הנני כאן

[genius69]

הנני כאן

לשנטידווה דעתי הינה דעתי וככזאת אינה ידיעה. אני רוצה לדעת ולכן מבקש לגלות מה נכון? למיסט נראה שתשובתך מצאה חן בעיני משתתפים נוספים... נשמע גם שאתה מאוד בטוח בתשובתך, כיצד? שאלות: 1.מי בדיוק נותן את התפקיד, כלומר מיהו הבמאי? 2. האם אותו תפקיד הוא גם ייעודו של האדם או שזה אותו הדבר? מה ההבדל בינהם? לצופה הבנתי, כיצד היותי היכן שאני תורמת לקיום שלי? כלומר האם זה פרקרטי? פרקטי? זה קשה לי מאוד להיות היכן שאני בלי להעניק לכך מחשבה. יש הצעות ליישום? *******ובכן הנה אני יושב מול המקלדת והמסך... וחושב היכן אני??? אני מגלה שאני לא מול המקלדת והמסך... אני נמצא בדיוק כאן באותה המחשבה היכן אני ווהצעות שעולות כנגדה******** ותודה על תגובותיכם שבעזרתן אני מגלה שיש עם מי לדבר.

 

[שנטידווה]

למה לא המשכת באותו שרשור שפתחת?

כך הסיכוי שהודעתך תאבד יהיה קטן יותר, העניין יישמר באותו שרשור ולא ידחוק שרשורים אחרים שאולי מישהו עדיין רוצה להתייחס אליהם. בכל אופן, לשאלותיך: מה גורם לך לחשוב שידיעתו של מישהו אחר נכונה או אמיתית יותר משלך? מי אמר שיש תפקיד/ייעוד ובמאי? אולי שאלותיך אינן נכונות מלכתחילה?

 

[Mist2]

שנטי אתה בטוח שאתה לא...? שאני לא....?

 

[שנטידווה]

../images/Emo26.gif

כשישנתי, האם אתה נחרת

 

[alissa]

אני אוהבת את השאלה הזו

או יותר את הפרכת ההנחה שיש איזהשהוא יעוד. הכיוון ששנטי נתן הוא טוב לדעתי. יש מקרים שאנו שוברים את הראש או המיינד עם שאלות שעלולות להמשך שנים ולא בגלל שאין להם תשובות, אלא בעיקר בגלל שהשאלות לא נכונות ומבוססות לרוב על הנחות אוטומאטיות חסרות בסיס. מזכיר לי בדיחה: אדם אחד ישב עם משפחתו בסלון ביתו והחל לנהל איתם שיחה על תרחיש אפשרי למקרה שיזכה בלוטו. "אם אזכה בלוטו, אקנה את הלינקולן המפוארת עליה תמיד חלמתי" אמר כשעיניו מצועפות וחולמניות. "הו כן" אמרה לפתע אישתו "אני רואה את עצמי יושבת על ידך בקדמת המכונית כשכולם נועצים בנו עיניים בהערצה ובקנאה" "מה פתאום" התפרץ לפתע בנם הבכור "אני עובד עם אבא ועובד קשה, לי מגיע לשבת לידו בלינקולן המפוארת" "סליחה? הלו?" התערבה הבת. "אבא אומר תמיד שאני הנסיכה שלו ולכן אני אשב לידו במכונית". הוויכוח בין בני המשפחה הלך והתלהט והפך למריבה קולנית . האם פרצה בבכי, הבן האשים את אביו ואימו על כפיות טובתם והבת הלינה על כך שתמיד היא מקבלת מקום אחרון בסדרי העדיפויות של המשפחה. "חזיז ורעם"!! שאג האב. "מה קורה לכולכם? כיצד אתם מתנהגים? התביישו לכם!" לרגע כולם נדמו . "שומו שמיים" המשיך האב בתוכחה. "עם התנהגות כזו אף אחד לא ישב לידי...עכשיו צאו כולכם מהלינקולן שלי"

 

[Mist2]

רק המוות בטוח

לא מספיק לאגור ידע או לשאול אנשים אחרים כדי להבין. למה שתאמיני לנו בכלל? מי אמר לך שישנם בפורום זה אנשים שיענו נכון על השאלות שלך? וזה שהיו עוד אנשים שהסכימו איתי, זה סימן שעלייך להזהר במיוחד מהתשובה שלי! מה שאת צריכה לעשות, הוא לבדוק בעצמך. כמובן שכדי לבדוק את צריכה כלים מתאימים, אבל זה סיפור אחר...

