הנני כאן

fox28

New member
הנני כאן

מזמן לא כתבתי- אז באתי להראות אות חיים שלומי לא משהו- כבר יומיים יש לי קלקול קיבה מעצבן וכאבי בטן- מקווה שיעבור מהר היום יום חופשי שלי- ואני בבית עם כאבי הבטן וזה מעצבן. ביום א אני אמורה לסוע לאילת עם החבר שלי ומקווה שהסערה תגמר עד אז.. ונוכל לנוח מעט מקווה להרגיש טוב עד אז בינתיים החתונה של אחי מתקרבת (עוד 3 חודשים) ואני עדיין לא מצליחה לסבול את החברה שלו- אפילו הפרצוף שלה מגעיל אותי יש לציין שהיא לא עשתה לי משהו רע אבל גם לא משהו טוב. ואני בבעיה- אחי הוא הקרוב אלי ביותר מבני משפחתי ואני לא רוצה לפגוע בו- אבל איך אוכל לשמוח בחתונה שלו, כשאני לא סובלץ את אשתו? הייתי מעמידה פנים בחתונה אבל אני לא טובה בזה ומפחדת שייראו עלי מה אני מרגישה. אבא לא יודע על רגשותי. אחותי כן והיא מטיפה לי מוסר על התנהגותי מדי פעם אבל זה קשה לי. אני לא סובלץ אותה- היא נצליחה ועובדת בעבודה טובה מאוד ויש לה הכל בחיים ולי כמעט אין כלום! אני חיה מהיד לפה. אוףףףףףףף מה לעשות? עניין זה מאוד טורד את מנוחתי לעצותכים אודה פוקסית
 

אשבל1

New member
היי פוקס

הדבר החשוב ביותר הוא שאף פעם לא מאוחר, ואם את חיה מהיד לפה תנסי לחשוב מה יכול לקדם אותך, אולי ללמוד משהו מעניין שישתלם כלכלית להמשך הדרך, אולי ללכת לאיזו סדנא שתתן לך את הכוחות או את הביטחון שאת מסוגלת ליותר, אולי לחפש עבודה חדשה .... קשה לייעץ כי אני לא יודעת מה את עושה היום, לומדת? עובדת? בכל מקרה תמיד יש לאן להתקדם... ובנוגע לאחיך וגיסתך לעתיד, את אומרת שלה יש הכל בחיים ולך אין כמעט כלום, אז פרנסה אמרנו תמיד אפשר לשפר, ואהבה אני מבינה שיש לך......... מה עוד חסר שאי שפשר להשיג(חוץ מאמא כמובן)? תמשיכי לעדכן יום נעים והחלמה מהירה.............
 
אני כל כך מבינה אותך....

אבל אין מה לעשות בקשר לאחיך וארוסתו..הוא בחר בה וזה כנראה סופי את צריכה להבין שהוא אוהב אותה וטוב לו איתה..ולשמוח בשבילו... העצה שלי אליך פשוט להיות נחמדה אבל את לא חיבת להיות חברה שלה... לי יש שני אחים וארבע אחיות, האח הגדול שלי שהוא בן 30 נשוי פלוס ילדה, האמת שעד לא מזמן נורא אהבתי את גיסתי (אשתו) אבל לפני חודש וקצת היא פגשה חברה שלי ולכלכה עלי ועל אחותי הקטנה...כשהיא ראתה אותנו אז היא כולה היתה נחמדה.. חברה שלי לא ידעה מה לעשות ובסוף סיפרה לי איך שהיא דיברה עלי...כל כך נפגעתי כי היתה בן אדם שנורא אהבתי...ועכשיו אני שונאת אותה כי מי היא שתשפוט אותי היא לא במקומי והיא לא יודעת מה עובר עלי...אני כל כך כועסת עליה שלפעמים בא לי להגיד לה בפנים את זה.. אבל אז אני חושבת על אבא שלי ועל אחי שלא אשמים בהתנהגות המגעילה שלה... אז בסופו של דבר החלטתי שאני לא אהיה צבועה ויהיה חברה שלה אבל אני גם לא אריב איתה אני אשאר להיות נחמדה אבל תמיד אדע את הפרצוף האמיתי שלה...ולכן לא אתקרב אליה יותר מידי... בגלל זה אני נותנת את העצה הזו ותאמיני לי שזה הכי טוב שיכול להיות גם לאח שלי גם לאשתו וגם לי... אם עזרתי אני שמחה אם לא לפחות ניסיתי ושיתפתי אותכן בסיפור שלי...זה כלכ ך כיף לפרוק קצת מהכעס והמכאב במקום הזה... תודה רבה לאחותי שהכירה לי את הפורום הזה... אודליה אוהבת אותך המון!!!!!
 
../images/Emo70.gifמשהו חשוב שפעם אמרו לי:

"את כל כך עסוקה בלפחד מהחיים שבמקום באמת לחיות אותם ולחבק אותם, את נותנת לפחד לחיות במקומך." אינך חולה או גוססת, את חיה!!! חשבת פעם על כל הדברים שאת מפסידה בגלל הפחד הזה שלך? את מתעוררת כל בוקר ונושמת, אלוהים מקנה לך עוד ועוד הזדמנות. לצידך יש אהבה נהדרת אך במקום להינות ממה שיש לך את עסוקה בלרצות חיים של מישהו אחר. לכי ותגשימי את חייך כפי שאת רוצה שהם יהיו !!!!!! (אני עשיתי שינוי בגישה ולשם שינוי אני חיה באמת... ומ א ו ש ר ת !!!!!!!!!) יעל
 
למעלה