הנני כאן לאחר תקופת העדרות והפעם...

הנני כאן לאחר תקופת העדרות והפעם...

בראיון בעיתון מעריב מיום שישי האחרון (כ"ח שבט תשע"ג - 8.2.12) עם הרב דוד סתו, יו"ר ארגון צהר, המועמד לתפקיד רב ראשי לישראל, נשאל על ידי המראיינת מספר שאלות הנוגעות לקהילתנו - קהילת ההו"ד.
לנוחותכם אני מבין את הקטעים הרלוונטיים להומואים הדתיים.

ש. איך מגשרים בין ההלכה למציאות בסוגיית ההומואים והלסביות הדתיים?
ת. "בתורה כתוב שהאקט המיני ההומוסקסואלי אור באיסור חמור, ואני מחוייב לזה לגמרי. השאלה היא מה ההתייחסות האנושית שלי למי שעוסק בזה. כמו שלא אזרוק מעירי מחלל שבת, לא אדחה הומוסקסואל".

ש. יש הבדל מהותי בין מחלל שבת להומו או לסבית?
ת. "עסקתי בשאלה זו מול תלמידים כאלה. ואני מבין את צערם ואת קשייהם. אני לא בז להם. הרב קוק התייחס לתופעה הזו, והסביר שהתורה משתמשת במילה משכב זכר במילה 'תועבה', שהיא מילה חריפה מאוד, אבל ראשי התיבות ל המילה 'תועבה' הם 'תועה אתה בזה'. הטעות של אנשים כאלה היא שהם חושבים שמפני שזו נטייתם הטבעית , אין להם יכולת להתמודד עם האיסור. אפשר להתמודד עם האיסור. אפשר להתמודד גם עם דברים קשים. האיסור לקיים משכב זכר לאדם רגיל, המכונה סטרייט, קל הרבה יותר מאשר לאדם שנטייתו הטבעית היא כזו. אבל זה לא אומר שאי אפשר להתגבר. יש גם קלפטומנים עם נטייה לגנוב. גם הם יגידו שי אפשר להתגבר על יצרם, כי הם נולדו כאלה?"

ש. ההשוואה מעליבה. האם אפשר להגיד לאדם שעיניו הכחולות הן תועבה לפי התורה? איך אתה, כרב, יכול להסביר את הדיסוננס המייסר של ההומו הדתי, שאלוקים ברא אותו ככזה, ומשנברא הוא בא לאיו בטענות על יצרת כפיו?
ת. "אני לא אגיד לך שזה לא מציק לי. גם אני שואל את עצמי את שאלה הזו. אבל התשובה שלי היא חד משמעית: כאשם מאמין אני סבור שגם כשלאדם יש נטיות טבעיות חזקות לכיוון מסוים, משמעות הדבר היא שהייעוד שלו הוא לעדן אותן ולכוון אותן למקומות אחרים".

ש. ובכך לגזור עליו גורל מר ממוות, לחיות בניגוד מוחלט להווייתו.
ת. "צריך לנסות להקל על מצוקתו. לבדוק מה עומד בפרמטרים של ההלכה ומחוצה לה. לכנס רבנים וגדולי תורה כדי לטפל בנושא ברגישות, לעומק. אני לא אומר חלילה שהומואים הם פושעים, חולים או סוטים. אני אומר שאנחנו צריכים לקיים איתם דילוג. לערב אותם בקהילה. כל אחד מבין שרבנים לא יכולים להתיר את האסור, אבל חייבים לבדוק מה אפשר להקל. לא ייתכן למשל, שאדם עם נטיות כאלה יחתן עם בחורה. הוא יפגע בה ובעצמו. את זה אני לא יכול להתיר. אבל אפשר לבדוק אפשרויות אחרות של טיפול או עבודה עצמית".

ש. בא אליך הומו דתי, כי ההומו החילוני לא צריך אותך, וצועק הצילו. הוא אומר, אני מאמין, אני רוצה לחיות לפי ההלכה, מה עליי לעשות? עם בחור אתה לא מתיר, עם בחורה אתה לא מתיר, וגם להישאר רווק זה לא המב הלכתי הרצוי.
ת. "במצבים שאי אפשר לסייע, אני יושב ובוכה יחד איתו. אין לי פתרון. מה אני עושה כשאישה ענוגה באה ואומרת לי, אני בטוחה שבעלי מת, אבל אין לי דרך להוכיח את זה. אני בוכה יחד איתה. מזמין אותה לשבת. מה אני יכול לעשות יותר מזה? כלום".

עד כאן השאלות של המראיינת ותשובותיו של הרב שהקלדתי למענכם ידידיי.
מה אתם אומרים?
 
דעתי בנושא

לדעתי זהו הנגע הגדול ביותר של רבני דורנו- גישת ה"אני לא עושה כלום". בזה הרב סתיו תמצת את הרלוונטיות שלו לחיי האישיים. כלום. גישת "השב ואל תעשה" מחללת את התורה ואת הסמכות שיונקים הרבנים ממנה. אין פה שום "ועשית ככל אשר יורוך" - כי הרבנים אינם מורים דבר...אין פה "וחי בהם" כי הרבנים מורים מוות, לא חיים. הרבנים מודעים שאי אפשר שאדם ימנע ממשכב זכור, ימנע מכל מגע מיני ויימנע מאוננות. זה ברור להם. ולמרות זאת, אין פתרון למאמין (לכאורה לשיטתם) שהתורה עבורו היא מפה והלכה.

מעולם לא ביקשתי שיתירו את האיסור, זה בלתי אפשרי. זה ברור כשמש. אבל לא למצוא פתרון כלשהו, זה לא לעשות כלום. כל הכבוד על האמפטיה, אבל ממי שמעוניין להתמנות לרב ראשי הייתי מצפה ליותר. לא כל אחד יכול להסתתר מאחורי הנימוק "קטן אני". ההידברות עם הרבנים המתונים כבר קיימת, אבל היא קופאת בדיוק במקום שאליו הגיע הרב סתיו. הגישה הזאת לא מאפשרת לי שום מרחב הלכתי נורמלי להתקיים בו

פתרונות יש למכביר, ולו בזעיר (ובאמת שפרטי הדיון ההלכתי הם לא הנושא פה, אלא קטנות הקומה והדור והפחד מפסיקה אמיצה) יש לדון בשאלות כמו: האם יש מקום לבחון מחדש את שז"ל במקרה שכזה? אנוס פטור מן התורה? היררכיה בין איסורים? גדרי צניעות? אין שום דבר שיכול הרב לעשות? אזי אתה מקטין מאוד את כוחם של חז"ל
 
אין לי כוח וסבלנות

לאדם , בשר ודם, שמושיב עצמו על כס המשפט ושופט אותי לחובה בגלל היותי הומוסקסואל.
עברתי את הגיל, את המנטאליות ואת עידן החושך לפני שנים רבות. אני מקובל ע"י כל משפחתי, כולל הדתיים שבה, וכל חבריי מהישיבה וחבריי מתקופות אחרות בחיי. אין לי כל כוונה להישמע או להקשיב למגנים אותי בגלל היותי הומוסקסואל.
 
למעלה