הסיוט חוזר....

חזירע

New member
הסיוט חוזר....

נכנסתי ליום הבולמוס השלישי....שלושה ימי בולמוס....שלושה ימים שאפילו לא הקאתי!!!....לא היה לי כח להקיא...כל הגוף נכנס למצב של רעידות וגלי חום... עייפות משתלטת עליי שאפילו להקיא אני לא יכולה.... בילמסתי על שוקולדים, עוגות,ליקרים ויינות....מרגישה את עליית הסוכר ונפילתו....הרעידות משגעות אותי....הגוף משתגע....אני משתגעת.... הגעתי היום ל- 8670 קלוריות ואפילו לא הקאתי....אלוהים.... שוב לעלות במשקל....שוב להתנפח....שוב הבטן ענקית כ``כ והמעיים כאילו רוצים לפרוץ החוצה מרוב לחץ... שוב להסתגר....שוב לבד.... אני מרגישה כ``כ גדולה...כ``כ נפוחה.....מרגישה שאף אחד לא יכול להכיל אותי כשאני כזאת עצומת מימדים...אף אחד לא יכול לחבק אותי ולנחם כי אני יותר מידי גדולה לזרועותיו.... אלוהים....אני כ``כ רוצה, כ``כ כ``כ רוצה להבריא......כבר הייתי שם....כבר חוויתי והרגשתי וכ``כ אהבתי את העולם שבחוץ....כבר הייתי שם.... אני לא מבינה...תמיד חשבתי שאם אדם מאד מאד רוצה משהו ומתאמץ מאד אז הוא מצליח...למה פה זה לא עובד??? למה פה לא מספיקה מוטיבציה??? למה פה הכל פועל הפוך????.....הפסיכולוגית אומרת לי שדווקא פה עודף הרצון מכשיל אותי.....שדווקא פה אני צריכה ללמוד להרפות....איך להרפות כשאני כ``כ רוצה לנצח כבר....איך להרפות כשאני כ``כ רוצה שזה יהיה כבר מאחורי??? סליחה על ההתבכיינות....פשוט רע ולבד לי מידי.... לא יכולה להיות אופטימית כרגע....מצטערת.... שלכן, חזירע.
 
בבקשה אל תקראי לזה התבכיינות

ממש רע לך וזה מובן, אז אם בא לך, תכתבי עוד. שולחת לך חיבוק ענקי ביותר. אוהבת אותך. ניב
 

חזירע

New member
אני כ``כ רוצה לחשוב שזה רק חלום רע..

שמחר אני אתעורר ואצחק על ששוב חלמתי שאני מתבלמסת (זה קורה לי הרבה...אני חולמת הרבה פעמים שאני בבולמוס ואז, ביום למחרת, מגלה שזה היה רק חלום מפחיד...) אני כותבת פה כי אין לי כתובת אחרת.... בבית אני במשחק אחד גדול...משדרת שהכל ב`סדר כזה...שום דבר מיוחד...אני משקרת להורים שלי כ``כ הרבה ומסתירה ומסווה כי פשוט לא נעים לי...אני כבר לא ילדה וזה הופך להיות יותר מסובך.... אני אומרת להם שאני עובדת ואני לא...אני אומרת כל מיני דברים כאלו שיעשו להם קצת יותר טוב...שלא ידאגו...אני אומרת שעזבתי את האוניברסיטה כי לא כ``כ התאים לי החוג לפסיכולוגיה.... נרשמתי אתמול לת``א להנדסת תעשיה וניהול כדי שהם לא ידאגו, כדי שיהיה להם במה להיאחז....זה הופך להיות מסובך....אני משקיעה יותר מידי אנרגיות בהסוואה....גם עכשיו...עוד 2 דקות אני הולכת להליכה עם אבא שלי...כדי שיהיה מבסוט....כי הרי אם אני פועלת...אם אני ב- doing...משמע הכל בסדר...(אני רק מקווה לא להקיא בזמן ההליכה ושיעבור מהר....) ניבי, אני לא יודעת מה קורה לי....אני פה ולא פה....הליקרים עולים לי לראש והאוכל לגרון ואני אפילו לא מקיאה...כל פעם שזה עולה לי אני בולעת מחדש....התחרפנתי!...ואני מתביישת להגיד ולי זה נשמע התבכיינות אבל נכון ``מאד רע לי כרגע``...כ``כ שונאת את עצמי כשאני כזאת...כ``כ שונאת לכתוב ככה אבל כרגע לא יכולה אחרת... תודה ניבוש על החיבוק הענק....אבל אני לא ניתנת להקפה כרגע...אני גדולה מידי....כשאני גדולה אני מרגישה שאני רק יכולה להיות שם בשביל אחרים אבל לא יכולה להיות מוכלת ע``י מישהו....ככה זה אצלי...גדולה צריכה לתת- לגדולה לא נותנים.... תודה חמודה....עכשיו אני צריכה ללכת עם אבא שלי....מקווה שהוא לא ישים לב לשיכרוני.... ביי ביי אוהבת, חזירע....
 
הי לך..

אני גם גדולה וכן יכולה לחבק אותך. בלי קשר, למדתי בחיים ששקרים יוצרים סיבוכים וכאבים גדולים יותר מאותו רגע. הם יגרמו לחוסר בטחון של הסובבים אותך בך, חוסר אמון ודברים שלמעשה את היית ממש רוצה להמנע מהם. חשבתי על מה שכתבת לגבי הפסיכולוגית שלך, אולי היא מתכוונת שאם במקום שתלחצי מבולמוס, תנסי לקבל אותו ולהמשיך הלאה יהיה לך יותר קל. אני מבינה את המצוקה, כי רוצים להפסיק דבר ולא לאבד שליטה, אבל אולי היא צודקת וזה יפחית מן הלחץ. תמשיכי לכתוב ולשתף, במיוחד אם זה המקום היחיד, ותחזיקי מעמד, כי את נשמעת במצב רע מאד. צרי קשר אם את צריכה אותי. בי, בהמון אהבה, ושוב חיבוק גדול מאד. ניב
 

t@gel

New member
מתוקונת שלי....

כואב מאוד לקרוא את ההודעה שלך, ולא מצליחה למצוא את המילים לעודד. מהרגע שכתבת אני חושבת מה לענות...פשוט נתקעו לי המילים... אל תזלזלי בעצמך, התחלת ללכת בדרך הנכונה ונכון שיש קשיים, אבל אסור לך להתייאש, את חייבת להיות נאמנה לעצמך, למטרה שלך... אז אולי את נופלת, ואולי הנפילה שלך קשה, אבל כשנופלים חייבים לקום ולהמשיך נכון? החיים ממשיכים, אז נמשיך איתם... אני לא נמצאת במצב שלך, ולכן רק עידוד ותמיכה אני יכולה להציע... הביטי על עצמך בראי, חפשי מה את רוצה לשנות...מה את רוצה לתקן... דברי עם הפסיכולוגית שלך על דרכים להעסיק אותך במהלך היום, כדי להמנע מבולמוסים... אני שולחת לך המון כוח וחיבוק אוהב... אל תכעסי על עצמך...אל תכעסי עלי...לא מוצאת את המילים..רק יודעת שאני אוהבת אותך, כולנו כאן אוהבים אותך, ומקווה שתרימי ראש ותתחזקי... מאמינה בך מאוד... תגל
 
למעלה