שלי שלי שלי
New member
הנקה והענקה
הרבה פעמים (כמו היום) אני ניתקלת באימהות שיושבות באיזה בית קפה או בגינה או אפילו בביתן שלהן ודוחפות לתינוק את הבקבוק כשהוא שכוב בעגלה או מוטל על הידיים, כשיד אחת מדפדפת בעיתון והשניה מחזיקה בקבוק בזוית פה עקומה, בצורה כזאת שכאילו האכלה היא מן מטרד כזה שצריך "לסתום לו את הפה". ואני חושבת לעצמי, שבאמת, לא חובה להניק בשביל להעניק. אבל באותן דקות מעטות ביום, שאת נותנת לילדך לאכול. תחליף חלב או חלב אם. המינימום שאת יכולה להעניק לו, זה את הקירבה לגופך, את המבט בעיניים את מילות הרוך והחיבה כשהוא גומע ממך את החלב. לצערי, התינוקת שלי ניזונה מחלב אם שאוב ולא ישירות מגופי, אבל התחושה שאני מעבירה לה כשאני מזינה אותה, היא אהבה והענקה. ובעולם כזה מטורף וביממה שלא מספיקה לשום דבר, זה קשה, אין ספק, אבל זאת דרכי , דרך אם, להעביר את האהבה לתינוק שלי. וזאת כבר לא שאלה של חלב אם או תחליף חלב.
הרבה פעמים (כמו היום) אני ניתקלת באימהות שיושבות באיזה בית קפה או בגינה או אפילו בביתן שלהן ודוחפות לתינוק את הבקבוק כשהוא שכוב בעגלה או מוטל על הידיים, כשיד אחת מדפדפת בעיתון והשניה מחזיקה בקבוק בזוית פה עקומה, בצורה כזאת שכאילו האכלה היא מן מטרד כזה שצריך "לסתום לו את הפה". ואני חושבת לעצמי, שבאמת, לא חובה להניק בשביל להעניק. אבל באותן דקות מעטות ביום, שאת נותנת לילדך לאכול. תחליף חלב או חלב אם. המינימום שאת יכולה להעניק לו, זה את הקירבה לגופך, את המבט בעיניים את מילות הרוך והחיבה כשהוא גומע ממך את החלב. לצערי, התינוקת שלי ניזונה מחלב אם שאוב ולא ישירות מגופי, אבל התחושה שאני מעבירה לה כשאני מזינה אותה, היא אהבה והענקה. ובעולם כזה מטורף וביממה שלא מספיקה לשום דבר, זה קשה, אין ספק, אבל זאת דרכי , דרך אם, להעביר את האהבה לתינוק שלי. וזאת כבר לא שאלה של חלב אם או תחליף חלב.
