלו של אחר המעניין הוא- שפתאום קולטים ששום דבר לא השתנה- הרי עשית הכל לבד מאז ומתמיד, גידלת לבדך את הילדות, ולא נראה שנהנית יתר על המידה מכספו. כך שרע יותר לא חייב להיות אולי רק טוב.........

 

[shiraa]

רקפת יקרה,

אין לי מושג בת כמה את ובעצם זה לא ממש חשוב. העצה היחידה שאני יכולה לתת היא שתזרקי אותו קיבינימט. לא חשוב מי אשם ומי לא. אלימות מילולית היום ומה מחר? האם את עובדת? אם לא- צאי מיד וחפשי לך עבודה. יש הרבה מאוד נשים שחיות לבד ומגדלות את ילדיהן לבד. אין כל סיבה שאת לא תסתדרי. ברור שמבחינה כספית המצב יהיה שונה אבל זה עדיף מאשר להיות מושפלת ושק האגרוף המילולי שלו. את לא חייבת להיות תלויה בהורייך ואפילו עדיף שלא תעברי להתגורר אצלם. תוכלי לשכור דירה, לעבוד ובעזרת המזונות שתקבלי תצליחי להתקיים בכבוד. כאדם יש לך הזכות לחיות בכבוד ובשקט נפשי. ואם הוא לא מבין את זה פשוט תזרקי אותו. יחד עם זאת לכי קודם לנעמ"ת או לויצ"ו תתיעצי איתם באשר לדרך בה כדאי לך לפעול. עשי זאת מבלי שיוודע לו ושהוא לא יקדים אותך בבית הדין הרבני. מכל הלב אני מאחלת לך בהצלחה. חזקי ואימצי. אל תתייאשי. אם יש לך הכוחות לחיות כמו שאת חיה היום יהיו לך כוחות לחיות לבד, בשקט נפשי ובאושר.

 

[adam33]

רקפת

פעם ניסו לשנות דפוס התנהגות אצל שינפנזה ובאמת במשך תקופה הכל חלך בסדר היא רחצה ידיים לפני הארוחה היא אכלה כמו כולם בסכין ובמזלג והכל היה על מיי מנוחות יום אחד המטפלת שלה אחרה לחזור לתת לה אוכל איזה גוק מסכן עבר שם על התיקרה לא חלפו שתי שניות והוא היה בפה של השינפנזה ללמדך שבמצב כמו שאת מתארת הוא יכול לומר מהיום עד מחר " כל מה שעשיתי זה היה בשביל שיהיה לנו טוב" " כל מה שאני מתקמצן זה כי אין לנו כסף" " את מטומטמת כי את לא חושבת כמוני " ולכן במצב הזה אין מה לדבר עשי מעשה הוא חייב להבין שעל התנהגות משפילה אין מזור אני רק מקוה שכשהוא יבין לבסוף זה לא יהיה בבית משפט מה לעשות בנתיים? פשוט מאוד נתקי מגע איתו לטוב ולרע היי עצמאית בכל מה שאת עושה התחילי לחסוך בצד כספים שקל לשקל ובלבד שהוא לא יידע טפטפי לו שאת מאוכזבת ממנו אל תכנסי איתו למריבות כי חבל על הבריאות שלך את צריכה להיות חזקה וזה לא קל. אין כאן מה לסלוח לו כי הוא כמו האנס הבכיין שאונס ומבקש סליחה לאחר מכן אם הוא רוצה את סליחתך אז שיעבוד בשבילה בנושא היחס שלו.

 

[רקפת22]

תודה על כל התגובות.

