הנחיה

[TheRedEye]

הנחיה

הדמויות שלי עוד לא היו במלחמה רצינית ואני גם לא חוויתי\יצרתי אחת רציתי לדעת איך אתם מנהלים מלחמה שהדמויות משחקות בה מבחינת: תורות, פגיעות, יוזמות , פגיעות בשחקנים , מוות, קסמים[קוסמים, כהנים, ושמנים]. אשמח לכל דבר תודה.

 

[הבלש חסר הבית]

משולחן המשחק לשולחן החול

לנהל מלחמה המונית בצורת הזזת כוחות, מתקפות וכו' זה עניין שקצת קשה לטפל בו במשחק תפקידים, והוא מתאים יותר למשחקים טקטיים, כמו משחקי המיניאטורות. מבחינה מכנית, ניתן לראות בחלק מהשיטות נסיון למנגנון קרבות-המוניים, כמו למשל "מכונת מלחמה/מכונת מצור" המסובכת של מו"ד-בקופסאות (בערכות למומחה ולאשף) או מנגנון התיגרות המלחמות והמצור הדי פשוט של פנדרגון. אבל אם אתה רוצה לשחק במשחק תפקידים ולא במשחק מלחמה, תנסה פשוט להסתכל על שדה הקרב מנקודת המבט של הדמויות, לא במבט-על. הדמויות יכולות לתכנן תוכניות, לנסות לחלק פקודות ואף להתמודד עם יריבים, אך מסביבן יהום הסער, בוקה ומבולקה. אם הדמויות הן גיבורים מרכזיים בעלילה, תן להן הזדמנויות לכך שמהלכיהן האישיים ישפיעו על תוצאות הקרב שמתרחש מסביב - לחסום את מעבר האוייב בשביל ההרים הצר, לגנוב את התוכניות הסודיות מאוהל המפקדים של הצד השני, להביס את המכשף ששלוט בדאג-גאדאן שד האש המשמיד שמהווה את הנשק הסודי של האוייב, וכו'.

 

[TheRedEye]

אתה מתכוון משימות התאבדות?

בדוגמאות שהבאת? אני דווקא חשבתי על לוחמת גרילה הנועדה להאט את הצבע המתקדם בין הואדיות ולגרום נזק למכונות המלחמה שלהם באופן משמעותי

 

[TheRedEye]

אויישש פשוט בושהה צבע=צבא

אני לא מאמין איזה טעות נוראית מחילה מכולם לא שמתי לב אל זה

 

[הבלש חסר הבית]

בהחלט לא משימות התאבדות

אפשר לחסום מעבר גם אם לא עומדים שם וחוטפים מכות. לדרדר סלעים, להרוס גשרים, לבצע מתקפות פגע-וברח, לסובב את שלטי התנועה. מכונות-מלחמה בדרך כלל יבנו או יורכבו רק בחזית עצמה, וממילא משתמשים בהן בעיקר במצור. אבל מה לגבי הסתננות שקטה לספינת הדגל וביצוע חבלת-הצתה חביבה?

 

[TheRedEye]

אפשרי, תודה

 

[Ihavenonick]

רק תזכור לנהל ברקע את הלחימה

כך שאם לדמויות יוצא לראות את שדה הקרב או חלקים ממנו, שיהיה לך מה לתאר, כגון מצב הקרב, מי מנצח אם בכלל, וכדומה.

 

[Sabre Runner]

אני מדבר כאן בלי להתייחס לשיטה...

