הסבר על תהליך הAPPLICATION

STANFORD5

New member
הסבר על תהליך הAPPLICATION

שלום חברים,

אחרי העזרה הרבה מאוד שהפורום הזה מספק לי כבר כמעט שנה, וככל הנראה ימשיך לספק, החלטתי שאני חייבת להחזיר משהו באופן כלשהו.
בימים הקרובים, אביא כאן הסברים על כך תהליך האפליקיישן והקבלה לאוניברסיטאות, על סמך ניסיוני האישי: מדעי המחשב, דוקטורט, ארה"ב.
מקווה שזה יעזור!
 

STANFORD5

New member
ההתחלה

אז החלטתם שאתם רוצים לעשות דוקטורט בארה"ב. איך מתחילים?
הדבר הכי חשוב שצריך להבין, זה שבניגוד למועמדות לתואר באוניברסיטה בישראל, שמתבססת בעיקר על ציוני בגרויות ופסיכומטרי אם מדובר בתואר ראשון, או בציוני תואר ראשון ואולי GMAT אם מדובר על תארים מתקדמים, הגישה בארה"ב היא שונה, "הוליסטית". אין נוסחה מדוייקת למי מתקבל ומי לא. יש כל מיני גורמים, שיכולים להשפיע לחיוב על הקבלה שלכם, או לשלילה. מהם הגורמים?

-ציוני מבחנים (GRE, TOEFL ולפעמים גם GRE SUBJECT).
-ציוני תארים קודמים
-המלצות
-קורות חיים-מה עשיתם בחיים? נסיון תעסוקתי, התנדבותי, התנסויות אחרות מעניינות
-נסיון מחקרי-מאמרים שפרסמתם, פרוייקטי מחקר שלקחתם בהם חלק.
-חיבורים: STATEMENT OF PURPOSE, PERSONAL STATEMENT
-יכולת כלכלית-משפיעה בעקיף, אסביר בהמשך למה.

הגורמים לא מסודרים לפי משקלם בהחלטה. למעשה, לא נראה לי שמישהו באמת יודע לאילו מן הגורמים הללו יש משקל יותר גבוה, ועד כמה הוא יותר גבוה. ישנם אנשים (כמוני למשל) שמתקבלים בלי ניסיון מחקרי בכלל. ישנם אנשים אחרים, שמתקבלים גם עם ציוני תואר ראשון נמוכים, אבל "מפצים" על זה במאמרים בכתבי עת מובילים. כל אחד ונסיונו האישי. הקבלה גם תלוייה בגורמים נוספים רבים: היצע וביקוש באותה שנה, תקנים, תקציבים ועוד ועוד.
בהמשך אנסה לסקור כא מגורמים אלו בנפרד.

כמו שבטח כבר הבנתם, תהליך שמורכב מהרבה גורמים הוא תהליך ארוך. אני באופן אישי עשיתי אותו במקביל לעבודה בהיי טק במשרה מלאה, וזו הייתה טעות. אלא אם אתם טיפוסים שלא צריכים לישון, אני ממליצה לקחת לכם חודש-חודשיים להתעסק רק בזה, או לעבוד במקביל אבל במשרה חלקית (בכל זאת צריך כסף כדי לממן את המבחנים, שירותי תרגום הציונים, וכמובן-האפליקיישנס עצמם. כל אפליקיישן לאוניברסיטה עולה בן 70 ל130 דולר).
 

hooting owl

New member
עוד על ההתחלה - הנושא הכלכלי

אולי משהו שרובנו לא חושבים עליו כשרודפים אחרי חלום, ובכל זאת, כדי שתהיו מודעים לעלות הנכבדת של הרשמה לתואר מתקדם בארה"ב. זה עוד יותר חשוב אם אתם עושים את התהליך בשניים, עם בן/בת הזוג שלכם, כמו שאנחנו עשינו, ואז העלויות מן הסתם כמעט כפולות. אני לא כותבת את זה כדי להבהיל או להרתיע אתכם חלילה, אלא כדי שתשימו את הכסף בצד - אתם תצטרכו אותו. אנחנו למשל ידענו שזה יקר, אבל לא ידענו להעריך כמה, לפחות בהתחלה.

- כמו שסטנפורד ציינה, מבחני ה-GRE וה-TOEFL, שהם בגדר חובה לרוב התוכניות, עולים לא מעט. צפו להוציא 500 דולר על שניהם ביחד, ללא חומרי הכנה וללא GRE subject או מבחן אחר נוסף. אם אתם מתכוונים להרשם ליותר מ-4 מוסדות (וזה יהיה חכם אלא אם אתם במקרה קושי או וון נוימן הצעירים), ETS יקחו ממכם תשלום נוסף על משלוח הציונים למוסדות. מדובר ב-24 דולר ל-GRE ו-19 דולר ל-TOEFL, אאל"ט, ככה שקחו בחשבון עוד 43 דולר למוסד. נהדר!

- ההרשמה עצמה לאוניברסיטאות כרוכה בדמי הרשמה, וגם את זה סטנפורד ציינה, הם בין 70 ל-130 דולר לאוניברסיטה. תכפילו ב-6-10 מוסדות.

