הסוד הידוע רק לי
כבר שלוש שנים אני מנסה להוציא את ה"סוד" שלי החוצה, אבל איש אינו רוצה לשמוע. לידיעתך: האדם היחיד במדינת ישראל המעוניין בעריכת דיון בתקשורת בנושא איכות השלטון הוא... תנחשי... צדקת. אין במדינת ישראל חוץ ממני אדם אחד שמעוניין בדיון כזה. אין!!!!!! ותאמיני לי, כשאני אומר זאת אני הגעתי כמעט לכל גורם אפשרי כולל אנשי תקשורת, אנשי איכות השלטון, אנשי אקדמיה, אנשי שלטון... פרסמתי בפורומים רבים את השאלה: האם יש במדינת ישראל עוד מישהו חוץ ממני שתומך בדיון תקשורתי בנושא איכות השלטון... אין. אני היחיד בכל מדינת ישראל שנאבק למען דיון כזה!! היחיד!!! זאת עובדה! אין עם מי לדבר. כולם אומרים (אם הם בכלל מואילים לעשות טובה ולא מתעלמים) שהם בעד... העובדה שזה אף פעם לא קורה ממש לא מפריעה להם... הם בעד ו... כשהדיון יגיע תרשום שהם היו בעד (ועד אז הם הולכים לישון...) כל מי שמרכין ראש בפני התקשורת ומקבל את העובדה שדיון כזה לעולם אינו מתרחש כגזירה משמיים, הרי שהוא מרוויח בכבוד את התואר: בהמה. הציבור הוא עדר של בהמות שאיננו מסוגל לערער על החלטות התקשורת. איש איננו מבין את כוחה של התקשורת בעיצוב תפיסות חברתיות (נורמות). אנחנו חברה כה מפגרת ופרימיטיבית שאני יכול להתפוצץ... אבל אין עם מי לדבר (הקדמתי את זמני, עלי לחזור כנראה רק בעוד כחמש מאות שנה...) כולם מפגינים נגד השלטון. איש אינו מעלה על דעתו להפגין כנגד התקשורת. כשאומרים "התקשורת אשמה" כולם צוחקים... הבורות איומה. זהו הסוד, זהו פתרון הקסמים: מעולם לא היה פתרון קל יותר לבעיות קשות יותר: דיון אחד בתקשורת בנושא איכות השלטון (אפילו דיון ספציפי בנושא שכר הבכירים יספיק). אבל... דיון כזה לעולם - לעולם לא יהיה! וזהו כוחה של התקשורת: היא קובעת לנו על מה נדבר... ובעיקר על מה לא... והציבור הוא עדר, עדר של אומרי אמן שלא מעזים, ולא מעלים על דעתם לערער על החלטות התקשורת. לא יודעים לחשוב לבד... זהו ה - סוד! זהו הסוד שיגרום לשבירת שלטון האוליגרכיה. אין עם מי לדבר. או שאנשים סבורים שדיון אחד לא יכול לעשות שום שינוי, או שהם מתים מפחד שתהיה מהפכה עצומה מדי שתהפוך את המדינה לאנרכיה... עם שתי הגישות הללו... כנראה שאני במקום טוב באמצע... עם כל הכאב שבידי הפתרון לבעיות נוראות הגורמות לכאב וסבל רב לאנשים רבים, אין לי מנוס אלא להביט בעיניים כלות איך קצרה ידי מלהושיע, ולהמשיך לצעוק כקול קורא במדבר, ולראות איך אנשים צוחקים עלי כמשוגע... ואני אמשיך לצעוק את דברי ואומר: "ואף על פי כן נוע תנוע"... הסוד הזה ידוע רק לי... רק לי... העולם אינו בשל להכיר בו עדיין...
כבר שלוש שנים אני מנסה להוציא את ה"סוד" שלי החוצה, אבל איש אינו רוצה לשמוע. לידיעתך: האדם היחיד במדינת ישראל המעוניין בעריכת דיון בתקשורת בנושא איכות השלטון הוא... תנחשי... צדקת. אין במדינת ישראל חוץ ממני אדם אחד שמעוניין בדיון כזה. אין!!!!!! ותאמיני לי, כשאני אומר זאת אני הגעתי כמעט לכל גורם אפשרי כולל אנשי תקשורת, אנשי איכות השלטון, אנשי אקדמיה, אנשי שלטון... פרסמתי בפורומים רבים את השאלה: האם יש במדינת ישראל עוד מישהו חוץ ממני שתומך בדיון תקשורתי בנושא איכות השלטון... אין. אני היחיד בכל מדינת ישראל שנאבק למען דיון כזה!! היחיד!!! זאת עובדה! אין עם מי לדבר. כולם אומרים (אם הם בכלל מואילים לעשות טובה ולא מתעלמים) שהם בעד... העובדה שזה אף פעם לא קורה ממש לא מפריעה להם... הם בעד ו... כשהדיון יגיע תרשום שהם היו בעד (ועד אז הם הולכים לישון...) כל מי שמרכין ראש בפני התקשורת ומקבל את העובדה שדיון כזה לעולם אינו מתרחש כגזירה משמיים, הרי שהוא מרוויח בכבוד את התואר: בהמה. הציבור הוא עדר של בהמות שאיננו מסוגל לערער על החלטות התקשורת. איש איננו מבין את כוחה של התקשורת בעיצוב תפיסות חברתיות (נורמות). אנחנו חברה כה מפגרת ופרימיטיבית שאני יכול להתפוצץ... אבל אין עם מי לדבר (הקדמתי את זמני, עלי לחזור כנראה רק בעוד כחמש מאות שנה...) כולם מפגינים נגד השלטון. איש אינו מעלה על דעתו להפגין כנגד התקשורת. כשאומרים "התקשורת אשמה" כולם צוחקים... הבורות איומה. זהו הסוד, זהו פתרון הקסמים: מעולם לא היה פתרון קל יותר לבעיות קשות יותר: דיון אחד בתקשורת בנושא איכות השלטון (אפילו דיון ספציפי בנושא שכר הבכירים יספיק). אבל... דיון כזה לעולם - לעולם לא יהיה! וזהו כוחה של התקשורת: היא קובעת לנו על מה נדבר... ובעיקר על מה לא... והציבור הוא עדר, עדר של אומרי אמן שלא מעזים, ולא מעלים על דעתם לערער על החלטות התקשורת. לא יודעים לחשוב לבד... זהו ה - סוד! זהו הסוד שיגרום לשבירת שלטון האוליגרכיה. אין עם מי לדבר. או שאנשים סבורים שדיון אחד לא יכול לעשות שום שינוי, או שהם מתים מפחד שתהיה מהפכה עצומה מדי שתהפוך את המדינה לאנרכיה... עם שתי הגישות הללו... כנראה שאני במקום טוב באמצע... עם כל הכאב שבידי הפתרון לבעיות נוראות הגורמות לכאב וסבל רב לאנשים רבים, אין לי מנוס אלא להביט בעיניים כלות איך קצרה ידי מלהושיע, ולהמשיך לצעוק כקול קורא במדבר, ולראות איך אנשים צוחקים עלי כמשוגע... ואני אמשיך לצעוק את דברי ואומר: "ואף על פי כן נוע תנוע"... הסוד הזה ידוע רק לי... רק לי... העולם אינו בשל להכיר בו עדיין...