הסוף.
רוצה כל כך לסיים את זה כבר. אני לא יכול יותר. אין לי מושג מאיפה להתחיל ולהסביר עד כמה אני ריק. דפוק. מסובך. אבוד. אני סובל מכמה הפרעות: OCD, חרדה-חברתית, הפרעת קשב וריכוז, דיכאון. התחלתי לפני כחודש טיפול אצל פסיכיאטר מפורסם שהבטיח לי שהוא יביא אותי למקום מבטחים. התרופות שהוא נתן לי רק החמירו את המצב. חרדות. בילבול. הוא טוען להמשיך בטיפול. הוא אומר שאני חייב לעבוד. אני מנסה לעבוד אבל לא מסוגל. יותר מדי נתונים. יותר מדי דברים עד שאני מאבד את הכיוון. לא מצליח להיות כמו כולם. לא מצליח לחשוב ב"ראש גדול". מה צריך לעשות. שוב נוטש עבודה אחרי כמה ימים. אני בן 25. חיי עברו לריק. דיכאון קשה. הסתגרות. לא סיימתי את התיכון. לא סיימתי את הצבא. כל דבר קשה לי. לא מסוגל להתמיד בכלום. מיליון מחשבות. אובססיות לאנשים, מקומות, הרגלים.. הייתי אצל אינספור רופאים שלא עזרו לי. ניסיתי כל מיני תרופות. בדידות אינסופית. רגשנות יתר. כל חיי ניסיתי להיות כמו כולם, אבל זה פשוט לא הולך. לא מצליח להתסגל לשום דבר. רק להיות בבית ולהעביר את החיים. תראו אותי ברחוב ותחשבו שאני כאחד האדם. מרשים. עסוק. עמוק. אבל האדם הזה הוא אפס אחד גדול. שום דבר לא יצא ממנו. רק להעביר את החיים. אף אחד לא מבין את התסבוכת שאני נמצא בה. את חיי הגיהנום הללו. התחלתי לפני כחודש תרופות והמצב רק החמיר (חרדות, אובססיות וכו') - מישהו גם חווה החמרה שכזאת? אני מנסה איכשהו לקוות שהתרופות הללו יעזרו. הרופא הבטיח לי ואמר שהוא יכול לעזור לי. מישהו?????