- אם אתם נוסעים לסיבוב ראיונות (מאוד מומלץ אם אתם בתחום בו עורכים ראיונות, אגיע לזה בהמשך), קחו בחשבון 2000-3000 דולר נוספים שרק על חלקם תקבלו החזר מהאוניברסיטאות (על הרוב אם יש לכם מזל ואם ממש רוצים אתכם).

- התקבלתם! יאיי! עלויות מעבר (כולל כרטיס טיסה, הגשת בקשה לדיור, אגרת ויזה, קניית ריהוט, ציוד וביגוד חורף שם): בערך 5000 דולר ליחיד, אם אתם ממש חסכנים ומוצאים רהיטים ב-salvation army. אפילו כפול אם לא.

- אחרים (משלוח דואר, WES, ספרי לימוד): עוד 100-300 דולר.

בקיצור, שימו את הכסף בצד.
 

hooting owl

New member
עוד על ההתחלה - לאילו מוסדות להרשם?

נתחיל בסיפור: מכירים את אלו שלפני שנכנסו לתואר הראשון הם כבר רוצים ללמוד בהארוורד? אז גם אני רציתי ללמוד בהראוורד, כבר כשהייתי בכיתה ב'. שנים אח"כ, אחרי תואר ראשון ושני, כשידעתי יותר טוב מה הם תחומי העניין שלי (נוירו') ומהו תת-התחום הספציפי, גיליתי שהאוריינטציה של התוכנית לנוירו' בהארוורד פשוט לא מתאימה לי. כתבתי לפרופסור שם כדי לוודא זאת, והוא אישש את התרשמותי. הוא אפילו הרחיב שרק הוא וחוקר נוסף עוסקים בתחום שלי, שהוא יוצא לשבתון והשני בגיל פרישה. זה לא שאני לא מתאימה להם, הם לא מתאימים לי. ביי הראוורד. אז לא נרשמתי להרווארד, ולא התחרטתי אפילו לרגע.

מוסר השכל (דמיינו את זה בקול של גידי גוב): עדיף לשלם דמי הרשמה למוסד פחות יוקרתי אבל שיש בו תוכנית וחוקרים שמתאימים לך, מאשר לבלות חמש שנים במוסד יוקרתי בתחום שלא מעניין אותך.

ועכשיו להמלצות מופשטות יותר: הרבה אנשים אחרי תואר ראשון בלבד לא מבינים שדוקטורט לא בוחרים לפי האוניברסיטה. בוחרים לפי התוכנית, והכי הכי חשוב - לפי המנחים הפוטנציאליים, הם הפרופסורים. הפרופסור שאתם קוראים את המאמרים שלו מתואר ראשון וממש רוצים לעבוד איתו נמצא באיזו אוניברסיטה לא-מפורסמת שמדורגת במקום ה-30-40 בדירוג? אתם צריכים להרשם לשם!

בדוקטורט אתם הולכים לבלות בערך 5 שנים בתוכנית מסוימת. הקורסים בתוכנית צריכים לעניין אתכם. בין חברי הסגל בתוכנית צריך שיהיה לפחות חוקר/ת אחד/אחת (ויש שיגידו יותר, כי אתם לא רוצים לשים את כל הביצים באותו סל) שאתם יכולים לראות את עצמכם מעורבים במחקר שלו/שלה (ברשותכם אמשיך בלשון זכר מטעמי נוחות ודעו שאני מאוד בעד שילוב נשים באקדמיה, במיוחד בתחום המדעים המדוייקים). לדעתי, ואני חושבת שאני מייצגת כאן דעת רוב - עדיף חוקר מפורסם בתת-התחום שלכם שנמצא באוניברסיטה שהיא לא הכי יוקרתית מאשר פרופסור פחות-ידוע בתת-תחום שפחות מעניין אתכם באוניברסיטה ממש יוקרתית.
תחשבו על זה - אתם הולכים במשך 5 שנים (או פחות אם בתוכנית שלכם לא בוחרים מנחה ישר על ההתחלה), יום-יום, לעבוד על תת-תחום מסוים, בשיטות מסוימות ועם אנשים מסוימים. כדאי לכם להיות בטוחים שזה מתאים לכם. מקרה קלאסי של מישהי שאני מכירה מנוירו': היא מאוד מתעניינת במחקר על התפתחות שפה, אבל, החוקר שהיא מתעניינת במחקר שלו עובד עם תינוקות והוריהם, והיא לא יכולה לראות את עצמה עושה את זה יום-יום. לא מתאים.
איך בודקים אילו תוכניות ואילו פרופסורים מתאימים לכם? למזלנו כל המידע היום נמצא בקצוות ידיכם, ולרוב התוכניות יש אתרים מפורטים עם הקורסים וחברי הסגל. אפשרות נוספת, כאמור, אם יש חוקרים שאתם מכירים את עבודתם מהתואר הראשון, ממעבדה שעבדתם בה, מפרופסור שעשיתם אצלו סמינריון - זה מצוין!

