הסיפור שלי

הסיפור שלי ../images/Emo13.gif

שלום לכולם, אני המון המון זמן קוראת פה בפורום על כל מיני ניתוחים וכל מיני דברים שאנשים כותבים ומאמצת לעצמי כל מיני עצות של חברים נכבדים פה
אני רוצה לספק קצת על עצמי ועל התחושות שלי.. אז ראשית , נעים מאוד שמי חן לפני חודש ו- 3 שבועות עברתי ניתוח שרוול, סליחה.. זה יותר נכון הוצאת טבעת והפיכה לשרוול. אני מרגישה מצויין, טוב לי מאוד וכיף לי אני רק בתחילת הדרך והדרך ארוכה מאוד מאוד אבל אני עוברת אותה בכיף
סך הכל ירדתי בינתיים 14 קילו אני אישית חושבת שזה מכובד למרות שאנשים מסתכלים עלי בפליאה והרבה אומרים שבחודש ומשהו אני צריכה לרדת יותר אבל אני מסתכלת על זה שכל אחד עם הגוף שלו וכל אחד עם היכולת שלו כמובן שבתת מודע במוח הקטן שלי וה-
שלי הייתי רוצה לרדת יותר אבל אני מסתפקת במה שיש. אני אוכלת כבר כמעט הכל... רק בכמויות קטנות אני יורדת ירידה איטית ומתונה ומאוד שמחה בזה. כשהיתה לי בעברה הטבעת היה לי לא טוב, הקאתי המון וכמעט ולא ירדתי בכלל ... וחס וחלילה לא אומרת שום דבר רע על הטבעת יש לי חברות ומשפחה שעשו את הטבעת וירדו נפלא וטוב להם וכיף להם וכבודם וכבוד הטבעת מונח במקום נכבד מאוד. אבל... כן יש לי בעיה ואני ממש לא יודעת איך להתמודד איתה.. הבעיה היא בעיה יותר פסיכולוגית המחשבות שלי לא נותנות לי מנוח.. אני בן אדם שאוהב יותר נכון חולה פחמימות תנו לי רק תפוח אדמה, פסטה, בצקים למיניהם אני אהיה הכי מאושרת אבל עכשיו אחרי הניתוח אני עושה לי סדר בראש ולא מרשה לעצמי את הדברים האלה ואם במקרה כן לקחתי 2 כפיות מפירה או אכלתי 3 כפות פסטה יש לי נקיפות מצפון נוראיות אומנם הכמות קטנה וזה בסדר כי מותר גם את זה לאוכל אבל הראש אומר לי: " אוי ואבוי.. מה עשית? איך העזת לאכול משהו משמין? עכשיו את לא תרדי במשקל!!! וזה העונש שלך" ואני ממש בנקיפות מצפון שאם חס וחלילה אכלתי או טעמתי משהו שלא "דיאטטי" או משהו שהוא בהגדרת ה "משמין" המחשבות שלי נודדות ומגיעות למקום שלא אמורות להגיע לשם וזה לא נראה לי נכון לחשוב ולהרגיש ככה אבל אני לא מוצאת את הדרך איך לחשוב נכון איך להתמודד עם המחשבות .. אני אשמח לשמוע גם ממכם האם גם לכם יש מחשבות שנודדות לכיוונים שלא אמורים ללכת לשם אני אשמח לשמוע הצעות עידוד או סתם ככה בכיף לשמוע ממכם.. (רק אל תגידו לי ללכת לפסיכולוג.. כי אני ממש לא בנויה לזה ולא מתחברת לזה) מתנצלת שזה היה ארוך
ונעים מאוד להכיר את כולכם/ן
 

שמחה37

New member
../images/Emo140.gifברוכה הבאה אלינו

שמחה לשמוע שעבר לך בשלום. 14 קילו ירידה מכובדת מאוד. לגבי המחשבות בואי נעשה הפרדה טכנית השרוול במיוחד בפחמימות "כבדות" אורז תפו"א איטריות וכאלה נסתם מהר. אני כבר שלוש שנים אחרי הניתוח ולא מעזה לשים בארוחה יותר מכף אורז אחרת אני לא נהנית מהארוחה מרגישה מפוצצת. אז פיסית אין שום מניעה שתאכלי בארוחת צהריים פחמימה. עכשיו לראש החופר, זוהי עבודה שצריכה להעשות כל שמן שעבר ניתוח חושב על כמויות מה נכנס מה מותר מה אסור עונש זה משהו שצריך להוציא מהלקסיקון כמו עוד הרבה מילים עם קונוטציה שלילית. אני מזמן הבנתי שבתהליך שלנו הלקאה עצמית זה משהו שצריך לצאת מהחיים. בכלל בכל תחום בחיים רגשות אשם והלקאה עצמית לא תורמים מאומה לנפשנו. נלך לסיטואציה "הגרועה ביותר" אכלת פסטה ואח"כ פירה ואח"כ אורז מה הדבר הכי "נורא" שיכול לקרוא? במקרה הגרוע תראי למחרת קילו במשקל ואם באותו יום תאזני קצת סביר להניח שיום אחרי אותו קילו יתאדה. ובפועל הראש שלך והמחשבות שלך עובדות וטוחנות חטאתי ... פשעתי ..... מגיע לי עונש והעונש על מה? על קילו שירד יום אחרי. אני יודעת שאמרת שלא נפנה אותך לפסיכולוג אבל על הקטע הרגשי בד"כ עובדים עם מטפל רגשי (פסיכולוג /מאמן /קבוצת תמיכה) מנסיון זה עוזר. בהצלחה וברוך בואך שמחה
 
../images/Emo24.gif תודה

תודה על התמיכה
אני בהחלט אשקול את נושא קבוצת התמיכה כשאני חושבת על זה עכשיו זה בהחלט יכול להתאים לדבר עם אנשים ולהעביר חוויות גם חיוביות וגם שליליות.. אני אבדוק את זה. תודה
 

שמחה37

New member
../images/Emo13.gifבואי

אני פותחת עכשיו אחת בנתניה וברמת ישי את יותר ממוזמנת. אם לא יש עוד כמה של דיאטניות ושל אביגייל ברחבי הארץ שמחה
 
למעלה