הסבר

הסבר

עדין בשלב ההזרעות.. אשמח אם תסבירו לי מה התהליך לivf מבחינה בירוקרטית ...מבחינה מעשית מבינה מה עושים.... שבוע הבא נפגשים עם פרופסור משיח אבל הסקרנות משגעת אותי
 
מה הכוונה בירוקרטית?

וכדאי שתצייני אם את מטופלת בפרטי או לא במידה והשאלה שלך היא לגבי החזר מהקופה או ביטוח במידה ויש
 
פרטי

הולכת לרופא פרטי מתכוונת לעבור הכל באופן פרטי וגם יש לי ביטוח בריאות פרטי
השאלה שלי איך זה הולך ..הבנתי שיש ועדה שמאשרת את הכניסה לתהליך, זה נכון?
 
לגבי הבירוקרטיה

אני עכשיו בIVF ראשון (הלוואי שיצליח) אז מה שהלך זה ככה:
הרופא מילא בקשה לקופת חולים לטופס 17 וציין הסטוריה רפואית והיסטורית טיפולים עד כה. הבקשה נשלחת לאסותא והם העבירו לועדה של קופת החולים שאני שייכת אליה לצורך טופס 17.
על סמך ההיסטוריה הרפואית ישבה ועדה בקופת חולים איפושהו והחליטה מכל הבקשות שהוגשו למי מאשרים טופס 17 ולמי לא. הסיפור הזה לקח כמה ימים. הבנתי שלפי הגיל וההיסטוריה הרפואית מחליטים אם מאשרים או לא. לא יודעת בדיוק מה הקריטריונים אז לא רוצה להגיד סתם - לדעתי אחרי 3 הזרעות שלא צלחו מאשרים IVF ראשון די בלי בעיה (זה בכללית, גיל 36). במקרה שלי עם פרופסוק זיידמן - לא הייתי צריכה לדאוג לשומדבר פה חוץ מלוודא שהטופס 17 הגיע לאסותא. טופס 17 זה למקרה שלא בא לך לשלם משהו כמו 20,000 ש"ח על הפרוצדורה באופן פרטי. גם עם טופס 17 עדיין יש השתתפות עצמית של בערך 700 ש"ח (כללית מושלם).
הדברים האחרים שאת צריכה לדאוג להם זה תוצאות של "בטריה" של בדיקות שישלח אותך אליהן הפרופסור - כל מני בדיקות למחלות גנטיות, לא גנטיות, כירורגית שד, פאפ... אני קיבלתי את הרשימה מפרופסור זיידמן.
מקווה שזה עזר..
 
וואוווווו

ויש סיכוי שלא מאשרים בועדה הזו??? אנחנו אחרי 3 הזרעות וצעירים טרם הגענו ל30 שנינו
 
על פניו לא נשמע שיש סיבה שלא יאשרו לכם

אם ההזרעות היו עם הורמונים ולא על בסיס טבעי. אל בסיס טבעי לא תמיד מאשרים אחרי 3 בלבד.

בעניין הגיל- זה לא משנה כל עוד את פחות מהגיל ממנו כבר אין סיבסוד (ואת רחוקהההה מזה), אם היית מעל גיל מסויים (35?) אז יתכן ואפילו לא היו דורשים הזרעות קודם. אבל בכל מקרה כבר עשית אז זה לא משנה...

שיהיה המון הצלחה!
 
המון בהצלחה לכולנו - אצבעות מוחזקות חזק חזק!

אתמול הייתי אצל הרפלקסולוגית
הקוסמת הזאת הכניסה אותי למנוחה כל כך עמוקה שכשקמתי מהטיפול הרגשתי שישנתי שעות
ועד לרגע זה אני עדיין נינוחה ורגועה...
ובתוך המקום הזה אני מרגישה - שזהו מסע מאד מאד קשה ומסתכל
התיפעול של התיסכול פה הוא כל כך לא פשוט להתמודדות
ההצפות הרגשיות שצריך להתמודד איתן
תחושת חוסר השליטה ולפעמים חוסר אונים...
חוסר הידיעה מתי זה יקרה....
ואני שומרת בלב אמונה חזקה שזה יקרה
ואני מאחלת לעצמי לדעת לבכות כשעצוב ולהוציא את כל העצב החוצה בבכי, או בצחוק...
ולדעת לשחות עם הרגשות השונים והלא פשוטים שמסתובבים ומאתגרים...
ומאחלת לכולנו מסע קצר וקל ככל האפשר לאמהות

לולו האופטימית (נכון לשעה זו כמובן
)
 
למעלה