הנשימה נעתקת
עונג חזק, מתוק, מרוכז, מציף אותי.
כאילו יצקו לי דבש חם לתוך הורידים.
לא יכול לזוז.
לא יכול לא לזוז.
לא יכול לשתוק,
בא לי לצעוק, להתחנן שיעצרו,
שיפסיקו, רק לרגע, שאוכל לקחת אוויר,
אבל לא מסוגל להוציא הגה.
בלי לשים לב נושך שפתיים עד זוב דם,
עוצם עיניים חזק.
הפנים שלי קבורות בחלל בין השדיים שלה.
חלל חם ורך ולח, מטיפות הזיעה שלה,
שזולגות מהצוואר, ומהבל הנשימה הקטועה שלי.
השדיים שלה נחבטים, עוטפים לי את הפנים.
מרגיש עם האף את הלמות ליבה.
האף שלה מתחפר לי בשיער.
שומע את האנקות שלה דרך הגולגולת.
והיא הולמת בי, דוהרת, בכוח.
הדיפות עמוקות, שמשמיעות קולות מצמוץ וחבטות.
אני נאחז בה במתניים, בכוח, האצבעות חופרות בבשר שלה,
מנסה לשווא למתן את הקצב.
הירכיים שלי מפוסקות, מורמות, לחוצות בין הישבנים והגב התחתון שלה,
לבין הבטן והירכיים שלו.
השוקיים שלי נחות על החזה שלו.
וגם הוא הולם בי. הדיפות עמוקות וחזקות.
הידיים שלו והידיים שלי נפגשות על המתניים שלה,
והוא סוגר על שלי, ואני נאחז בו.
מרגיש איך הידיים מכתיבות את הקצב שלו.
שני מוקדים של עונג, הפוכים, כמו נגטיב,
בתנועה אחת מתואמת, מתוזמנת,
תנועה של חיכוך רטוב,
אחת עוטפת אותי, ואחת בתוכי.
להם יש אורך נשימה,
הם כבר פרקו את מטען התשוקה שלהם,
אני יכול להרגיש את המטען שלו,
ניגר מתוכה, על הבטן והביצים שלי.
אני יכול להרגיש מטען חדש של תשוקה,
הולך ונבנה ומתגבר, בכל אחד מהם, בנפרד.
מרגיש את זה בתנועות שהולכות וגוברות,
בנשימות שהולכות וכבדות,
באנקות ובגניחות שהולכות ונהיות דחופות וחייתיות יותר,
אבל הם עוד רחוקים מפסגת העונג השנייה שלהם.
ואני - אני על סף תהום.
מתאמץ להתאפק, לדחות את הקץ,
גם ככה העונג כל כך חריף, כל כך מרוכז,
שהוא כמעט בלתי נסבל.
הגוף שלי מתפתל בינהם, מנסה מעצמו,
למצוא הפוגה, אפילו של שניונת,
מהזרמים המתוקים שגועשים בי.
שבוטשים בי.
אבל הם לא נחים לרגע.
זיעה קרה מכסה את כל הגוף שלי,
מרגיש את הלשון שלה מלקקת אותה מהפנים שלי.
לרגע אחד מצליח לפקוח עיניים,
ולראות מולי את העיניים שלה,
חדות, מרוכזות, בולעות אותי ואת ההבעות שלי,
המבט שלה חודר עמוק לתוכי.
ואז אני משחרר, מרפה,
מתפוצץ.
נהמות של חיה בוקעות לי מהגרון, מעומק החזה,
הגוף שלי מפרכס. פועם, גל אחרי גל.
אני על סף ההכרה.
אבל הם לא מרפים.
כמו מכונות משומנות.
משומנות היטב.
אני נצמד אליה חזק,
אבל הוא ממשיך להלום בתוכי,
וההדיפות שלו, מניעות אותי בתוכה.
מבעד לזמזומים באזניים, מצליח לקלוט את ה-
"עוד! רק עוד קצת!... " שלה,
מה שרק מגרה אותו יותר, וגורם לו להגביר את הקצב.
כל תנועה, כל חיכוך הכי קטן -
שלי בתוכה, שלו בתוכי,
שולח ניצוצות לאורך עמוד השידרה שלי,
גורם לי לפרכס שוב.
ואז אני שומע את הגניחות העמוקות שלה בתוך האוזן שלי,
מרגיש את הרטט שעובר בה.
עוד הדיפה אחת חזקה, ועוד אחת,
והיא קורסת מעליי, חסרת נשימה.
אני נושם לרווחה.
רק הוא עדיין הולם בי.
לאט, לאט הערפל במוח שלי מתחיל להתפזר.
מרים את הראש שהיה טמון בשקע הצוואר שלה,
ומצליח לחטוף הצצה בפנים המיוזעות שלו.
בהבעת הריכוז שלו.
הפנים שלו מתכווצים הוא נראה כועס.
פולט נשיפות בשריקה.
העיניים שלו עצומות. הוא לא מרגיש שאני בוחן אותו.
הראש שלו נמתח למעלה,
הדיפה אחת עמוקה,
מרגיש אותו פועם, עמוק בתוכי.
עוד הדיפה ועוד אחת.
העיניים היפות שלו נפקחות,
המבט שלו מזוגג, מנסה להתפקס על המבט שלי.
מחייך אליי.
שנינו נרעדים כש-לאט, לאט, הוא נשלף מתוכי.
היא מתגלגלת ממני, והוא מתפרקד ביננו.
תערובת של איברים, מתלתפים, מתנשמים,
מתלקקים ומנשקים.
מתכרבל בקירבה שלהם,
ונרדם.
