הסבתא שאין לילדים שלי

הסבתא שאין לילדים שלי

יוצא לי לחשוב על זה לא מעט לאחרונה. אולי בגלל שילדתי לא מזמן תאומים אז החוסר הוא יומיומי.
אמא נפטרה לפני שהתחתנתי ולא זכיתי שתהיה סבתא לילדים שלי.
איזה פספוס.
כמה היא הייתה נהנית מהם והם היו נהנים ממנה.
זכיתי ובתקופה האחרונה דודה שלי שהיא אחות של אמא "אמצה" אותנו והביאה את החוויה הזו לילדים שלי.
הם אפילו קוראים לה סבתא-דודה.
היא מזכירה לי את מה שיכל להיות.
היא מביאה את הגעגוע למקומות עמוקים.
ולא, לא היה לנו קשר כזה עד עכשיו.
כל פעם שהיא באה אני מודה לה.
אני חושבת שהתודה באה על זה שהיא באמת נותנת לילדים שלי את החוויה הזו. ממלאה להם במידה מסוימת איזשהו חוסר שהם בכלל לא מודעים לו. ממלאה לי במידה מסוימת את החוסר הזה האינסופי....
 

mykal

New member
איזה יופי

איזה דודה מדהימה היא.
כמה חכמה, ככה בטבעיות באה למלא את החסר.
לא להחליף, אבל להיות שם.
תחבקי אותה חזק, היא גם ממלאה את המצברים של החסר באחותה,
וגם נותנת לך מלאות של געגוע נעים.
מעולה, שתהיה בריאה ושתמשיך.
ושלך תהיה התבונה ויהיה הכח לשמור על זה.
 

אשבל1

New member
סנטה רוזה יקרה,

אני ממש שמחה לקרוא על הדודה הנפלאה הזאת שמגיעה אלייך גם ברגעי השימחה והאושר (מכירה כאלו שמגיעים במקרה הטוב רק בשעת צרה) ועוזרת לך עם הילדים, עם התאומים הקטנטנים, נכון היא לא במקום אמא לעולם, אבל טוב שהיא שם ..
 
למעלה