רוב האנשים יגידו לכם שאתם צריכים לבחור 2-3 dream schools - אוניברסיטאות שאתם חושבים שבהן הסיכוי שתתקבלו נמוך יחסית (למשל כי הם ידועות כמאוד תחרותיות או שלא מקבלות הרבה זרים) אבל אתם ממש רוצים ללמוד בהן, 2-3 OK schools, שאתם חושבים שסיכויי הקבלה שלכם טובים ושתשמחו ללכת ללמוד שם, ו-2-3 Safety schools - אוניברסיטאות אליהן אתם די בטוחים שתתקבלו, ואם לא תהיה אופציה אחרת אז תוכלו ללכת לשם.
יש לי שני טיפים בנוגע לזה:
- אם אתם זוג, הייתי הולכת על יותר מוסדות, ומנסה "לקבץ" אותם לאזורים. למשל, באזור ניו-יורק רבתי יש כמה מוסדות טובים, וכנ"ל בבוסטון ובשיקאגו. אני מניחה שהסיבה לכך ברורה: אתם מגדילים את הסיכויים ששניכם תתקבלו באותו אזור.
- לגבי ה-Safety schools: אני התקבלתי רק לאחד מתוך ה-Safety schools שלי והיו לי 3. לעומת זאת, התקבלתי כמעט לכל ה-dream schools שלי - היו לי גם 3 והתקבלתי ל-2 מתוכם. אני לא מנסה להשוויץ פה, ולדעתי רוב האנשים מתקבלים ל-dream schools שלהם, הנקודה היא שועדת הקבלה (ה-Adcom) מחליטה לפי ה-fit, ההתאמה שלכם לתוכנית ולפרופסורים - אתם עוד תשמעו את המונח הזה המון! מטבע הדברים, בגלל שאתם ממש רוצים ללכת לאחד מאותם ה-dream schools, ההתאמה היא מאוד טובה - אתם סופר-מתעניינים בקורסים, יש לכם רקע מתאים, ואתם נלהבים לגבי המחקר של הפרופסורים שם. בניגוד ישיר לכך, אתם לא ממש רוצים ללמוד ב-Safety schools - התוכנית לא כל-כך מצאה חן בעיניכם ואתם לא בטוחים שיש פרופסור שאתם רוצים לעבוד אצלו... ירגישו את זה באפליקיישן שלכם, וזה מה שיגרום לכם לא להתקבל לשם. וזה בסדר, כי לא רציתם מלכתחילה. לכן, עצתי לגבי ה-safety schools היא: תרשמו רק לאן שאתם באמת רוצים ללכת. חבל על הכסף ובעיקר על המאמץ, כי יש להתאים את החיבורים לתוכניות השונות. עם זאת, אני רוצה לסייג מעט את דבריי - יש תוכניות שיפתיעו אתכם. תמיד שווה להסתכל גם על כנסים ואירועים שהמחלקה עורכת, עם מי פרופסורים עובדים בשיתוף פעולה, מי לימד שם בעבר והאם יש איפשהוא באינטרנט ביקורות של סטודנטים שלמדו שם או current students. תנסו לאסוף כמה שיותר מידע על תוכנית באוניברסיטה x לפני שאתם נרשמים לשם.
 

hooting owl

New member
עוד על ההתחלה - מכתבים למנחים פוטנציאליים

יש תחומי מחקר, למשל ביולוגיה, בהם מקובל לכתוב מיילים לפרופסורים שאתם מתעניינים בעבודתם. למיילים האלו יש מטרה כפולה:
1. לתת לעצמכם יתרון עוד לפני שהתחיל תהליך ההרשמה - אפשר לכתוב לפרופסור שאלה על מאמר שלו שקראתם, ואם השאלה אינטליגנטית, הרי שזכיתם אצלו בנקודה. זה מראה על רצינות מצד הסטודנט. יש מרצים שניגשים למיון תיקי המועמדים עם רשימה של מועמדים ששלחו להם מיילים.
2. לברר אם מתאים לכם לעבוד איתו ואם הוא יכול לספר לכם עוד על התוכנית / המעבדה שלו.

יש לציין שיש תוכניות אליהן אפשר להתקבל רק אם "סוגרים מראש" עם מנחה. ישנן אוניברסיטאות שבגלל ענייני מימון יקבלו סטודנט זר רק אם הוא יימצא מראש פרופסור שיממן אותו. במקרים כאלו המייל הזה מכריע. בשאר המקרים - הוא לרוב מאוד מאוד (מאוד!) עוזר, בהנחה שלא תכתבו עם שגיאות כתיב, שתהיו מנומסים ושהשאלות שתשאלו יהיו חכמות.