כל פעם אני אומרת - אולי אני מגזימה ואולי הוצאתי את הדברים מעבר לכל פרופורציה, אבל מסתבר שגם אנשים מהצד רואים את ההתנהגות שלו. לפני כמה זמן היתה לי שיחה עם אחותו הגדולה, בחורה מקסימה שאוהבת אותי מאוד, וסיפרתי לה שהוא מתנהג אלי מאוד לא יפה ומקלל אותי. היא לא הזדעזעה במיוחד (כנראה שהיא מכירה את הסחורה) וניסתה לתת לי עצות איך להשתפר (אני צריכה להשתפר??!!). מסתבר שהאדון הלך והתלונן אצל אמא שלו שהיא 144 שאני לא מבשלת טוב ולא מכינה ולא עושה ובלה בלה בלה... טוב, אז חשבתי לעצמי, באמת אני לא משקיעה בארוחות ובישולים, כנראה שזה מה שמציק לו, חס וחלילה הוא לא יבוא לספר לי מה מציק לו... הכנתי לו ארוחת מלכים רק שיהיה מבסוט. והוא באמת היה מאוד חביב אלי והיה מרוצה. זה החזיק בדיוק שניה וחצי והוא חזר ל"אחל" לי כל מיני איחולים. בקיצור, אתמול היא (אחותו) שואלת אותי מה קורה בינינו, אמרתי לה שמה שאני לא עושה, לא טוב. והיא אמרה - כן, הוא נורא עצבני לאחרונה והיא אומרת שהיא רואה איך הוא מתנהג אלי לא יפה אצל אמא שלו. היא אמרה שתנסה לדבר איתו עלי ונראה מה הוא יגיד, היא היחידה במשפחה שהוא משתף אותה (חוץ מאמא שלו המהוללת). בינתיים, אנחנו מדברים רק בקשר לבנות ועניינים שוטפים הקשורים לבית. אני חושבת שדי הגעתי להחלטה אך באמת פוחדת מההשלכות על הבנות ועל החיים שלי בכלל. בטוח שיהיה הרבה יותר טוב בלעדיו - יהיה לי חופש לעשות מה שאני רוצה בלי לתת חשבון לאף אחד ולחיות באמת כמו שאני בלי להתחבא ולשקר כל הזמן.

 

[adam33]

ישנם אנשים במיוחד הקרובים.

שהם רואים את היחס שלו אלייך והם שותקים הם פוחדים להתערב למרות שהם דיי מרחמים עלייך ועל המצב. רק כאשר את עושה " מעשה" ולוקחת את החיים שלך בידיים הם יאמרו לו אתה אשם אתה בשלת - כעת תאכל והוא יאמר להם " למה לא אמרתם לי?" ולכן הכל בידיים שלך לטוב ולרע תתחילי לדלג על המחשבות הפנימיות שמגרדות לך כמו " מה יהיה?" כמו " האם זה נכון " המחשבות הללו מקבעות אותך למצב וגורמות לו .להמשיך ולכן שלבי בין ייעוץ משפטי לייעוץ זוגי. ולא משנה על ידי מי העיקר שיהיה לך מושג לגבי מה יקרה מעתה והלאה.

 

[הפרח הירוק]

האם כדאי לך לחכות עוד ועוד?

אם כבר החלטת, אז רק עוד מילה אחת קטנה, לא בטוח שכדאי לך לחכות "עד שהבנות יהיו גדולות" ראשית, יתכן ונגרם להן נזק מכך שהן סופגות את הדמות השלילית שלו ואת ה"אבא רב עם אמא", אז אולי זה לא טוב לבנות שלך ויהיה להן יותר טוב שתפרדו, שנית עבורך, גם עבורך כמה שתצאי מזה יותר מהר יהיה לך קל יותר לבנות לך עתיד חדש. עדיף לך שתתחילי פרק ב´ כמה שיותר צעירה. תחשבי על זה. טלי

 

[אחותו של שקספיר]

ההשלכות על הבנות

מול ההשלכות עליהן כיום. הן גדלות בבית שהאב לא מכבד את האם בלשון המעטה. ולכך אין השפעה? אין השלכה? היות ואת כבר הגעת להחלטה, רק מה שנותר הוא לנווט את מעשייך בתבונה. לכי ליעוץ באחד הגופים ההתנדבותיים(כמו נעמ"ת) תדאגי לנהל את התהליך בצורה הטובה ביותר לעתיד של הילדות ושלך. לא חושבת שהטחת ההאשמות של "מי ירצה אותך בכלל ?"מקדמת אותך או אותו אלא נועדה לצמצם את הבטחון העצמי ל"אני לא שווה שום דבר בפני עצמי ולכן אני אשאר איתו/ה כברירת מחדל" גם לחכות שהילדות יגדלו,לא יקדם אותך לשום דבר-אלא רק דחיית המימוש של ההחלטה שכבר קיבלת. חבל על החיים שלך ושלהן. כלכלי את מעשייך בתבונה ולא מתוך התלהמות רגשית. וברור שאת פוחדת. זה הרי הכי טבעי לפחד , לעשות שינוי כזה. אבל מה האלטרנטיבה? לחיות עוד 15 שנה תחת עלבונות,קללות ומריבות? תבחרי מה יותר "לא נעים". וובהצלחה.

