הנקה בלילה

[טלגל]

הנקה בלילה

היום הייתי בהרצאה/שיחה מאד מעניינת בטיפת-חלב, המרצה דיברה על בעיות שינה אצל ילדים ואיך זה מתחיל. היא בפירוש לא מסכימה עם עיקרון הרצף, ואומרת שזה מאד מאד לא מתאים לחברה שלנו, בכל אופן היא אמרה לא לעשות שום דבר אוטומטי בגלל רגשות אשמה אלא לחשוב טוב אם זה מתאים לנו. עוד משהו שעלה זה שאם תינוק בן 8 חודשים בערך, מתעורר בלילה לינוק זה כבר לא מרעב, וצריך לחשוב איך לגרום לו לישון בלילה בלי להתעורר לציצי שהופך להרגל לא מוצלח בהמשך, הייתה הרצאה מאד מעניינת התחברתי להרבה ממה שנאמר שם.

 

[אמא של ליה]

האם היא דיברה על אי רצון לישון?

אנחנו פשוט נדהמים כל ערב מחדש מכך שליה לא מוכנה ללכת לישון בערב (היא ממש נלחמת בעייפות שלה) ואילו במהלך היום אין לה בעייה בכלל לישון (למרות שזה לפרקי זמן קצרים). בנוסף, היא רוצה שרק אני, אבל רק אני ארדים אותה. הערב פשוט נקרעתי לגזרים - יצאנו לסרט ואבא שלי בא לעשות בייביסיטר והיא עשתה לו את המוות עם צרחות (עד שהיא לבסוף נרדמה). היא עושה את אותו הדבר גם לאבא שלה ואנחנו ממש לא יודעים מה לעשות, כך שאם היא דיברה גם על הנושאים האלה, אשמח לשמוע... לילה טוב

 

[GshelT]

בת כמה ליה ? יש שלב כזה והוא עובר

יש גיל שבו הם מבינים שהלילה הוא רידה ארוכה והם נלחמים לא להירדם ובד"כ רק אמא מצליחה להרדים. זה עובר. צריך רק לזרום עם הילד, גם אני לא מסכימה עם הקביעה (איך משהו יכול להיות נכון חד משמעית לכל הילדים ?!) שבגיל שמונה חודשים זה לא רעב. תומר (10 חודשים) מתעורר בלילה לינוק ולא מנשנש אלא ממש אוכל מלא, אז מה ? להרעיב אותו כדי שלי יהיו חיים יותר קלים ואני אשן בלילה ?

 

[אמא של ליה]

ליה בת 7 וחצי חוד´ וזה רק מחמיר

זה נראה שככל שהיא גדלה היא רוצה רק אותי וזה מתבטא בעיקר בלילה לפני שהיא הולכת לישון. הבכי הזה ממש קורע את הלב. אתמול בערב היא בכתה במיטה ואבא שלי ניסה להרגיע אותה להרדים אותה ואני ישבתי בסלון בוכה ובעלי ניסה להרגיע אותי. מתי בערך השלב הזה עובר? אני ממש נקרעת.

 

[טלגל]

חס וחלילה להרעיב אלא

שבגיל הזה חשוב כבר להתחיל לעשות סדר-יום שבו תומר מצטרף לארוחות המשפחתיות. תומר יכול כבר לשבת איתכם לארוחת-ערב ואחרי האכילה, תוספת של היניקה זה בכל אופן מה שמתחיל להיות הרגל שבו לא אוכלים בלילה אלא לפני השינה, או המקלחת. או מה שמתאים לכם. אבל אולי אתם בכלל עושים את זה ותומר בכל זאת רעב?

