הסיפור לשבת

  • פותח הנושא א77
  • פורסם בתאריך

א77

New member
הסיפור לשבת

אנסל/אנצל של כוכה, העלה בזכרוני את אנשיל רוטשילד, הברון רוטשילד. רבי אנשיל עמד לצאת לדרכו. הוא עסוק מאד, וגם אצה לו הדרך. בדיוק באותו רגע פלש בדלת וניצב לפניו יהודי הזקוק למתת יד. רבי אנשיל ממהר, והיהודי מתחנן לרבי אנשיל: נאר איין ווארט = רק מילה אחת בבקשה. רבי אנשיל מסכים, אבל: זכור נא, ר´ יהודי. מילה אחת ולא יותר !!! אכן כך, מהנהן ומסכים היהודי. ורבי אנשיל מאזין למילתו של היהודי ג מ ר א. אומר היהודי ורבי אנשיל מקשה: מה גמרא, מה משמעות המילה??? אך היהודי מצביע על פיו, כאות שנאסר עליו להוסיף מילים. ורבי אנשיל מאשר לקבל הסבר. והיהודי מסביר: ג´רויסע מ´יידאלעך, ר´בי א´נשיל = בנות גדולות, רבי אנשיל. ורבי אנשיל רוטשילד הברון מבין. מפזר הוא מארנקו לצדקה. הרי בנות גדולות שהגיעו לפרקן, יש ליהודי. אך היהודי מבקש עוד מילה אחת. מילה אחת ותו לא. וגם לזאת נתרצה הפעם רבי אנשיל הטוב. ואז אומר היהודי... ג מ ר א ורבי אנשיל שוב מקשה: מה גמרא, מה הפעם משמעותה של המילה??? אך היהודי מצביע על פיו, מסמן ומרמז שאסור לו להוסיף. ורבי אנשיל שוב מאשר ליהודי להסביר. והיהודי מסביר: ג´יב מ´ער, ר´בי א´נשיל. ורבי אנשיל הרחום, ממשיך לפזר מכיסו, ונענה לאותו יהודי. אך היהודי מבקש עוד מילה אחת. מילה אחת ותו לא. וגם לזאת נתרצה הפעם רבי אנשיל הטוב. ואז אומר היהודי... ג מ ר א ורבי אנשיל שוב מקשה: מה גמרא, מה הפעם משמעותה של המילה??? אך היהודי מצביע על פיו, שהרי אסור לו להוסיף. ורבי אנשיל מאשר לקבל הסבר. והיהודי מסביר: עוד איזה משהו יפה על הגמרא שלו. ורבי אנשיל שוב מפזר. וכך עד שרבי אנשיל יוצא לעיסוקיו הדחופים, נותן ומוסיף ונותן צדקה. הכל לפי מנין הגמרות = תלמוד של אותו יהודי. בברכת יצחק אבינו לבנו יעקב אבינו [בראשית פרק כ"ז] ויתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש אמרו חז"ל על האות וא"ו התוספת שב "ויתן". יתן ויחזור ויתן, עוד ועוד ועוד. אמן. שבת שלום זאבי
 
למעלה