אז עשה ואל תעשה, ועוד קצת טיפים:
- ראשית, קחו בחשבון שזה לוקח זמן. זה נכון במיוחד אם אתם פחות בקיאים בתחום של הפרופסור שאתם רוצים לכתוב לו, אם יש שיטות שאתם לא מכירים, אם אתם מחליפים תחום, או כל קושי אחר. שנית, גם אם אתם בקיאים, הייתי ממליצה לחשוב על הנוסח והשאלה כמה פעמים, לפחות overnight. אני מוצאת שעם חלוף כמה ימים, אחרי שהתקופת ה"התאהבות ברעיון" חלפה, אני בוחנת את הרעיונות שלי בעין יותר ביקורתית. מיותר לציין שכל מייל צריך להיות תפור ספציפית לפרופסור, ותמיד תקפידו לבדוק שלוש פעמים שאייתתם נכון את השם.
- אם אתם לא שואלים שאלה על מאמר, אז אין הרבה מה להתלבט, ואפשר גם לכתוב מיילים כאלו, במיוחד בתחומים בהם לא מצופה ממכם להבין מאמר לפני כמה שנות לימוד אינטנסיביות (יש כמה תחומים במתמטיקה שהם דוגמאות טובות לזה). בן-הזוג שלי הוא באחד מהתחומים האלו שדורשים שנה שלישית בדוקטורט בשביל להבין בכלל משהו מהמשוואות האלו במאמרים. הוא כתב להרבה פרופסורים מיילים שהוא אחרי תואר כזה וכזה, מתעניין בתחומים האלו והאלו, שבמקרה, איזה יופי, תואמים לתחומי המחקר שלהם. הוא סיים בשאלה האם יש להם המלצה לחומר קריאה שהוא יכול לקרוא כדי להכין את עצמו לקראת לימודים בתוכנית שלהם, ובינגו! מייל עם הרבה התלהבות, בלי שאלה על מאמר, ועם אינדיקציה לכוונה רצינית מצד הסטודנט. הוא התקבל כמעט בכל מקום שהוא נרשם בו.
- אני ממליצה לשלוח את המיילים האלו באוגוסט עד תחילת אוקטובר. אח"כ פרופסורים הרבה יותר עסוקים ולא יהיה להם זמן.
- אל תעלבו אם לוקח הרבה זמן עד שעונים לכם או שלא ענו לכם בכלל. מקובל אחרי שבוע וחצי- שבועיים לשלוח מייל מנומס בסגנון של: "האם קיבלת את המייל הראשון שלי? אני חוששת שאולי הוא לא הגיע."
- תהיו נלהבים. תכתבו למה המאמר של הפרופסור הוא מעניין ומרתק לדעתכם. תשאלו שאלות, ואם יש לכם ביקורת (וצריכה להיות לכם כחוקרים לעתיד), תכתבו את זה ככה שהיא לא תשמע כמו ביקורת. למשל, נגיד שאתם לא מבינים למה החוקרים השתמשו בשיטה מיושנת יחסית. כתבו: "השיטה החדשה x הניבה תוצאות מרשימות. האם חשבתם לנסות אותה? יהיה מרתק לראות תוצאות כאלו...". אם כי אני מוצאת שלרוב הביקורות התיאורטיות חכמות ומעניינות יותר. אפשר גם לכתוב כאלו - בניסוח עדין.
- אל תוסיפו שום קבצים למיילים האלו, אל תספרו את כל קורות חייכם, אל תציינו ציונים. אם הפרופסור ירצה לשמוע עוד עליכם - הוא יבקש. אל תציינו שום מידע אישי כמו מצב משפחתי או דעות לגבי משהו שהוא לא מדע / התחום שלכם. אל תכפישו את המוסד שאליו הלכתם בתואר הראשון או שום מוסד אחר. זה יהיה נכון גם לראיונות שתגיעו אליהם מאוחר יותר.
- זה בסדר לשאול בסוף המייל האם הפרופסור מתכוון לקבל סטודנטים חדשים למעבדה שלו בשנה הבאה.
- טיפ קטן על פרופסורים שהם superstars: כתבתי לשלושה כאלו. משניים לא קיבלתי תשובה מעולם. קחו בחשבון שהם עסוקים מאוד. לחלק מהמרצים האלו יש כבר "דור שני" - סטודנטים שהם לימדו ושכעת מלמדים באותו מוסד / מוסדות אחרים - שקלו לכתוב להם, גם אם אתם רוצים בסוף לעבוד במעבדה של ה-superstar עצמו (בהנחה שזו אותה אוניברסיטה). אם יש לכם איש קשר שיציג אתכם, למשל, פרופסור שעבדתם אצלו בתואר הראשון, בקשו שייקשר אתכם.
 

hooting owl

New member
יש לציין שהכל נכתב...

מנסיון אישי בתחום מדעי המוח. כמובן, כולם מוזמנים לתרום מנסיונם בתחום שלהם.
 

STANFORD5

New member
המלצות

המלצות הן מרכיב מאוד מאוד חשוב בהחלטה של האוניברסיטאות , למיטב הבנתי.
הדרישות הספציפיות קצת משתנות בין אוניברסיטה לאוניברסיטה. בגדול:

מספר ההמלצות: רוב האוניברסיטאות דורשות לפחות שלוש. ישנן אוניברסיטאות (סטנפורד) שגם יגבילו אתכם ל3 המלצות בדיוק. ישנן אוניברסיטאות אחרות שיאפשרו לתת יותר מ3 המלצות אבל לא מתחייבות שיקראו את ההמלצה הרביעית ואילך. אחרות-נותנות לכם עד 5 ממליצים ואף מציינות שיתחשבו בכולן. כל מקרה-תדאגו שיהיו לכם 3 המלצות.