 

[חגיתת]

רקפת

רקפת שלום, הסיפור שלך מאוד דומה לסיפור של חברה שלי, וגם לה יש 2 ילדים, ברגע שהיא החליטה היא נפרדה ממנו,אומנם זה לא פשוט אבל היא אומרת שלמרות הכל היום היא יותר מאושרת. ובאמת היום היא ניראית הרבה יותר טוב. בהצלחה בכל מה שתחליטי....

 

[דניאל אור]

אם את כזאת סמרטוטה תשארי...

משפט מענין! לא שלי! כל בוקר אני רואה אותו על שלטי החוצות בדרך ללימודים... ותמיד אני שואל את עצמי : "האם יכול להיות שאני באמת סמרטוט ואני לא יודע את זה???" אז קודם כל גם את יכולה לשאול את עצמך את זה וכמובן לענות לעצמך! ודבר שני מאוד מרתיח אותי לשמוע מה שאת מספרת כי לדעתי בפעם הראשונה שסיטואציה כזו קרתה היית צריכה לקום וללכת או לפחות לענות לו באותו מטבע לשון אבל אחרי שמישהו מתרגל למשהו אחד קשה ללמד אותו משהו אחר....... שוב אתנצל ואומר שאין לי פתרון עבורך אבל רק אסיים במשהו שגדולים ממני אמרו בעבר (ואדם - הזדמנות שלך לתקן אותי אם טעיתי בציטוט) " מי שמוחל על כבודו מוחלים לו" משמע מי שמוכן לוותר על כבודו, וכשמעליבים אות ופוגעים בו מוריד את הראש וממשיך אל יתפלא אם אחרים יסתכלו עליו מעתה ואלך באותה צורה פחותת ערך....... כל שאאחל לך זה הצלחה ובטח זה לא המקום הנכון למצוא בו פתרונות!

 

[רקפת22]

למה באגרסיביות?

כל כך קשה לך להבין שאנשים מגיעים לפורום הזה מתוך מצוקה כלשהי? ברור שאני לא מחפשת שיפתרו לי את הבעיה, אבל חשוב לשמוע דעות של אנשים אובייקטיבים שנותנים נקודת מבט שונה על הסיפור. נורא קל להגיד - תקומי ותלכי. קשה מאוד לבצע כשיש ילדים שמעורבים בסיפור... ואני כן מחזירה לו עד גבול מסויים, אני לא מנבלת את הפה כמוהו ולא ארד לרמה הנחותה שלו.

 

[RUTYAN]

חמודה,מגרושה לא מתגרשים

מכירה את המושג הזה? אני יודעת ממרום גילי כמעט כל חברה שלי שהתגרשה (כולן) נראית מעולה הרבה יותר טוב מהיותן נשואות ניסיתי לנתח זאת לבד והגעתי למסקנה שמה עושה אותן יותר מאושרות זה התקוה . בתור נשואה אין תקוה לא יכול להיות יותר טוב הוא שהיה - הוא שיהיה. אני יודעת קל יותר לדבר כנשואה עם הרבה פשרות (הרי אם הכל היה בסדר לא הייתי בפורם הזה, לא?.. בינתיים קבלי חיזוק

 

[עכבר כתום]

תשקלי את המצב

אבל לפי מה שאת מתארת ולפי השתלשלות העניינים נראה לי שכבר החלטת שאין לכם עתיד ביחד והשאלה היא עכשיו האם את גם מממשת את ההחלטה שלך ומתי. אני אסכם כמה עצות שנתנו לך שמאוד מצאו חן בעיניי. ראשית כל לכי לייעוץ בנעמת או גוף התנדבותי אחר. קודם כל לכי לשמוע מה הם אומרים ומציעים. את לא חייבת לקחת אף אחת מהעצות שלהם, אבל לשמוע לא עולה כסף (וחוץ מזה אני מניח שחלק מהעצות דווקא ידברו אלייך

