הסוף האחר
פאנדום: דיג'ימון ז'אנר: אה... לויודע. תחליטו אתם. דירוג: המ... PG13, לא יותר. שיפ: ארוקנימון ומומימון, ארי מניח. זה הסוף האחר של עונה 2. רצינו לכותב פורומפיק, אבל לא יצא. קבלו: הסוף האחר. "רק מילאתי את בקשתה" אמר מאלו-מיוטיסמון בקולו המרושע "היא רצתה להיות כמה שיותר רחוק ממני. עכשיו היא לא תראה אותי יותר לעולם" "אתה..." מלמל מומימון בהלם "אתה הרגת אותה!" מומימון החל לירות את התקפת התכריכים שלו, אבל כלום לא עזר לו. מאלו מיוטיסמון הדף את כל התקפותיו בקלות. "עכשיו הגיע תורך" אמר קולו האפל, והוא תפס את מומימון בידו הגדולה. ~*~מכאן זה כבר לא דומה~*~ "אל תיגע בו!" צעק טיקיי לעבר מאלו מיוטיסמון, עיניו דומעות "הוא... הוא טוב, ואני יודע את זה! מומימון, תאבק בו, בבקשה..." הוא נפל על ברכיו והחל לבכות [מישהו אמר פלאשבאק לעונה 1?
] "על זה" אמר מאלו מיוטיסמון והפנה את ראשו לכיוון טיקיי "אתה תמות" 'הילד רוצה להציל אותי' חשב מומימון בתדהמה, שניה לפני שגל של כאב עבר בו 'אני חייב לעזור לו!' "עזוב אותו!" הצטרפה קארי לקריאה "הוא שירת אותך, וככה אתה גומל לו?" היא נרעדה. כנראה לא רצתה לחשוב על זה יותר מדי. "ואתה הרגת... הרגת את ארוקנימון! מגיע לך למות!" גאטומון זהרה באור ורוד בהיר. היא דיג'יגדלה לאנג'וומון. "חץ שמימי!" קראה אנג'וומון בקול האלוהי שלה. החץ פגע במאלו מיוטיסמון, ולא הסב כל נזק. מומימון ירה על מאלו מיוטיסמון, וגם לא הסב כל נזק. מאלו מיוטיסמון פגע באנג'וומון, שהתפוגגה והפכה לביצה. "לא..." קראה קארי, ונפלה על הרצפה, מעולפת. דיוויס רץ לעברה ובדק מה מצבה. "אתה תשלם" אמר טיקיי בכעס "אתה תשלם!" פאטמון זהר. הוא דיג'יגדל, לא לאנג'מון. הוא דילג על שלב האלוף- הוא היה מגנה אנג'מון. "עכשיו" אמר מגנה אנג'מון "תעזוב אותו" "בחיים לא!" מעק מאלו מיוטיסמון ומומימון הרגיש שהוא עומד להפוצץ. "מומימון!" צעק טיקיי "אל תיכנע!" "אני לא אכנע, ילד..." אמר בחולשה "לא אכנע, אף-פעם..." מומימון זהר בחוזקה. הדיג'יכלי של טיקיי זהר בחוזקה גם הוא. מגנה אנג'מון הצטרף לזוהר, וזרח גם הוא באור בוהק. האורות של מגנה אנג'מון ומומימון התקרבו אחד לשני. הם נצמדו, והפכו לאור אחד. דיג'יגדילה משולבת "מגנה אנג'מון" הוא זרח באור לבן, וקרני אור יצאו לעבר מומימון "מומימון" הוא זרח באור שחור, וקרני חושך יצאו לעבר מגנה אנג'מון "דיג'יגדל משולב ל..." קראו שניהם והשתלבו אחד בשני, כמו משלימים אחד את השני "פרעהמון" קרא הדיג'ימון. הוא היה יפה, מהמם אפילו. הוא נראה כמו מומיה זהובה המחזיקה את ארון הקבורה שלה ביד. "ואוו" לחש טיקיי