זהות הממליצים: רוב האוניברסיטאות דורשות שלפחות שני ממליצים יהיו מהאקדמיה. מיעוטן דורשות שכל השלושה יהיו מהאקדמיה, ומיעוט נוסף דורש שאחד או יותר מהממליצים יהיו בדרגת "פרופסור" (ולא, נניח, מרצה מן החוץ).
אופן ההמלצה: מה שההמלצה חייבת לכלול הוא מכתב. מכתב, חתום עי הפרופסור, ורצוי מאוד על LETTERHEAD של המוסד האקדמי\הארגון, שבו הממליץ מספר-קצת על עצמו, קצת עליכם, על ההיכרות שלו איתכם. לאחר מכן, הממליץ פשוט צריך להסביר-למה אתם? למה אתם טובים? למה אתם מתאימים לתכנית הזו? לאקדמיה בכלל? רצוי מאוד שלא יהיו סתם שבחים חסרי בסיס, אלא שכל שבח שכזה יגיע בלווית דוגמא המדגימה את השבח. למשל: סטנפורד היא סטודנטית עצמאית מאוד, והפתיעה אותי ביכולות המחקר העצמאיות שלה-אז לאחר מכן תבוא דוגמא קונקרטית על מחקר עצמאי שעשיתי.

מלבד המכתב, חלק מהאוניברסיטאות דורשות פרטים נוספים: בדכ מספר מועט של שאלות סגורות, בהן הממליץ צדריך לדרג כל מיני פרמטרים לגבי הסטודנט על סקלה מסויימת (יכולת הצלחה בתכנית, רמת אנגלית, מוטיבציה וכו).

ברמה האישית, אני הבאתי 3 ממליצים מהאקדמיה (מרצה מהסמינר, מרצה ממחקר עצמאי שעשיתי, מרצה מתכנית לימוד שבה השתתפתי) וממליץ שהיה קצין שלי בצבא. היו התלבטויות לגבי ההמלצה מהקצין בצבא, אולם מה שהכריע את הכף הייתה ההמלצה עצמה שהייתה חמה מאוד, וכן העובדה שבצבא התעסקתי במחקר, ולכן זה יכול להיות רלוונטי לאוניברסיטאות.

שאלה שנוספת שעולה (לפחות אצלי) אצל אנשים שמנסים את מזלם ביותר מאוניברסיטה אחת או שתיים, היא נושא הטרדת הממליצים. מה שקורה בדרך כלל, זה שכשאתם פותחים אפליקיישן באוניברסיטה מסויימת, יש חלק של ממליצים. בחלק הזה אתם ממלאים אימייל של ממליץ, ואז אמור להשלח אליו מייל עם לינק שבו הוא צריך לשים את מכתב ההמלצה (ואולי לענות על מעט שאלות). כשזה הופך להיות להרבה מיילים כאלה, מהרבה אוניברסיטאות, לא בטוח שלמרצים תהיה את הסבלנות לענות על כולם.
הפתרון שאני מצאתי היה שירות נהדר בשם INTERFOLIO. הרעיון הוא שזה סוג של PROXY: הממליץ שלכם מעלה לאתר את מכתב ההמלצה שלו. אתם יכולים לבחור באופציה שהמכתב יהיה חסוי (כדאי בדכ לבחור באופציה הזו, אוניברסיטאות מעריכות את המכתב יותר אם הן יודעות שלא נחשפת אליו) ולא תהיה לכם גישה אליו. הממליץ מעלה את זה פעם אחת בלבד. ואז אתם בעצמכם יכולים לנהל את הניתוב של המכתב הזה לכל אוניברסיטה שתרצו, עי זה שבמקום להזין לאפליקיישן את המייל של המרצה, אתם מזינים את הלינק שאינטרפוליו מספק לכם. ואז אינטרפוליו דואגים לזה שהמכתב יגיע לאוניברסיטה, מבלי שאתם ראיתם אותו בכלל.
עוד יתרון בשירות הזה זה ענייני זמנים: אני אישית פניתי למרצים יחסית די הרבה זמן לפני שהאפליקיישנס נפתחו כדי להבטיח שיהיו לי מספיק ממליצים. כלומר הם נתנו לי את מכתבי ההמלצה שלהם באזור אוגוסט. כבר אז הם העלו את המכתבים לאינטרפוליו, ואני, בדצמבר-ינואר, שלחתי בקשה לאינטרפוליו לשלוח את מכתבי ההמלצה הללו לכל אוניברסיטה. פשוט ונוח.
למאותגרים כספית (כמוני)-אל חשש. השרות הזה ממש ממש סביר מבחינת עלות (שזה מפתיע, כי רוב השרותים שנתקלתי בהם לצורך האפליקיישנס עלו הרבה הרבה כסף).
 

STANFORD5

New member
ציונים

לרובנו יש ציונים מהאוניברסיטה\מכללה בעברית, ובסקלת 0-100. עולות שתי בעיות: 1. תרגום גיליון הציונים לאנגלית. 2. תרגום סקלת ה0-100 לסקלה האמריקאית של 0-4.0.

