הנסיך שלי

[דנה551]

הנסיך שלי

קראתי את המכתב של אייל על הנסיכה שלו וכל כך הזדהיתי. גם אני הכרתי נסיך שחשבתי שהוא שלי למשך שלושה שבועות. הכרנו באקראי ומדי יום התכתבנו שלוש שעות פשוט חזרתי הביתה ועשיתי הכל תוך כדי ישיבה על המחשב. המון זמן לא הרגשתי כזאת כימיה ותשוקה למישהו כמו שהרגשתי אליו. הוא מאוד רצה להפגש ואני רציתי קצת זמן בגלל שהיה לי קשה עם זה (עברתי לאחרונה תקופה מאוד קשה בחיי) עד שפתאום הכל התנפץ היתה לנו שיחה קשה והוא אמר שאני חושבת עליו יותר מדי ולוקחת את הכל יותר מדי ברצינות (אגב הוא יותר קטן ממני בכמעט 4 שנים) ומאוד נעלבתי ואמרתי לו שכל יום אני מדברת איתו שלוש שעות שעוברות עלי בלי להרגיש אפילו אז איך אני יכולה לא לחשוב עליו. יש לו את הפלאפון שלי והאמת שבשיחות המעטות ששוחחנו היוזמה הגיע ממני. בקיצור מאוד עצוב לי. בסה"כ רציתי עוד קצת זמן עד שנפגש בד"כ יש לי בטחון עצמי יותר גבוה אבל משום מה איתו אני חוששת כי כל ההכרות שלנו התחילה בצורה הפוכה. כמו כן אני מודעת לכך שאולי כשנפגש זה לא יילך ביננו באותה הרמוניה ששררה בשיחות. ייעצו לי מה לעשות. כרגע אני מאוד פגועה ובא לי פשוט להעלם ומצד שני קשה לי לא לפתוח את המחשב ולחפש אותו. דנה (שם בדוי)

 

[חיפושית222]

יקירה...ברוכה הבאה אלינו

ברור לי שההתפרצות שלו זעזעה משהו במערכת היחסים שהייתה לכם. אולי הוא נרתע כי הרגיש שהעניין מתקדם לכיוון שהוא לא מעוניין בו ועם זה יש לי בעיה. מצד אחד - הוא מאד רוצה להפגש מצד שני - קשה לו עם האינטנסיביות של הקשר את חייבת לשוחח איתו ברצינות. שיאמר לך מה הוא בדיוק מצפב מהקשר ביניכם, כי להמשיך ככה את לא יכולה יותר. מה הטעם בלהתייסר? אני דוגלת באמת, לא משנה כמה היא כואבת. מאחלת לך רק הצלחה...