בהתפעלות. הוא לא שם לב שהדיג'יכלי שלו השתנה. צורתו הפכה עגולה, צבעו שחור-לבן בעוד פס זהוב אחד חצה אותו לשניים. "קוראים לי פרעהמון. אתה הרגת את ארוקנימון" קבע פרעהמון "הכון למות!" מתוך הקבר יצא ערפל סמיך. הערפל הקיף את פרעהמון, ואז עבר לעבר מאלו מיוטיסמון. הוא צרח בכאב בעוד הערפל נשאב לתוכו. "אמרתי" אמר פרעהמון בטון קצר-רוח "התכונן למות!" הוא שלף את ידו מתוך הקבר. היא הייתה עשויה זהב, כמו השניה, אבל אחרת. בתוכה זרמו מים- מים אמיתיים. "אגרוף הנילוס!" קרא ועזב את הקבר. הוא רץ לעבר מאלו מיוטיסמון, ופגע בראשו של המפלצת. מאלו מיטויסמון צרח בכאב ואז התפוגג, חוזר לכפר הראשוני. "טיקיי" אמר פרעהמון והסתובב לעבר טיקיי "אל תדאג" רגליו של פרעהמון החלו להתפוגג. כך גם החלק התחתון של הקבר. בהדרגה יותר ויותר חלקים ממנו נעלמו. "מגנה אנג'מון" מלמל בבכי "מומימון... לא שוב!" הוא תפס את ידיו בראשו והחל לבכות. הוא נזכר ביום בו ניצחו את דווימון, היום בו פאטמון גדל לראשונה לאנג'מון. היום בו הוא איבד את פטאמון. היום בו פטאמון הפך לביצה. "פטאמון..." אמר טיקיי בבכי "למה הלכת...?! למה?!" הוא צעק "טיקיי!" קרא קודי בתדהמה "תראה!" טיקיי הרים את ראשו. מולו נחו שתי דיג'יביצים, האחת לבנה עם פסים כתומים והשניה שחורה עם פסים כחולים. פטאמון ומומימון. "הם... שלי?" שאל טיקיי ומצמץ. שני דיג'ימונים. "כנראה" אמרה יולי והסתכלה לכיונו "אתה היחיד שהדיג'יכלי שלו השתנה..." "הא?" קרא טיקיי והסתכל מה היה בתוך ידיו. היא צדקה. הוא באמת קיבל דיג'יכלי חדש. "ואוו..." "אני מניחה שאנחנו צריכים לחזור לעולם שלנו..." אמר יולי וזזה באי נוחות. "בואו נחזור" אמר טיקיי ולקח את שתי הדיג'יביצים "עם פטאמון. ומומימון." ~*~סוף~*~
פאנדום: דיג'ימון ז'אנר: אה... לויודע. תחליטו אתם. דירוג: המ... PG13, לא יותר. שיפ: ארוקנימון ומומימון, ארי מניח. זה הסוף האחר של עונה 2. רצינו לכותב פורומפיק, אבל לא יצא. קבלו: הסוף האחר. "רק מילאתי את בקשתה" אמר מאלו-מיוטיסמון בקולו המרושע "היא רצתה להיות כמה שיותר רחוק ממני. עכשיו היא לא תראה אותי יותר לעולם" "אתה..." מלמל מומימון בהלם "אתה הרגת אותה!" מומימון החל לירות את התקפת התכריכים שלו, אבל כלום לא עזר לו. מאלו מיוטיסמון הדף את כל התקפותיו בקלות. "עכשיו הגיע תורך" אמר קולו האפל, והוא תפס את מומימון בידו הגדולה. ~*~מכאן זה כבר לא דומה~*~ "אל תיגע בו!" צעק טיקיי לעבר מאלו מיוטיסמון, עיניו דומעות "הוא... הוא טוב, ואני יודע את זה! מומימון, תאבק בו, בבקשה..." הוא נפל על ברכיו והחל לבכות [מישהו אמר פלאשבאק לעונה 1?