לגבי הסעיף הראשון-הוא חובה ואי אפשר להתחמק ממנו. אף אחד לא יקבל גיליון ציונים בעברית. באוניברסיטה שלי, פשוט באים למזכירת החוג ומבקשים גיליון ציונים באנגלית. תמורת סכום מסויים, היא תספק לכם כמה גיליונות שתרצו. את הגיליון עליכם לסרוק ולהעלות לאפליקיישן שלכם. אין לי ממש מושג מה עושים במוסדות שלא מספקים את השרות הזה, אבל ממה ששמעתי עליכם יהיה ללכת לנוטריון שיתרגם ויחתום על התרגום.

לגבי נושא תרגום הסקלה-הדעות חלוקות. באף אוניברסיטה שפניתי אליה לא נתקלתי בדרישה לתרגם כא מציוני הקורסים לסקלה האמריקאית. בדיעבד-גם לא הייתי צריכה לעשות את זה. בפועל-מה שעשיתי זה פניתי לשרות בשם WES, שמקבל ממכם את גיליון הציונים (באנגלית) וממיר אותו לסקלה האמריקאית. מה שטוב בזה, זה שהשרות הזה מאוד מכבד אוניבסיטאות ישראליות (לפחות במדעי המחשב) ולכן הרבה ציונים הופכים לA. אצלי למשל כמעט כל נציונים הפכו לA (המקסימום האפשרי) מלבד שני קורסים, וזה יוצר גיליון ציונים כמעט מושלם. אני העלתי גם את גיליון הציונים המקורי מהאוניברסיטה (באנגלית) וגם את גיליון הציונים מWES ביחד לאפליקיישן. כקובץ אחד.

DISCLAMER: השרות הזה מאוד מאוד יקר 180 דולר! בדיעבד, זה לא הצדיק את זה. הם גם די איטיים, וזו פרוצדורה די רצינית: צריך לשלוח להם את גיליון הציונים במעטפה חתומה עי המזכירה (אני גם שלמתי עוד כסף על UPS, כי נזכרתי בזה ברגע האחרון), ואז עד שהם מתרגמים לוקח לא מעט זמן, ואז עד שהם מחזירים את גיליון הציונים לישראל לוקח גם לא מעט זמן, וכל הבלגן הזה ככל הנראה לא שווה את זה. מצד שני, אם כסף זו לא הבעייה שלכם-אז זו כן תוספת נחמדה.

דבר אחרון-חלק מהאוניברסיטאות דורשות בנוסף גם גיליון ציונים רשמי. מה זאת אומרת: אתם צריכים לשלוח להם, בדואר, מעטפה חתומה עי האוניברסיטה, ובה גיליון ציונים מקורי. באוניברסיטה שלי, המזכירה ישר ידעה על מה אני מדברת, לקחה גיליון ציונים מקורי, הכניסה למעטפה, סגרה וחתמה, והביאה לי את המעטפה, אותה שלחתי ישר לאוניברסיטה. שימו לב שלא כולן דורשות את זה: חלקן דורשות את הגיליון המקורי רק במידה והתקבלתם. תבדקו את זה באתר האוניברסיטה.
 
בעניין WES

אם לא מצויינת בפירוש דרישה כזו, בד"כ זה ממש לא נחוץ. לאוניברסיטאות יש בד"כ סקאלת המרה שבה משתמשים כדי להעביר את הציונים הישראליים לאמריקאים. הצוות האדמיניסטרטיבי שמטפל בקבלה מתורגל בעניין ויודע לעשות זאת.
 

STANFORD5

New member
מבחנים-כללי

כל הנאמר פה נכון לגבי מדעי המחשב, בארה"ב, דוקטורט.

את המבחנים אני מאוד ממליצה להתחיל כמה שיותר מוקדם. קודם כל, כדי שאם תהיו לא מרוצים מהציון תוכלו לחזור עליהם (על אף שכל מבחן כזה עולה הרבה הרבה כסף). הסיבה השניה היא-שקורים דברים לא צפויים בחיים (מונעים ממכם להכנס למבחן בגלל דרכון לא בתוקף, ביטול בדיעבד של מבחן בגלל דרכון שהיה לא בתוקף, הקאה באמצע מבחן וכו. הכל מבוסס על סיפור אמיתי(-:)). לכן, כדאי להתחיל עם הדברים האלה כמה שיותר מוקדם. מלבד זאת, לטופל לוקח בערך 10 ימי עסקים לקבל ציון, שזה גם זמן. עוד סיבות: יש תקופת צינון מסויימת בין מועדים. ולבסוף, לפעמים פשוט אין מקומות אפילו חודש קדימה. אז קחו את זה בחשבון..

ההמלצות שאביא כאן מבוססות על תקציב מוגבל מאוד, וזמן מוגבל אף יותר. לא השתמשתי באף חומר למידה שעלה כסף ולא הלכתי לאף קורס, ובעיקר השתמשתי בחומרים מהאינטרנט. אם אין לכם בעייה להוציא כסף תוכלו, כנראה, להשיג חומרי למידה באיכות טובה יותר, ואף ללכת לקורסים (לא ניסיתי, לא יודעת להגיד איך הם).