מה שאני הייתי עושה הוא עובד לפי גיבורים וכוחות גדולים. כמובן שבשדה הקרב הממוצע יכולים להיות עד 1000 חיילים אבל סביר להניח גם שרובם ימלאו פקודות בלי לצאת למשימות התאבדות או לברוח בלי סיבה. תתייחס לגנרלים, למלכים ולגיבורים. מכל צד. כמה הם חכמים? מה הסגנון שלהם? האם הם גמישים מספיק? האם הם רדיקלים? האם הם שחקנים קבוצתיים או זאבים מתבודדים? כמה אכפת להם מהחיילים שלהם? מהמטרה שלהם? האם הם ינצלו פרצה כדי להדיח את מי שמעליהם? האם הם עיוורים לתמונה הגדולה או רואים אותה יותר טוב מכולם? הם הם רגילים למלחמת יערות, מדבר, הרים או מישורים? אחרי שאתה בונה את הגיבורים האלו (ולא חובה היסטוריה מלאה אלא רק סגנון צבאי), אתה רק צריך לחשוב מה כל אחד מהם יעשה בהתאם, בכל רגע. ולא חייבים גם להתייחס אל כולם כל שנייה. אולי אחד מהם יצא להסתננות דרך הגיא ואם אף אחד לא יעצור אותו, הוא יגיע למטרתו עוד שעתיים. אולי אחד נכנס להתייעצות עם המלך ויצא רק בעוד ארבע שעות. כשיש לך את הוקטורים הבסיסיים האלו בכל צבא (אני הייתי משתמש בלא יותר משלושה או ארבעה אם יש לך קרב לא קטן במיוחד), אתה פשוט משנה אותם בכל זמן שנראה לך ומציג לשחקנים רק את מה שהם רואים באותו הזמן. אם זה נראה מסובך אז זה רק כדי שהקרב ימשיך להתקיים גם אם השחקנים לא רואים אותו. זה יהיה ממש דבילי אם הקרב תקוע רק כי השחקנים לא נמצאים במרכזו באותו רגע. אם אתה רוצה קריאה מעניינת בנושא, הייתי ממליץ כמובן על 'אמנות המלחמה' - ספר קצר ומתומצת אך עדיין גאוני לזמנו - ועל 'סדרת הצל' של אורסון סקוט קארד. החל 'מהצל של ההגמון', הספרים נהיים הרבה יותר מלחמתיים באופיים ולפי דעתי הם כתובים מאוד טוב מבחינה אסטרטגית.

 

[הבלש חסר הבית]

עוד ספרות מומלצת

א) מסע הרבבה (אנאבאסיס)/ קסנופון: מי אמר שלברוח זה לא הרואי? עשרת אלפים שכירי חרב יווניים נתקעים בפרס, ומנסים לחזור הבייתה. כולל רכילות עסיסית על כל מיני יוונים ופרסים. ב) סערה אדומה עולה/ טום קלנסי: זה אמנם עוסק בלוחמה בשנות השמונים, ומכיל תיאורים ארכניים ואף משמימים של צוללות ומטוסים מכבים ומפעילים את מכשירי האיכון שלהם כפי שטום קלנסי נורא אוהב, אבל לדעת רבים מדובר בתיאור אמין למדי של מלחמה קונבנציונלית באירופה. מכיל תיאורי מהלכים גדולים, וגם פעולות של אנשים בודדים, כמו למשל ג'ובניק מחיל האוויר שמוצא את עצמו נאלץ לגלות כישורי שדאות באיסלנד הכבושה. ג) חרב השאול, אבי סער/ מייקל מורקוק: ספרי פנטזייה זבליים למדי, אך מכילים כמה סצנות מלחמה עם מיקוד על הגיבור הבודד והסייד-קיק שלו. אמנם לאלריק יש חרב שיכולה לפצפץ אלים, אבל לא פעם הוא נדרש לתחבולות, כמו בסיפור "מציתי הלהבות" בו הוא והסייד-קיק מונגלאם עוצרים פלישה של כרבע מיליון מונגולואידים מעצבנים, תוך שימוש יצירתי בסיוע אווירי וחתול. ד) ממלכות האל/ פול קארני: סדרת פנטזייה מלחמתית למדי של חמישה ספרים, הכוללת גם כלי נשק של אבק שריפה (!), ומתרחשת בעולם פנטזייה מוזר שמזכיר קצת את אירופה של הרנסאנס - כמרים מושחתים, תורכים (שם קוראים להם "מרדוקים"), אנשי זאב, מכשפים וכמה סצנות אונס מגעילות למדי.