 

[הצופה.]

אהלן (מנסה לענות)

"הבנתי, כיצד היותי היכן שאני תורמת לקיום שלי? כלומר האם זה פרקרטי? פרקטי?" לא צריך לתרום כלום לקיום. הקיום מושלם גם ככה. במחשבה הקיום חסר, וזקוק לתרומה. מה זה פרקטי? האם להשיג היישג? ומה הוא הישג? פרקטי זו גם מחשבה וללא מחשבה אין לא ייעוד לא פרקטי ולא סבל..... ניקח לדוגמא שינה עמוקה שם הכל שלם ומלא ואפילו אני כמהים לשינה (אי אפשר לחיות ללא שינה) ובכל זאת לא חסר שם תרומה לקיום, לא חסר שם פרקטי הסבל נמצא במחשבה בלבד ללא מחשבה אין סבל. "זה קשה לי מאוד להיות היכן שאני בלי להעניק לכך מחשבה. יש הצעות ליישום? *******ובכן הנה אני יושב מול המקלדת והמסך... וחושב היכן אני??? אני מגלה שאני לא מול המקלדת והמסך... אני נמצא בדיוק כאן באותה המחשבה היכן אני ווהצעות שעולות כנגדה********"" זה באמת דורש תשומת לב בהתחלה ולוקח זמן עד שמתעוררים למציאות ומבינים שהעכשיו הוא יותר חדש מכל אידיאל מחשבתי ובאמת לוקח זמן עד שמפנימים את המחשבה "אני כאן" והיא הופכת לחלק מאיתנו ואז המחשבה אינה נודדת... שאמרו לי את זה בזמנו אמרתי בליבי מה הם מבלבלים את המוח אני חייב משהו שיעסיק אותי ויהיה מעניין לא יכול להיות ש"כלום" מעניין...תתפלא ותיקח את השינה כנקודת ייחוס. תשאל את עצמך אם היו נותנים לך עכשיו את כל האפשרויות הכלכליות שבעולם לצאת לטיול לקנות ביית ענק וכל חלום האם היית מגשים אותו לו התנאי היה להיות לבדדדדד לבדדד האם אתה יכול להיות עם עצמך?

 

[אבי בכר 2005]

שאלות שאלות

ומה עם המקור לשאלות שלך, הדרך בה אתה מנתח את התשובות ומסיק מסקנות כפופים למערכת חוקים כזאת שמעצם הגדרתה מונעת ממך להבין את מה שאתה מנסה להבין אם בכלל יש מוצא דרך אפשרית היא לברר איך הדברים פועלים ולהתבונן באופן בו הם פועלים, איך עולות בך שאלות, איך אתה מקבל תשובות, איך אתה מנתח אותן ואיך אתה מגיע למסקנות או שלא

 

[הצופה.]

כתבת יפה

הרמה שאתה מדבר עליה לא מתאימה לכל אחד צריך לטפס לאט במדרגות אחרת בורחים מהדרך

 

[אבי בכר 2005]

ואתה מניח שהגאון לא שם?

אם לקחת אנלוגיה התורה היא אותה תורה לכולם האחד מוצא בה פשט המילים השני מוצא בה רמז ללכת אחריו השלישי מבין את הדרש - עומק המשמעות והרביעי מוצא בה סוד - המשמעות הנסתרת מאחורי המילים הבחור גאון

סומך עליו שיתחבר לרובד המתאים לו בכל מקרה אתה נותן משקל גדול מדי לדברי באשר לשיקול הדעת של אדם אם יברח מהדרך לא יהיה זה בגלל הודעה זו אם יבחר להשאר בדרך גם כן לא יהיה זה בגלל הודעה זו יום מבורך

 

[הצופה.]