) שנית - תתחילי לחסוך כסף. רק תבדקי אם זה לא יכול לפגוע בך מאוחר יותר בקטע שניהלת כספים מאחורי הגב שלו וכולי. בעניין הכספי אני רוצה לספר לך משהו מהזוגיות שלי. לזוגתי ולי יש חשבונות נפרדים. מהסיבה המאוד פשוטה שאני לא רוצה לדעת איך היא מנהלת את ההוצאות שלה. לא רוצה לשבת לה על כל שקל שהיא מוציאה על שמלה חדשה או נעלים או סתם בילוי. זה לא אומר שמדי פעם אני לא מעביר לה כספים כדי לכסות לה הוצאות גדולות, אבל זה לפחות חוסך לה את הצורך לדווח לי על ההוצאות הקטנות. כל הסיפור הזה הוא כדי שתדעי שיש דרכים להתמודד עם קמצנות, כך שאם חס וחלילה תפלי שוב על קפוץ יד, שתדעי איך אפשר להתמודד איתו בלי להכאיב יותר מדי לאף אחד מהצדדים.

בעוונותי אני גם בן להורים גרושים. ההורים שלי החליטו להפרד כשהייתי בן 5 ולקחו להם עוד 25 שנה לממש את הרצון הזה אחרי שאני מיוזמתי דאגתי לעזור לאמא שלי באיזה סבל היא חייה (פשוט כבר נמאס לי לשמוע אותה מתלוננת ולא עושה כלום בקשר לזה) בקיצור שתי מסקנות: הראשונה אני בגיל חמש דווקא שמחתי מאוד כשאבא שלי הודיע לי שהם נפרדים. כבר נמאס לי מכל הצעקות והריבים שלהם ופשוט רציתי שיהיה בבית שקט. אז בשלב מסויים כדאי שתדברי עם הבנות שלך. זה שאתם נפרדים לא אומר בהכרח שהן יראו את זה כקטסטרופה. ושנית - היום אמא שלי כבר עברה את השישים. אז אמנם היא פינתה את אבא שלי מהבית ויש לה את כל החופש בעולם (כי גם אני כבר לא גר איתה) אבל לפעמים החופש הזה עושה קצת לבד בלב. ובגיל שישים פחות קל למצוא זוגיות דינמית וכיפית מאשר כשאת בת 35 או 40. תם צרור העצות שלי להיום

את ממש לא חייבת לקחת אף אחת מהעצות, אבל אני מקווה שזה נתן לך רעיון או שניים. עכבר

 

[הבוחשת בקדירה]

עכבר כתום אתה לא יודע [ואולי כן] עד

כמה אתה צודק!!!! והבדידות ככל שהגיל מתקדם קשה וחזקה יותר. ובעניין חשבונות נפרדים יופי!!!! את העיצה הזו אני אף נתתי לבנותי [וזה אכן מונע אי אילו ויכוחים או צורך במתן הסברים\התנצלויות [ובעניין "חסכון" מהצד.. לזה יש פתרונות שתפתח חסכון ע"ש אחד מהוריה וכד´

 

[עכבר כתום]

יודע מספיק (לצערי)

יש אלו שלומדים רק מהנסיון של עצמם ויש אלו שמצליחים ללמוד מנסיון של אחרים. אז חלק מה"חכמה" שכתובה שם היא פרי נסיון מר של אחרים בלי שחוויתי את הדברים על בשרי כדי להחכים. חלק אחר הוא פרי נסיון אישי כואב. עכבר

 

[ענתי2]

כאילו דהההה?

אני ממליצה בחום,מתוך נסיון ללכת ליעוץ משפטי של נעמ"ת.זה כמעט חינם,מאוד תכליתי ושם הם גם יפנו אותך ליעוץ וכל זה. אני לא חושבת שיש איזושהי סיבה בעולם להיות מושפלת ליד הבנות שלך ועוד ע"י גבר???? כאילו דהההההההה קחי את עצמך בידיים,קבלי עזרה וצאי ממעגל האומללות! מגיע לך משהו טוב יותר.תחשבי חיובי-יהיה טוב!