העניין השני זה זמן: אפשר ללמוד למבחנים הללו המון המון זמן, כי יש תמיד במה להשתפר. בניגוד לגרף ה"ציונים, כסף", שאני לא יכולה להגיד בוודאות שהוא תמיד עולה, גרף ה"ציונים, זמן למידה" בוודאות עולה תמיד. ההמלצות שאביא פה מבוססות על זמן למידה מועט מאוד, ולכן יש דברים שדלגתי עליהם, אז אם זמנכם בידכם, קחו את הנאמר בערבון מוגבל)

רוב האוניברסיטאות דורשות שני מבחנים: GRE, TOEFL. ישנן יוצאות דופן שלא דורשות GRE (MIT למשל), ומיעוטן דורשות גם GRE SUBJECT, שזה GRE בתחום הספציפי שאותו אתם רוצים ללמוד (נניח מדעי המחשב). לא עשיתי, אז אין לי רשמים בנושא. אני כן יכולה להגיד שהאוניברסיטה היחידה שטענה ש "GRE SUBJECT אינו חובה אך מהווה יתרון משמעותי" קבלה אותי בסוף, בלי שעשיתי את המבחן הזה..תסיקו מה שאתם רוצים (-:

שני המבחנים הללו נערכים עי אותה חברה: ETS. נרשמים למבחנים הללו באינטרנט, והם עולים לא מעט כסף (סביב ה200 דולר).
 

STANFORD5

New member
TOEFL

נתחיל מהקל לכבד: TOEFL. זה מבחן שרק סטודנטים זרים צריכים לעשות, והוא מהווה הוכחה לאוניברסיטה שהאנגלית שלכם מספיק טובה כדי ללמוד לתואר במוסד ששפת ההוראה שלו אנגלית. יש כל מיני יוצאי דופן, וקריטריונים לאנשים שלא חייבים לעשות את המבחן (למשל כאלה שלמדו תואר במוסד ששפת הוראתו אנגלית וכו), אבל צאו מתוך הנחה שכנראה תהיו חייבים לעשות אותו.

המבחן מחולק ל4 חלקים: קריאה, כתיבה, דיבור, האזנה. לכל חלק מוקצבים 30 נקודות, וסהכ הניקוד במבחן הוא 120.

לרוב אוניברסיטאות לא דורשות סף קשיח, אולם יש כאלה שכן (MIT למשל דורשת 100.). אני כן יכולה לאמר, שבטופל דרישה לציון קשיח היא הרבה יותר נפוצה מאשר בGRE.

המבחן ממוחשב. אני עשיתי אותו בתל אביב, באזור קרליבך, ביום שבת (כן, יש אופציות בשישי ושבת למי שעובד). אתם מגיעים למקום, עוברים תדרוך קצר, נותנים את הדרכון שלכם, מתיישבים מול מחשב, ומתחילים את המבחן. המבחן הוא סביב 4 שעות, כולל הפסקה באמצע.

מה כולל המבחן?

קריאה: מי זוכר את קטעי הקריאה מהפסיכומטרי? אז חלק הקריאה מבוסס על 3-5 קטעי קריאה שכאלו, המלווים ב10-15 שאלות. נושאי הקטעים הללו הם אקדמיים: גאוגרפיה, תרבות, מדע וכו.
המלצה שלי: אומרים שאין יותר מדיי איך להתכונן לפרק הזה. אני לא מסכימה. קודם כל, לשאלות יש מבנה שחוזר על עצמו, ולכן אם תדעו איך השאלות בנויות, תחסכו לעצמכם את הזמן של להבין את השאלה עצמה. למשל, בסוף כמעט תמיד יש שאלה שבה מציגים לכם כמה סטייטמנטים, ואתם צריכים לבחור איקס מהם שיהוו סיכום לקטע הקריאה. אם תדעו מראש שזה מה שהשאלה הזו מבקשת מכם, ייחסכו לכם שניות או דקות יקרות של הבנת השאלה.
דבר שני, יש את עניין אוצר המילים. עכשיו: בניגוד לאוצר המילים בחלק המילולי של הGRE, שלדעתי, ואני אפרט על זה בחלק של הGRE, אין טעם ללמוד אליו בכלל כי זה חסר סיכוי מלכתחילה (ההסתברות שתיתקלו במבחן שבמילה שנתקלתם בה לדעתי לא שווה את הלמידה), שמתי לב שבגלל שקטעי הקריאה בטופל הם הנושאים די מוגדרים, יש ז'רגון שההסתברות שלו להופיע מאוד גבוהה. למשל: אני לא ידעתי כלום בגאוגרפיה ואנתרופולוגיה, ולכן גם אוצר המילים שלי בתחום היה אפסי. כל מיני מילים על סוגי אדמה, אבנים, ארוזיה קורוזיה וכו. כשראיתי שזה נושא די אהוב על קטעי קריאה במבחן, התחלתי לרשום לעצמי מילון עם כל מיני מילים בנושא. וזה אכן עזר. לכן לדעתי יש משמעות גדולה למעבר על קטעי קריאה ממבחנים לדוגמא, ויצירת מעין מילון קטן של מילים שראיתם בקטעים ואתם לא מבינים. אני גם סימנתי כוכביות ליד מילים שראיתי שמופיעות יותר מפעם אחת.

