הסוד ועיתונאות
שלום לכולם ברצוני לשתף ולהתייעץ עמכם. מאז ומעולם החלום שלי היה להיות עיתונאית- לבטא את עצמי בכתיבה, לראיין אנשים מעניינים ולמצוא את הסקופ הבא. מגיל 13 נכנסתי לעולם הזה והספקתי לכתוב בין היתר במקומונים, וואלה, עולמי של דיסני, go ולאחרונה גם ב24 דקות. לא התקבלתי לעיתון במחנה, מטעמים שאני מצטערת עליהם עד היום, ובכל זאת המשכתי לעסוק תוך כדי השירות הצבאי בעיתונות. כעת, אני ממש לקראת השחרור. שלחתי קורות חיים לאינסוף עיתונים, בינהם ידיעות אחרונות, פנאי פלוס, רייטינג ומעריב. התגובה היחידה שקבלתי, הייתה ממקומון. קבלתי את ההצעה, והתחלתי לעבוד במשרה מלאה בכתיבה ובעיקר שכתוב ועריכת כתבות. העבודה עצמה נחמדה מאוד אבל יש חסרונות רבים. השכר זעום-מינימום, כך שלמעשה אפילו מלצרית מרוויחה יותר ממני. העניין שמדובר במקומון בעל חשיפה מזערית. בנוסף הקרדיט- משום מה בעלי המקומון מסרבים להוסיף קרדיט לכתבות שלי. הם טוענים שזה נועד כדי להגן עליי מתביעות, אבל אותי זה בעיקר ממרמר. קרדיט זה הדבר החשוב ביותר. דמיינו לכם שאיש לא היה יודע מי צייר את המונה ליזה? בכל אופן, לאורך כל הדרך אני משתמשת בשיטת הסוד. מאמינה שזה יגיע, מדמיינת ומנסה לשמור על גישה חיובית. הבעיהשככל שהזמן חולף,שיש לי פחות ופחות תקווה שהמצב ישתנה. אולי כי פשוט ככה זה בעולם העיתונות וכנראה שאין לי מקום בו. בבקשה תעזרו לי.
שלום לכולם ברצוני לשתף ולהתייעץ עמכם. מאז ומעולם החלום שלי היה להיות עיתונאית- לבטא את עצמי בכתיבה, לראיין אנשים מעניינים ולמצוא את הסקופ הבא. מגיל 13 נכנסתי לעולם הזה והספקתי לכתוב בין היתר במקומונים, וואלה, עולמי של דיסני, go ולאחרונה גם ב24 דקות. לא התקבלתי לעיתון במחנה, מטעמים שאני מצטערת עליהם עד היום, ובכל זאת המשכתי לעסוק תוך כדי השירות הצבאי בעיתונות. כעת, אני ממש לקראת השחרור. שלחתי קורות חיים לאינסוף עיתונים, בינהם ידיעות אחרונות, פנאי פלוס, רייטינג ומעריב. התגובה היחידה שקבלתי, הייתה ממקומון. קבלתי את ההצעה, והתחלתי לעבוד במשרה מלאה בכתיבה ובעיקר שכתוב ועריכת כתבות. העבודה עצמה נחמדה מאוד אבל יש חסרונות רבים. השכר זעום-מינימום, כך שלמעשה אפילו מלצרית מרוויחה יותר ממני. העניין שמדובר במקומון בעל חשיפה מזערית. בנוסף הקרדיט- משום מה בעלי המקומון מסרבים להוסיף קרדיט לכתבות שלי. הם טוענים שזה נועד כדי להגן עליי מתביעות, אבל אותי זה בעיקר ממרמר. קרדיט זה הדבר החשוב ביותר. דמיינו לכם שאיש לא היה יודע מי צייר את המונה ליזה? בכל אופן, לאורך כל הדרך אני משתמשת בשיטת הסוד. מאמינה שזה יגיע, מדמיינת ומנסה לשמור על גישה חיובית. הבעיהשככל שהזמן חולף,שיש לי פחות ופחות תקווה שהמצב ישתנה. אולי כי פשוט ככה זה בעולם העיתונות וכנראה שאין לי מקום בו. בבקשה תעזרו לי.