כעיקרון..
אני לא כל כך מוטרד מנושא ההנצחה, אבל בכל זאת יש כאן משהו שממש צורם לי. למה בדיוק אמור להיות סכום נוסף להנצחה תורנית? מדוע רק בגלל שאבי ז"ל היה חילוני אדוק, הוא ראוי להנצחה פחותה. יש סכום להנצחה, ושכל אחד יעשה בו כטוב בעיניו. ספר תורה? מקובל. מילגה לאוניברסיטה על שמו? סבבה. הקמת גן שעשועים? חדר מחשבים במתנ"ס המקומי? מה שתרצה. זה הסכום, ואם מעלים אותו אז שיעלו לכולם. ועכשיו סיפור (שקראתי פעם בעיתון, ואני לא יודע כמה הוא נכון, אבל הוא נשמע לי מאד הגיוני): את העיקרון שכל חללי צה"ל שווים, לפחות מבחינת ההנצחה, קבע עזר ויצמן (דווקא הוא, וחבל שהוא לא הבין שזה נכון גם בתחומים קצת יותר מהותיים מהנצחה) בשנת 1977, וזאת היתה ההחלטה הראשונה שלו בתור שר הבטחון. זה קרה אחרי ששנה קודם לכן, נהרג קצין צה"ל (בלי שמות, כן?) בעת פעילות מבצעית. מייד בתום השבעה, ואולי אפילו קודם, פנה אחיו של אותו קצין לשמעון פרס, שהיה אז שר הבטחון, וביקש הקצבה שנתית של כמה מאות אלפי שקלים (במחירים של היום) לצורך הקמת קרן מחקר על שם האח שנפל - ואף קיבל את הכסף. אחרי המהפך, כשויצמן התמנה לשר הבטחון, הוא כאמור ביטל את ההקצבה הזאת. וזאת היתה הסיבה לכך שהרבה שנים אח"כ, כשויצמן כבר היה נשיא, הוא לא הצליח לבנות יחסי עבודה סבירים עם אותו אח שכול שבינתיים נבחר לראשות הממשלה.