שמיעה: בחלק הזה תשימו אוזניות, ותשמעו מספר קטעים. זה יכול להיות הרצאה, שיחה בין שני סטודנטים וכו. נושאי השיחות יהיו כל מיני עניינים אקדמיים (שיחה בן סטודנט לספרנית, שיחה בין שני סטודנטים על חדר האוכל וכו) וההרצאות יהיו אקדמיות. לאחר כל קטע תישאלו מספר שאלות אמריקאיות.
המלצה שלי: למען האמת לחלק הזה לא התכוננתי יותר מדיי, ולדעתי גם אין איך להתכונן אליו יותר מדיי. תקשיבו לכמה קטעים שמבחני הדוגמא של ETS מספקים לכם כדי שתדעו איך זה הולך להרגיש ומה אתם הולכים לחוות, וזהו.

דיבור: החלק הכי בעייתי לדעתי. ישנם 6 קטעים שבהם עליכם לדבר בערך דקה בכל קטע. שני הקטעים הראשונים הם נושאים "חופשיים" ו"יומיומיים": איפה הייתם רוצים לבלות חופשה? מה עדיף-לגור בבית פרטי או בבית דירות? וכו הקטעים אחכ הם יותר אקדמיים, וחלקם אף משולבים עם האזנה. למשל, אתם תשמעו מרצה במנהל עסקים מדברת על שני סוגי מיתוג. בסוף ההרצאה תישאלו שאלה (השאלות די זהות-בנוסח-על אילו שני סוגי מיתוג המרצה דיברה...איך היא הדגימה אותם..) ותצטרכו לדבר על זה בדקה.
יש בחלק הזה שני קשיים עיקריים, לדעתי: הראשון הוא שיש לכם רק דקה לדבר בכל פעם. אם נתקעתם והתבלבלתם-הלך הקטע. השני הוא כבר תלוי מקום בו אתם נבחנים. אני כאמור נבחנתי ב"סייט אנד סאונד": ממש צפוף, אתה והנבחן לידך מופרדים רק במן קרטון דק, וכמתחיל החלק של הדיבור כולם מתחילים לדבר ביחד, וכמובן שאנשים לא מתחשבים ומתחילות צעקות. מה שמקשה מאוד על הריכוז.
חשוב מאוד לדעתי להתכונן לחלק הזה. לתרגל דיבור, כי זה חלק שפחות יוצא לנו לתרגל. בנוסף, מה שאני עשיתי ומאוד! עזר לי היה להכין מבנה מסויים לתשובות שלי כבר מההתחלה. מעין טמפלטים קבועים כאלה של תשובות שאני יודעת שאני הולכת להגיד, ואז "למלא" אותם עם התשובה הספציפית לשאלה ששאלו אותי. משהו כמו: בהרצאה המרצה מדברת על איקס. איקס זה...<מה זה איקס>. היא טוענת ש...היא מדגימה זאת בעזרת <וואי> <זד>. וואי זה..זד זה..

כתיבה: החלק שהיה לי הכי קל. שני קטעי כתיבה, אחד על נושא אקדמי יותר, במסגרתו תדרשו לקרוא קטע ואז לכתוב קטע חיבור על משהו שיבקשו ממכם שקשור לקטע הקריאה. החיבור השני הוא על נושא יותר חופשי-מציגים לכם נושא ואתם צריכים לכתוב עליו.
המלצות: גם כאן, העצה הכי טובה שאני יכולה לתת לכם, ושמאוד עזרה לי, היא להכין מראש טמפלט: פסקת הקדמה, פסקת סיכום, כמה פסקאות גוף עם מילות קישור "מפוצצות" ביניהן (NEVERTHELESS וחברותיהן). זה פשוט מאוד מאוד עוזר במגבלת הזמן-אתם כותבים את הטמפלט, ואז ישר מתחילים למלא אותו עם התוכן הרלוונטי, ולא מרגישים אבודים בלי קצה של התחלה.

עניינים נוספים: בבקשה ממכם, תבדקו מראש שהדרכון שלכם בתוקף. אני לא בדקתי, והוא לא היה בתוקף, ובטלו לי את המבחן. רק אחרי הרבה הרבה בכי ומאמצים ועוד יותר כסף שהלך על שיחות לחו"ל (ועצה טובה מפיליפ) הצלחתי להחזיר את הציון. אז תשימו לב לזה.
 

Philip Jr

New member
תודה רבה בינתיים!

מעריכים את תרומתך לפורום, וכמובן שאדאג שהשרשור הזה ישמר למען אחרים בהמשך תחת ההודעות הנבחרות.
 

hooting owl

New member
סטנפורד, אפשר להוסיף לשרשור שלך המלצות מהתחום שלי (נוירו')?

 
למעלה