 

[טלגל]

לאמא של ליה,

היא דיברה על כך שבעצם ללכת לישון זוהי פרידה ואבדן שליטה, גם מצידנו ולכן אנו מרדימים על הידיים, או במיטה שלנו או על הציצי וכולי... כדי להיות עם הילד עד הדקה שהוא נרדם, וגם אבדן שליטה מצד הילד ולכן הבכי, אי-הרצון ללכת לישון,וכו´ והכל כדי לשלוט ברגע המפחיד הזה שבו נפרדים לפרק זמן קצר מהחיים הסובבים. היא אומרת שצריך מאד להיות מודעים ולרצות להשכיב כמו שצריך. היא דברה על טקס של שינה קבוע בו מורידים אורות, מדברים לתינוק ואומרים לו שכולם הולכים לישון ומרגיעים את הבית. היא בפירוש אמרה שזה לא קל כשיש עוד ילדים קטנים בבית. בכל אופן השינה חשובה לסדר-יום של תינוק ועוד יותר מזה שינה טובה חשובה לאמא שלא תהיה עצבנית לאחר כמה לילות בלי שינה טובה.בהצלחה

 

[אמא של ליה]

תודה רבה לטלגל ../images/Emo140.gif

 

[ליאור31]

אני לא ממש מאמינה ב-"הרגלים"

אני מאמינה שהתינוק או הילד יודעים טוב מאוד מה הם צריכים, אני מאמינה שזה צורך ולא הרגל או פינוק. אם הילד מתעורר בלילה סימן שמשהו מציק לו/לה וכנראה שהציצי עוזר להרגע ולחזור לישון מיד. בתור דוגמא-זיו (בן 7 חודשים אוטוטו) מהרגע שנולד פחות או יותר היה מתעורר בלילה כל שעתיים או שעה וחצי וכך זה נמשך עד שפתאום בגיל חצי שנה לערך הילד לבד לבד בלי שאני ינסה לגמול אותו בלילה מהציצי ובלי שאני ינסה לתת לו מוצץ פשוט ישן כמעט לילה שלם ומתעורר פעם או פעמיים בלילה בלבד, אז לכל אלה ש"הזהירו" אותי שההנקות לילה יהפכו להרגל אני אומרת-הנה, אין כזה דבר הרגל, פשוט הילד היה צריך את זה ועכשיו כשהוא כבר לא צריך את זה הוא לבד נהיה עצמאי וגדול ולא צריך לקום ולבקש ציצי בלילה ובמקרה הכי גרוע כשהוא קם הוא חוזר לישון לבד אחרי דקה.

 

[טלגל]

אני מסכימה איתך,

מדובר בתינוקות שמתחילים באוכל מוצק, אוכלים עם המשפחה בערב ואז אין סיבה שיתעוררו ללילה, סדר-יום מגיל מסוים זה מאד מאד חשוב לדעתי.

 

[אפרת_ח]

תינוקות לא תמיד יודעים....

צ´מעי סיפור: כשנוני (הגדולה) נולדה, ישבתי בתינוקיה וניסיתי להניק, והיא עזבה את הפיטמה וצרחה מרעב. אז באה האחות ואמרה לי "גברת חסיד, את צריכה להיות יותר תקיפה איתה!" והראתה לי איך להכניס את הפה של התינוקת למקום. ראה זה פלא - מיד היא השתתקה וינקה לשובע. הגעתי למסקנה, שאם אפילו לינוק התינוקות לא תמיד יודעים, הם לפעמים באמת לא יודעים שום דבר

 

[נדיה ומשה]

אין דבר כזה כמו "הרגלים" אצל../images/Emo31.gif

תינוקות בני 8 חוד´ אנחנו פעם ניסינו ללכת למישהי שגם טענה שעיקרון הרצף מתאים לג´ונגל ובחברה שלנו התינוקות צריכים להתרגל למסגרות מוקדם ככל שאפשר. הלכנו בקשר לבעיה של בת שלנו שאז לא ידענו שזה התפתחותי- נוירולוגי, והגברת הזאת הבטיחה לנו לפתור אותה (היום אני יודעת שזה היה שטויות אבל אז היינו ממש מיואשים והיא היתה ממש משכנעת וכריזמטית כזאת) ופיתחה לי טונה של רגשות אשמה כי מסתבר ש"כל מה שעשינו עם אודליה מרגע לידתה היה לא נכון ובגלל זה היא מרטיבה". בסוף נמאס לנו ועזבנו אותה, כי באנו לפגישות עם משה והיא כל הזמן הציקה לי שאני מחזיקה אותו על הידיים ו"הוא צריך לדעת שאת סומכת עליו שהוא ירגיע את עצמו" אז נשבר לי... בקיצור מאז כל פעם שנדמה לי שאני משתכנעת מאלה, אני שואלת אותם 2 שאלות: 1. עד איזה גיל צריך להניק? 2. מה לעשות כשהתינוק בוכה ורוצה על הידיים? בד´´כ התשובות שאני מקבלת מוחקות בהצלחה את כל הרושם הטוב, ואני חוזרת הביתה מאושרת ובטוחה בדרכי, ומתכרבלת עם בני הקט במיטה...

