תלוי מי מניף
אחד הדברים שעלו למשל מבדיקת שלדים של לוחמים בעבר עולה שכמות השרירים שהם פיתחו בידים ובעיקר בזרוע המניפה היא היית עצומה עד לרמה של עיוות בתנוחת הגוף ובעצם עצמה, הסיבה היא שלוחמים גודלו עם החרב ביד מה שיצר את העיוות, החיים עצמם בימי הבניים לא היו ממש קלים או נחמדים ויחסית אלינו אנשים היו בנויים הרבה יותר שרירים. התשובה האמיתית לשאלה היא: אני לא מאמין שיש מישהו שיכול לדעת כמה מהר ההנפה לקחה, במיוחד כאשר אין תיעוד אמיתי לצורת הלחימה עם חרבות גדולות אלא רק השערות, הצורות היחידות של שימוש בחרב נישמרו במזרח וקשה לגזור מהם (אם בכלל) למערב, הסיף ודומיו הם אבולוציה של חרבות קלות שפותחו מאוחר יותר. אחד הדברים שכן יודעים הוא שהיו סדרות של תנועות שלימדו, תנועות שנועדו לשמר את תנופה ופוזיציה מול אוייב אבל המעניין הוא שהמורים שלימדו את אומנות הלחימה התיחסו לסדרות היותר מורכבות כסוד שעובר ממורה לתלמיד ולא כתבו מדריכים, ואילו את התנועות הבסיסיות "כולם ידעו" ולכן לא חשבו להעלות אותם לכתב (מה גם שזה לא ממש עוזר כאשר בערך כולם לא ידעו לקרוא), כאשר החרבות השתנו הידע לא הועבר יותר ונישאר עם המתים...