עוד לא הצלחתי להיות פה צודק בפורום הזה

אפילו שכתבתי משל אמרו לי שהוא לא נכון גם אם אתה צודק במה שכתבת אתה צריך לפחות להשתדל לכוון למכנה המשותף הנמוך ואז תמיד יוצא ברור לכולם גם לכאלה כמוני כמובן ששוב אני לא צודק

 

[אבי בכר 2005]

מכנה משותף נמוך זה לא מה שחסר לנו ../images/Emo13.gif

לטעמי לפחות אבל זה עיניין אחר. להיות צודק, זה לא מאוד חכם ואתה נשמע לי כמו בחור חכם, למה לך להיות צודק? לגבי דברי, לנסות להבין אותם כצודקים או לא, כנכונים או לא יהיה ביזבוז זמן מיותר עדיף לקרא אותם כמו שקוראים בזוקה (אוי וי יש לי שוב דה זה וו) ככה בקלילות, נדלקה נורה סבבה, לא נדלקה, עבור להודעה הבאה. מה אתה אומר?

 

[הצופה.]

נראה לי אני עובר לריקוד במילים אני לא מצליח

אנסה לתת דוגמא אני רוצה להעביר מסר מסויים אין לי מושג מה רמת הקליטה של האחר אני לא מוותר על העברת המסר אני מעביר אותו בצורה שגם מוגבל שיכלית יוכל להבין כאשר הכוונה שלי לא להעליב אלה להעביר מסר (עכשיו אני צודק לא יעזור לך כלום) טוב עכשיו אני יוצא לצעידה מסביב לבלוק (שניה מוציא את הבלוק מתחת למיטה)

 

[אבי בכר 2005]

שוב פעם צודק? כבר דיברנו על זה לא?

 

[genius69]

טעות

אני מדבר בדיוק על מה שעולה כתוצאה מהתבוננות. ואולי אני טועה ודבריך נכונים , איך אני כן אמור לקבל תשובות לנתח אותן ולהגיע למסקנות? במי עלי לבטוח מבין כל היועצים לי?

 

[אינקה]

אם תשאל מורים שונים שאלות אלו

תקבל תשובות שונות שיש להן מכנה משותף אחד: הם יוליכו אותך סחור סחור מסביב עד שתפתח בתוכך את הכלים לענות ולהבין את התשובות הללו בכוחות עצמך. אתה אומר כשאתה שואל את עצמך היכן אתה, אתה מגלה את עצמך מול המסך והמקלדת. מדוע אין זה מספק אותך באופן המושלם ביותר שקיים? מדוע אינך מאושר מכך עד אין קץ? מבין?

 

[alissa]

הי אינקה

מהי גישתה של מסורת הזן ביחס ליעוד האדם? האם מונח זה קיים בכלל? או רק השאלות בדבר הרצון למצוא אותו?

 

[אינקה]

הגישה ברורה מאוד

ועם זאת יש לה שני פנים. מצד אחד עליך למצוא את הגישה בעצמך ולא לחקות אחרים. אל לך לענות תשובות שאינן שלך כאלו שאתה "יודע שהן נכונות". עליך לשמור על זן-מיינד מרגע לרגע והדרך האישית שלך כבר נפתחת בפניך. מצד שני מופת הבודהיסטווה גם הוא ברור מאוד: "להציל את כל הברואים מסבל". אפשר לומר ששתי גישות אלו הן המקל והגזר של הזן. לכוד בין זו לזו אתה יושב, כורע, נושם, אוכל ושותה זן עד שההבנה מבשילה בבטנך.

 

[alissa]

קצת מסובך

מצד אחד, עליך להשאר פתוח, קשוב וסקרן..או במילים אחרות במצב של "לא יודע". מצד שני, יש את התשובה ליעוד שהיא "להציל את כל הברואים מסבל". זה כמו לראות סרט ולדעת את הסוף. כיצד מג'נגלים בין שתי הגישות הללו?

 

[אינקה]

באמת שאלה טובה

מהסיבה הזו כנראה בבודהיזם בכלל מוותרים על ה"לא יודע" והולכים ישר להציל את כל הברואים מסבל. אבל יש הבנה נוספת והיא נוגעת למה שאתה באמת יכול לעשות כדי להציל את הבוראים מסבל. אתה לא יכול לחשוב במקומם. אפילו כשאתה עוזר להם לעיתים קרובות אתה מונע מהם לקח חשוב או נופל לתוך המניפולציות והדרמות שלהם. אז מה כן? למה יש משמעות אמיתית? מה באמת תורם ומה רק תקוות שנובעות מטפיחה עצמית על האגו או סיפוק צרכים אישיים? ברגע שמפצחים את זה מבינים גם את התשובה לשאלת היעוד.