 

[אמא זולו]

ואין כמו אינטואיציה בריאה של אמא!!!

ולגבי כל מתנגדי עיקרון הרצף...אני לא מהפאנטים שהפכו אותו לתנ´ך שלהם אבל לכל מי שאומר לי ´מה, אנחנו אפריקנים?´ אני אומרת ´לא, אבל הם מחוברים הרבה יותר מאיתנו לטבע ולמה שבאמת היינו צריכים להיות. הלא כל החברה המערבית עיוותה לגמרי הכל...ולכן אולי כדאי להסתכל עליהם ולהזכר בדברים ששכחנו´.

 

[dana29]

אם אנילא טועה, היא פסיכיאטרית.

האמת שזה נורא קשה לעמוד ולהחליט מה טוב בשבילנו ובשביל ילדינו כאשר כולם מדברים על נטיה לעיקרון הרצף או על נטיה לצד של המרצה שציינת....אני כבר לא בטוחה מה אני חושבת באמת, וברגעים של צלילות שאינה בשיאה (אמצע הלילה, תינוק בוכה), ממש קשה לא להיות מבולבל...והפיצול בדיעות רק מוכיח שעוד לא שאלנו את התינוקות איך הם חשים.....אולי הכי טוב שכל אחד יעשה היפנוזה ולפי הדרך שגידלו אותו ידע להעריך מה טוב או מזיק לתינוקות?????

 

[Shellylove]

זה חלק בלתי נפרד מלהיות אימא, לא?

כל הבלבול הזה והבדיקה האינסופית: "האם אני נוהגת נכון? מה יכולתי לעשות אחרת? האם אני גורמת איזשהו נזק לילד/ה?..." וכו´ וכו´ מה שבטוח הוא שיש הרבה דרכים לאימהות טובה ולכל אחת יש את מה שמתאים לה, לתינוק ולסביבה. אז אנחנו כנראה לנצח נמשיך להתלבט, להחליט ואחר-כך לתהות אם החלטנו נכון. דבר אחד אני בטוח יכולה להגיד - ההחלטה להניק היא ההחלטה הכי נכונה שעשיתי לגבי שלי!

 

[נדיה ומשה]

זה בא עם הנסיון../images/Emo13.gif

למרות שגם בילד השלישי עושים המון שטויות

אבל יש קצת יותר בטחון עצמי, שנובע מנסיון+ קריאה ולמידה. מה שתמיד מרגיע אותי שהורים שלי עשו כמות מדהימה של טעויות ועדיין גדלתי בסדר. סימן שילדים הם לא איזה פרחי חממה שיתפרקו מכל טעות חינוכית. הם די חזקים בבסיסם, ומספיק שנהיה "אמהות די טובות" ולא "אמהות מושלמות" שממילא לא קיימות עד כמה שידוע לי.

 

[טלגל]

להיות אמא מספיק טובה,

זה הדבר הכי חשוב שאנו יכולים לעשות למען ילדינו, כן להיות אמא מושלמת זה לאו דוקא לטובת הילדים, אז פשוט נמשיך להתלבט, ללמוד ולהתפתח וזה בטוח הכי טוב לילדינו.

 

[אפרת_ח]

להעלות את נדיה לטאג-ליין! ../images/Emo13.gif

עם דגש על "ילדים הם לא איזה פרחי חממה"