modulo1000
New member
הנקה ממושכת
שלום רב לכן, אתמול יצאנו מבי"ח לאחר שהייה של שלושה ימים מאז יום הלידה. בבי"ח הכל התנהל כמו שצריך (כלומר היו זמני אכילה מסודרים וזמני מנוחה לי ולה ובקיצור - הנאה מושלמת) והנה הגענו הביתה אתמול והתחלנו את החיים כמשפחה אך הגברת המכובדת לא נותנת לי אפילו רגע אחד שבו אני אניח אותה ולו להחלפת חיתול או ,תסלחו לי, שאוכל ללכת לשירותים ושלא נדבר על אפילו חצי שעה של שינה שקטה לא בלילה ואף לא ביום,הרגליים שלי התנפחו מאז אתמול ואין לי אפשרות לנוח מנוחה אמיתית מבלי שהיא תהיה עלי. בקיצור ,אפילו כעת כשאני כותבת לכן שורות אלו היא על הידיים שלי -ישנה ואם אניח אותה היא תתעורר בעוד כרבע -חצי שעה ושוב ציצי עד שהיא מתנתקת ממנו לבד וממשיכה לישון על הידיים. האם זה נורמלי? כך זה רק בימים הראשונים להולדתה? מה עושים או שבעצם אין מה לעשות כזו היא ויש להשלים עם המצב? תודה על העזרה.
שלום רב לכן, אתמול יצאנו מבי"ח לאחר שהייה של שלושה ימים מאז יום הלידה. בבי"ח הכל התנהל כמו שצריך (כלומר היו זמני אכילה מסודרים וזמני מנוחה לי ולה ובקיצור - הנאה מושלמת) והנה הגענו הביתה אתמול והתחלנו את החיים כמשפחה אך הגברת המכובדת לא נותנת לי אפילו רגע אחד שבו אני אניח אותה ולו להחלפת חיתול או ,תסלחו לי, שאוכל ללכת לשירותים ושלא נדבר על אפילו חצי שעה של שינה שקטה לא בלילה ואף לא ביום,הרגליים שלי התנפחו מאז אתמול ואין לי אפשרות לנוח מנוחה אמיתית מבלי שהיא תהיה עלי. בקיצור ,אפילו כעת כשאני כותבת לכן שורות אלו היא על הידיים שלי -ישנה ואם אניח אותה היא תתעורר בעוד כרבע -חצי שעה ושוב ציצי עד שהיא מתנתקת ממנו לבד וממשיכה לישון על הידיים. האם זה נורמלי? כך זה רק בימים הראשונים להולדתה? מה עושים או שבעצם אין מה לעשות כזו היא ויש להשלים עם המצב? תודה על העזרה.
היא התאוששה מהלידה, ועכשיו היא דורשת חום, מגע וקרבה כמו שהייתה רגילה ברחם. תחשבי על זה שממצב מוגן, סגור וחם היא יצאה למקום שבו היא כבר לא מעורסלת, לא מנודנדת, ולא מחוממת. בקיצור, היא זקוקה למגע ולחום המוכרים והאהובים. אין ספק שעבורנו הימים האלה לא קלים. גם את עייפה וייקח לך עוד חודש חודשיים להתאושש ולחזור לעצמך. עם הגדולה שלי המצב היה דומה. חודשיים היא כמעט לא ירדה לי מהידיים. הייתי יושבת לאכול כשהיא מחוברת לציץ אחד, מקלחת של 3 דקות ואם לא היה מי שיחזיק אותה זה היה לפעמים מגיע מהר מאוד לצווחות אימים. אבל שתי דקות של בכי לא הורגות רק מחשלות, כך אומרים :O) (ואם זה היה תלוי בי הייתי מונעת ממנה גם את הבכי הקצר הזה...). כמו שהבנת, צריך להשלים עם המצב. להשתדל למצוא זמן לנוח, לבקש מאמא או אדם קרוב אחר לבוא להשגיח עליה ולהחזיק אותה בזמן שאת תנוחי אפילו חצי שעה שעה ביום. להשתדל לשים ראש בכל הזדמנות שהיא ישנה, לדאוג לעצמך ולשתות ולאכול כמו שצריך. את יכולה לנסות לעטוף אותה בשמיכה דקה כך שכל הגוף שלה יהיה אחוז היטב, זה יכול להקל ולאפשר להניח אותה קצת בעגלה. את יכולה לקנות (או לבקש כמתנה אם מישהו שואל מה את רוצה :O) מנשא בד שתוכלי לפנות לך את שתי הידיים. והמון מזל טוב וסבלנות. זה עובר בסוף:O)