עונג חזק, מתוק, מרוכז, מציף אותי.
כאילו יצקו לי דבש חם לתוך הורידים.
לא יכול לזוז.
לא יכול לא לזוז.
לא יכול לשתוק,
בא לי לצעוק, להתחנן שיעצרו,
שיפסיקו, רק לרגע, שאוכל לקחת אוויר,
אבל לא מסוגל להוציא הגה.
בלי לשים לב נושך שפתיים עד זוב דם,
עוצם עיניים חזק.
הפנים שלי קבורות בחלל בין השדיים שלה.
חלל חם ורך ולח, מטיפות הזיעה שלה,
שזולגות מהצוואר, ומהבל הנשימה הקטועה שלי.
השדיים שלה נחבטים, עוטפים לי את הפנים.
מרגיש עם האף את הלמות ליבה.
האף שלה מתחפר לי בשיער.
שומע את האנקות שלה דרך הגולגולת.
והיא הולמת בי, דוהרת, בכוח.
הדיפות עמוקות, שמשמיעות קולות מצמוץ וחבטות.
אני נאחז בה במתניים, בכוח, האצבעות חופרות בבשר שלה,
מנסה לשווא למתן את הקצב.
הירכיים שלי מפוסקות, מורמות, לחוצות בין הישבנים והגב התחתון שלה,
לבין הבטן והירכיים שלו.
השוקיים שלי נחות על החזה שלו.
וגם הוא הולם בי. הדיפות עמוקות וחזקות.
הידיים שלו והידיים שלי נפגשות על המתניים שלה,
והוא סוגר על שלי, ואני נאחז בו.
מרגיש איך הידיים מכתיבות את הקצב שלו.
שני מוקדים של עונג, הפוכים, כמו נגטיב,
בתנועה אחת מתואמת, מתוזמנת,
תנועה של חיכוך רטוב,
אחת עוטפת אותי, ואחת בתוכי.
להם יש אורך נשימה,
הם כבר פרקו את מטען התשוקה שלהם,
אני יכול להרגיש את המטען שלו,
ניגר מתוכה, על הבטן והביצים שלי.
אני יכול להרגיש מטען חדש של תשוקה,
הולך ונבנה ומתגבר, בכל אחד מהם, בנפרד.
מרגיש את זה בתנועות שהולכות וגוברות,
בנשימות שהולכות וכבדות,
באנקות ובגניחות שהולכות ונהיות דחופות וחייתיות יותר,
אבל הם עוד רחוקים מפסגת העונג השנייה שלהם.
ואני - אני על סף תהום.
מתאמץ להתאפק, לדחות את הקץ,
גם ככה העונג כל כך חריף, כל כך מרוכז,
שהוא כמעט בלתי נסבל.
הגוף שלי מתפתל בינהם, מנסה מעצמו,
למצוא הפוגה, אפילו של שניונת,
מהזרמים המתוקים שגועשים בי.
שבוטשים בי.
אבל הם לא נחים לרגע.
זיעה קרה מכסה את כל הגוף שלי,
מרגיש את הלשון שלה מלקקת אותה מהפנים שלי.
לרגע אחד מצליח לפקוח עיניים,
ולראות מולי את העיניים שלה,
חדות, מרוכזות, בולעות אותי ואת ההבעות שלי,
המבט שלה חודר עמוק לתוכי.
ואז אני משחרר, מרפה,
מתפוצץ.
נהמות של חיה בוקעות לי מהגרון, מעומק החזה,
הגוף שלי מפרכס. פועם, גל אחרי גל.
אני על סף ההכרה.
אבל הם לא מרפים.
כמו מכונות משומנות.
משומנות היטב.
אני נצמד אליה חזק,
אבל הוא ממשיך להלום בתוכי,
וההדיפות שלו, מניעות אותי בתוכה.
מבעד לזמזומים באזניים, מצליח לקלוט את ה-
"עוד! רק עוד קצת!... " שלה,
מה שרק מגרה אותו יותר, וגורם לו להגביר את הקצב.
כל תנועה, כל חיכוך הכי קטן -
שלי בתוכה, שלו בתוכי,
שולח ניצוצות לאורך עמוד השידרה שלי,
גורם לי לפרכס שוב.
ואז אני שומע את הגניחות העמוקות שלה בתוך האוזן שלי,
מרגיש את הרטט שעובר בה.
עוד הדיפה אחת חזקה, ועוד אחת,
והיא קורסת מעליי, חסרת נשימה.
אני נושם לרווחה.
רק הוא עדיין הולם בי.
לאט, לאט הערפל במוח שלי מתחיל להתפזר.
מרים את הראש שהיה טמון בשקע הצוואר שלה,
ומצליח לחטוף הצצה בפנים המיוזעות שלו.
בהבעת הריכוז שלו.
הפנים שלו מתכווצים הוא נראה כועס.
פולט נשיפות בשריקה.
העיניים שלו עצומות. הוא לא מרגיש שאני בוחן אותו.
הראש שלו נמתח למעלה,
הדיפה אחת עמוקה,
מרגיש אותו פועם, עמוק בתוכי.
עוד הדיפה ועוד אחת.
העיניים היפות שלו נפקחות,
המבט שלו מזוגג, מנסה להתפקס על המבט שלי.
מחייך אליי.
שנינו נרעדים כש-לאט, לאט, הוא נשלף מתוכי.
היא מתגלגלת ממני, והוא מתפרקד ביננו.
תערובת של איברים, מתלתפים, מתנשמים,
מתלקקים ומנשקים.
מתכרבל בקירבה שלהם,
ונרדם.