 

[Ihavenonick]

אם מצרפים ספרי פנטזיה לרשימה

תקרא את ספריו של ר.א. סלבטורה. מבחינת תיאורי קרב מקומיים וכלליים (האינדיווידואל ביחס לכלל) הוא מתאר בצורה מאוד יפה וזורמת מבלי להזניח את מצבם של כל המשתתפים.

 

[ogmios]

כמה שאני לא סובל את אדינגס

יש לו כמה הברקות בנושא במהלך המלוריאן, כשהוא מדבר על הצבא שצ'נדרה מגייסת. (או זה היה בבלגריאד?)

 

[Ihavenonick]

היה איסוף צבא בשני הסדרות

 

[ogmios]

על-ידי צ'נדרה?

כשהיא נעזרת בפולגרה בתור מגבר-קול מכושף? נדמה לי שזה רק במלוראין. אבל גם ככה שתי הסדרות דומות מידי אחת לשניה...

 

[Ihavenonick]

הסדרות באמת די דומות אחת לשניה

נראה לי שהחלקים הדומים נועדו להדגיש עד כמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה. ויש באמת איסוך צבא בשני הסדרות, אני רק לא יודע ע"י מי.

 

[עופר לובזנס]

מומלצת ביותר גם סדרת Belisarius

של אריק פלינט- סדרת הסטוריה חלופית שבה שני צדדים שולחים נציגים למאה השישית לספירה כשכל צד מנסה להשתלט על העולם ולגרום להיסטוריה לנוע בכיוון שהוא רוצה, כמעט כל הסדרה מסופרת מנקודת המבט של המצביא הרומאי Belisarius,מי שבהסטוריה שלנו כבש מחדש את רומא המערבית עבור ג'סטיניאן הגדול, וכוללת הרבה תיאורי קרבות מפורטים(בתחילת הספר הראשון יש תיאור של טקטיקות חיל פרשים כבד וטקטיקות נגד של חי"ר כבד מהמאה השישית), כולל התפתחות מואצת של טקטיקות שדה ואסטרטגיות(שני הצדדים מכניסים אבק שריפה למשחק די מהר).אפשר למצוא את הספרים הראשונים חינם בBaen Free Library(הספר הראשון נקרא The heart of darkness).

 

[עופר לובזנס]

*מקלל את הקרפחיות*

והרי קישור לBaen Free Library

 

[Super Monkey]

שתי גישות שאני אוהב:

"הסיירת" - מתרחש קרב גדול מאוד מסביב אבל החבורה שלך משמשת כיחידת עילית שתפקידה לבצע משימה מאוד ספציפית במהלך הקרב עצמו. משימה זו יכולה להיות להתנקש בגנרל של צבא האוייב, להשיג את המפות שלו, להרוג את הקוסם שמשפיע על המערכה, לחתוך גשר חבלים שהאוייב עובר עליו ועוד... במקרה זה יש דגש גבוה על משחק הדמויות עצמן והקרב הוא יותר "תפאורה כללית" המתרחשת ברקע של המשימה המוטלת על החבורה. למרות שלעיתים החבורת תמצא עצמה בעומק הקרב (תצטרף לפלס את הדרך שלה בין המון חיילי האוייב). "גנרלים" - שיטה זו עובדת עם לחבורה כבר יש מוניטין רציני. כל שחקן מקבל חלק מסויים של הצבא ואחראי לנהל אותו בקרב. לצורך הדוגמה: הפלאדין מנהיג 100 פרשים, הקוסם אחראי על 5 הקוסמים האחרים ולתת יתרון אסטרטגי באמצעות קסם והסייר יוצא עם כוח פשיטה של 50 איש לאגף את האוייב בין היערות. במקרה הזה המשחק יותר דומה לסוג של WARCRAFT. בכל מקרה לסיטואציה של קרב מומלץ להכין עזרים כמו מפות בקנה מידה, מינאטורות (אם יש, או סתם לצייר עם עיפרון את הכוחות במידה ואין) ובכלל לתכנן דברים כמו אסטרטגיית אוייב וכו'... (אני ממליץ לקרוא קצת חומר על איך שהרומאים ניהלו את הקרבות שלהם - אבל זה תלוי באופי הצבאות שנלחמים).